א׳ ליקח מגוי ביום טוב. וששאלתם מהו לילך אצל גוי המכירו ביום טוב וליטול הימנו אגודת עשב לבהמתו או תבן או עומרין ואומר מה שאתה נוטל (ט״ו א׳) משאר [כי"ו וישאר] מהם כיוצא בהם אני אתן לך למחר דבר זה אפי׳ מישראל אסור לפי שהוא אומר אזכרת סכום מקח דתנן הולך אדם אצל חנוני הרגיל אצלו ואומר לו תן לי ל׳ ביצים או י׳ אגוזים שכן דרך בעל הבית למנות בתוך ר׳ שמעון בן אלעזר אומר ובלבד שלא יזכיר לו סכום מקח והני מילי בחנוני הרגיל אצלו דכיון דרגיל אצלו גזירה שמא יביא בשבילו מחוץ לתחום והבא בשבילו מחוץ לתחום אסור לטלטלו וגם בהמתו תניא גבי שלקט עשבים מאכיל אחריו ישראל והא אמר רב הונא מעמיד אדם בהמתו על גבי עשבים דמשמע במחוברין לפי שהם מוכנים למאכל בהמה אבל על גבי מוקצה כגון שתלושין ומונחין באוצר שמוקצים הם וגוי שלקט עשבים מוקצים הם אצל ישראל ומתרצינן דקאי ליה באפי ואזלא ואכלא אבל להאכיל בידים אסורים ליתן לבהמתו.
לעילוי נשמת רבי שלמה בן רבי יצחק
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…