א׳ הלכות איסור והיתר. כבד דבוק שנתבשל עם חתיכות הרבה ואין בחתיכה ששים בו לבטל את טעמו אסר כל החתיכות כולם אפילו הם אלף מפני שהן מינה חתיכה שנדבק הכבד בה מין בשר. וכן שאר החתיכות ואף על פי שבא האיסור (ט״ז ב׳) מחמת כבד נעשית נבילה ואם אינו דבוק וחתיכות הרבה עמו לא אסר אלא כפי טעמו מפני שהכבד אוסרת ואינה נאסרת שעשויה לפלוט ואינה חוזרת ובולעת ואף לדברי האומר שלוקה אוסרת ונאסרת מפני שבשעת שליקה חוזרת ובולעת ונאסרת בנותן טעם ואם היה שם מתחילת בשולו ועד שליקתו ששים לבטל טעמו אין לחוש לבליעתו ולא לפליטתו והוא עצמו מותר ותמה אני הואיל והכבד עצמו התר מה לנו לשער במאי דנפקא מיניה דכי אמרו רבותינו בדידיה משערינן כשהחתיכה אסור ואף לר׳ נראה כן אלא שאין רוצה להתיר אלא אם כן איכא ששים ולפי שמין במינו לא בטיל וכשנזכר לאותה ששנינו הכבד אוסרת ואינה נאסרת אמר לי ככל הדברים אשר פרשתי וכי משערינן אלפס וקדרה משערינן וכן ר׳ נוהג. וכשאינו דבוק ונתבשל עם חתיכות בשר כולן מועילות לבטלו ולא הוה מין במינו מפני שהכבד כולה דם גמור הוא אבל התורה התירתו. אבל דבוק בחתיכה ונתבשל עם שאר חתיכות חתיכה עצמה נעשית נבילה ואוסרת כל החתיכות כולן מפני שהן מינה. ומעשה בא לפני ר׳ בלא דבוק ושער ר׳ דם שבו בששים בחתיכה שנדבק בה והתיר דלא אמרינן חתיכה עצמה נעשית נבלה אלא בשנתן טעם בה.
לעילוי נשמת רבי שלמה בן רבי יצחק
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…