איסור והיתר לרשי ס״ד

א׳ השיב ר׳ יצחק הלוי לרבינו שלמה בר יצחק על נקור בהמה וחיה, על נקור ירכי החיות ‏ששאל בקי אני שהוא בקי בהררי התורה ומבורר לו על בוריו אבל שלא יחשבני חביבי ‏כמבזה על דבריו ולהיות לו סמך כנגד החולקין על כן אני כותב לחביבי טעמי הגיד והתרתו ‏כך הוא הדין בלא שום הטיה מצוה לנקר ירך של שור ושל שה ושל עז וכל מה שאסור ‏בירך הבהמה אסור בחיה בכל הירך (י״ח א׳) ובשוק של מטה שקורין צנקרי״ן וכן שומן גיד ‏הנשה וגם בכנפי העוקץ בוקא דאטמא צריך לנקרו מבין הפרשות שלועזין קורי״ר עם אותו ‏שקורין הנק״א צריך העצם של בוקא דאטמא וכל הנקור כנגדה כמו של בהמה לפי שהגיד ‏נכנס תחת אותו עצם ואם יש אדם (שמפלו) שמפטפט כנגדו על דבר הראוי לנדות נטוי הוא ‏לצד מינות לפי שלא חלקו רבותי׳ בין חיה לבהמה אלא בחלבים הקרבים על גבי המזבח ‏אבל הגיד וכל הבא מכחו אסור כשל בהמה כדתנן ונוהג בבהמה וחיה והשומן ישראל ‏קדושים הם נהגו אסור וגם אסור השומן אסור בשל תורה כמו ששנינו העצמות והגידין ‏והנותר ישרפו לששה עשר וכו׳ דאמר רבינא לא נצרכה אלא לשמנו ותו גרסינן הזהר בדברי ‏סופרים יותר מדברי תורה שדברי תורה יש בהן עשה ולא תעשה ודברי סופרים (ו)העובר על ‏דברי סופרים חייב מיתה ומה ששנינו ישראל קדושים הם ונהגו בו איסור דברי סופרים הם ‏ולכך יש להחמיר עליו הרבה.‏

לעילוי נשמת רבי שלמה בן רבי יצחק