——–
הר סיני מדוע נקרא שמו "הר סיני"? שממנו ירדה שנאה לאמות העולם על ישראל, שנאה שנובעת מתוך קנאה.
ואיך לא?
אצל יוסף קנאו בו אחיו עד כדי הורדתו לתוך בור ומכירתו לישמעאלים, וכל זה עבור כתנת פסים, שלא יכלו לסבל שאחיהם הקטון מקבל יחס מיחד מאביהם, יעקב אבינו ע"ה, וראו בכו קפוח נורא עד כדי "וישנאו אתו אחיו".
כמובן, אין אנו נכנסים לעמק התלבטותם של אחי יוסף, שהיו אנשים רמי מעלה. שבטי יה, ואין לנו משג כלל בגדלותם. וכמובן שטעותם היתה בדקות המחשבה לפי מדרגתם, אבל מכל מקום ההטעיה החלה מאי סבילת קפוח, הנובע מיחס מיחד שהענק לאחיהם הקטון בלבד יתר מאשר להם.
אם כן נתבונן:
אחי יוסף לא יכלו לסבל יחס מיחד של אבא לאחד הבנים יותר מאשר להם. כיצד יוכלו לסבל אמות העולם יחס מיחד של כח עליון, בורא כל הבריאה הנפלאה. שכלם מאמינים בו, ומכבד הוא על כלם בחכמתו ובגבורתו?! היש דת או לשון המתכחשת לכחו העליון של בורא הבריאה?! הלא ה' אלקים אמת, ומהלל הוא ממזרח שמש עד מבאו, רם על כל גוים ה', השם יתברך הוא רם ונשא אצל כל הגוים !
ובכן,
כיצד יוכלו לסבל ולהשלים. שאותו כח עליון, ממציא בריאה יש מאין, אדיר אדירים, יעניק יחס מיחד לאמה אחת ויקרא להם עמי ונחלתי, יבחר בהם מכל האמות, ועמם ישתעשע, ולהם ורק להם
יתן את תורתו ומצוותיו. ובהבטחתם על קיומה, יעניק להם אשר בעולם הזה – וענג לנצח נצחים, לעולם הבא.
כיצד לא תעלה חמתם וקנאתם של אמות העולם בראותם אמה שפלה, שהיתה עד עצמאותה משעבדת בעבודת פרך במצרים, בזויים, מענים. חסרי אונים, תחת ממשלה ענקית בחכמה, בעשר. בגבורה ובכשוף כמצרים, עד שאמרו: מעולם לא הצליח עבד לברח ממצרים.
והנה קם להם מושיע בתביעת "בני בכרי ישראל", "שלח עמי ויעבדני", ומתערב בצערם ומקנא לענים. ומצוה ה' בדרך נבואה לעבדו משה לקום ולדרש את ישועתם, וכשנתקל בסרוב, החלה מערכת שלמה של מכות מפלאות שונות ומשנות, שלא נשמעו מעולם, לנחות על ראשם של מצרים, מכות של התעללות, וכנאמר (שמות י, ב): "אשר התעללתי במצרים". התעללות נוראה, העושה את מצרים, האמה הנכבדה ביותר בעשר וכבוד מכל אמות תקופתה, ללעג וקלס, דם, צפרדעים, כנים. שחין. נהפכת לאמה המנגעת ביותר והמכפשת ביותר. שנמסרה בידי עבדיה השפלים והבזויים שהיו לה עד עתה.
ובכן, כאן שואלת מצרים את עצמה, וכן אמות העולם שהיו בתקופתה:
מה מתערב האלקים במה שנעשה למטה? והלא מלחמות רבות היו עד אז בין אמה לאמה, רצחו, חמסו אחד לשני, וכי התערב האלקים לטובת מישהו לעזרו נגד אויבו? בודאי לא ! נתן להם לשבר ראשם של אחד בשני, ולא התערב ביניהם כלל, ומאלה ומאלה אכל החרב, ועשתה כל אמה בחברתה כרצונה וחפצה.
ואם כן. מה החסינות הזו לעם ישראל, שמחליט האלקים לקום ולהתערב לטובתם ולנקם ממעבידיהם, ולדרש שחרור מידי באיום ובמכות מפלאות? כיצד לא תעלה חמתם על יחס מיחד זה ?
וזה עוד לא התחלה:
מוציאם ממצרים על כל מליוני נפשותיהם, מטביע צריהם בים סוף, ובכך נגמר ונסתים זכרם של מעבידיהם, וכנאמר (שמות יד, יג-יד): "כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תספו לראתם עוד עד עולם. ה' ילחם לכם ואתם תחרשון".
מוליכם למדבר שממה. ארץ ציה. ארץ נחש, שרף ועקרב. ושם מפנקם בנסים גלויים. ומתגלה אליהם ורק אליהם במקום סתר מדבר, ללא ישוב בני אדם, כדי שלא ישתתפו זרים בענגם הרוחני של בניו.
תוך ארבעים ותשעה יום מתגלה אליהם במלא כבודו והדרו. מכינם בהכנה הראויה להתגלותו, ועל ידי משה נביאו מצוה להם שלשה ימים קדם: אל תגשו אל אשה, התקדשו, כבסו בגדיכם והכונו ה' אלקיכם נראה אליכם בכבודו, לדבר עמכם !
האפשר לתאר את גדל ההתרגשות של עם ישראל?!
נציר לעצמנו,
לו יאמרו לנו, היות והמתים עתידים להחיות, וזה מעקרי אמונתנו שכל המתים יבקעו קברותיהם ויקומו חיים ובריאים מקברם. ובכן יאמרו לנו: הכונו, בעוד מספר ימים יקום מקברו הבבא סאלי, ה"בן איש חי", וישא נאום לעם ישראל. היש מי שהוא שלא יכין עצמו ויתרגש לשמע את דברותיהם של אותם גדולים?! ואם יאמרו לנו: הכונו לשמע את נאומו של הרמב"ם הקדוש. רש"י הקדוש, האר"י הקדוש בכמה התרגשות ומתח יתפס כל אחד מאתנו?
