א׳ והקורין צריכין שיהיו שלשה כמה ששנינו במדרש בשוחר טוב כדי שיאמר האחד לשנים הודו לד׳ כי טוב כי לעולם חסדו ואומר הא לחמא עניא וכל ההגדה עד כאשר נשבע לאבותינו ונוטלין כל אחד ואחד איש כוסו בידו מפני שהידים עסקניות הם ומתוך שהוא רוצה לומר הלל והגדה מסיח דעתו מן הנטילה ומברך המוציא על המצה שלמה העליונה ובוצע ואינו אוכל עד שיבצע מן הפרוסה שתחתיה ומברך אשר קדשנו במצותיו וצונו על אכילת מצה ומחלק לכלם משתיהן יחד ואוכלין בהסבה ונוטל חסא או מרור ומברך אשר קדשנו במצותיו על אכילת מרור ולא יפחות מכזית לכל אחד ואחד שכך שנו רבותינו:
לעילוי נשמת רבי שלמה בן רבי יצחק
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…