ועל אחת כמה וכמה אם נתבשר בשמיעת וראית התנאים הקדושים, רבי שמעון בר יוחאי, רבי מאיר בעל הנס, וכן למעלה בקדש הנביאים הקדושים, ובראשם משה רבנו ע"ה כמה הכנה יעשה כל אחד ואחד מאתנו להיות מתאם את עצמו למעמד המרגש הזה?
ובכן נתבונן:
בא משה רבנו ואומר לישראל: בעוד ימים מספר תשמעו באזניכם ותראו בעיניכם את כבודו יתברך של הבורא, שעד עכשו רק ראיתם את נסיו ומופתיו המפלאים, ואם כן, בודאי אתם מסתקרנים לראותו ולשמעו. ובכן הכונו, בעוד שלשה ימים ה' נראה אליכם. וכנאמר בתורה (שמות יט, י-יט): "ויאמר ה' אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם: והיו נכנים ליום השלישי כי ביום השלשי ירד ה' לעיני כל העם על הר סיני: והגבלת את העם סביב לאמר השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו כל הנגע בהר מות יומת: לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה אם בהמה אם איש לא יחיה במשך היבל המה יעלו בהר: וירד משה מן ההר אל העם ויקדש את העם ויכבסו שמלתם: ויאמר אל העם היו נכנים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה: ויהי ביום השלישי בהית הבקר ויהי קלת וברקים וענן כבד על ההר וקל שפר חזק מאד ויחרד כל העם אשר במחנה: ויוצא משה את העם לקראת האלקים מן המחנה ויתיצבו בתחתית ההר: והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו ה' באש ויעל עשנו עשן הכבשן ויחרד כל ההר מאד: ויהי קול השפר הולך וחזק מאד משה ידבר והאלקים יעננו בקול" .
ובכן, האין די בזה התאור לתאר לאיזה יחס וגדלה הגיעו עם ישראל, וזאת לעיני מליוני אנשים, שהיו אז עם ישראל 600,000 גברים לבד מגיל 20-60. אם כן, צא וחשב יתר הנשים והמבגרים והצעירים והרי מליונים חזו במעמד הזה, והעבירו מסר חזיון מפלא לבניהם עד דורנו אנו, וזו סך הכל הסטוריה של 2200 שנה, שהוכחה והתאמתה לבני ברית ולשאינם בני ברית.
ואת כל זה מי שומע ויודע ורואה? כל האמפריות הגדולות של אמות העולם, אשר עוד מאז קריעת ים סוף כבר נאמר: "שמעו עמים ירגזון, חיל אחז ישבי פלשת, אז נבהלו אלופי אדום, אילי מואב יאחזמו רעד, נמגו כל ישבי כנען". ועתה רואים כל היחס שהענק להם, שזה למטרה של התיחדות ישראל עם האלקים בלבד, ללא תערבת זרים.
ואמות העולם לא טפשים, והבינו, כי האלקים לא מוכר במדבר לעמו ישראל ממתקים או הבלים אחרים. אם הוא מתגלה אליהם בטקס כזה מפלא, בודאי כאן מתקשרת ברית אמונים נצחית בינו לבינם, הנעשית בסתר במדבר שממה. בין האלקים לעם ישראל. שהחליט האלקים לאמצם כבן זקונים וחביב מכל בניו. ולאחר מכן מוליכם במדבר במערכת שלמה של נסים: מן יום יום לפתח בתיהם, באר מים שמתלוה עמם לכל מקום, וענני כבוד הפרושים עליהם מכל עבריהם, ובנסים גלויים הולכים מליוני אנשים במדבר שמם, לחיים טובים ולשלום.
כיצד לא יקנאו בנו כתוצאה ממעמד גדול זה? ועל כן אמרו חז"ל: הר סיני למה נקרא שמו הר סיני? מפני שממנו ירדה שנאה לאמות העולם על ישראל.
ואומר הרמב"ם בספר "מורה נבוכים": "אין קנאה כקנאת הדת".
יש קנאה המצויה בענינים חמריים, שאחד מקנא בחברו על הצלחתו ושגשוגו בעניני חמר, כסף וזהב, או אמה מקנאת בחברתה. אולם כל סוגי הקנאות הללו קטנים המה יחסית לקנאה המצויה בדתות, שכשאמה רואה את חברתה אוחזת בדת אחרת הרי שאז הקנאה היא תהומית.
והסבה כי כל האמות מאמינים בכח עליון ובבריאת העולם, שהנו מחדש ולא קדמון. ובכן, מי לא ירצה להחניף ולקנות יחס מיחד מאותו חכם וגבור שהכל בידו ועשה עולם כרצונו הלא דרך העולם להחניף לגבור, לחכם, לרופא, לעשיר. וכאן רואים כלם, אלקים. כח אדיר, שהכל יש בו, כל המעלות הנפלאות והכחות הטמירים. אם כן. מי לא ירצה להיות היחסן שיזכה ליחס מיחד ולקרבה יחודית מאותו כח?
ולכן. הקנאה על דת היא הקנאה הקשה ביותר הגוררת אחריה שנאה, כי כאן זו לא קנאה על כתנת פסים, אלא על ערך מיחד הנקרא דת. כלומר, מי קבל את הקשר והברית האמתי, ומי הוא שהנו בגדר נספח המשמש כעבד את בעלי הברית.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
משפטי ישראל – על חגי ומועדי ישראל
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5