——–
כתוב כמה פתויים פתה הנחש את חוה עד שהצליח להכשילה, ולאחר מכן כשאכלה כתוב: "ותתן גם לאישה עמה ויאכל", ולא נאמר שהצרכה חוה לפתותו בפתויים שונים אלא נתרצה לה מיד, והראיה לכך, שהוא אכל מבלי צרך של פתוי מחוה, אלא תכף שנתנה לו הסכים ואכל, שהרי בטענתם להקדוש ברוך הוא מצינו שחוה טענה: "הנחש "השיאני" ואכל" פרוש פתה אותי, ואלו אדם טען: "האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי וגו " ולא אמר היא פתתני.
ויש להבין: א). איך חוה נכשלה רק אחר פתוי ואלו האדם בלא כל פתוי? ב). איזה טענה טוען האדם להקדוש ברוך הוא: "היא נתנה לי", מה הצדקה יש בטענה זו, בשלמא האשה אומרת הנחש "השיאני" פתני בכל מיני פתויים אבל טענת האדם "היא נתנה לי" איזו טענה זו? לא היה לו לקחת. ג). ויותר קשה, הלא הסבה שבא הנחש לחוה ולא לאדם, פרש רש"י: שהאשה נוחה להתפתות יותר מהאיש, ואם כן איך היה להפך שהאדם נכשל בלא כל פתוי?
אלא, ישנם שני סוגי פתוי, ישנו פתוי בכח שכנוע והסברה המסיתה ומדיחה מדרך הישרה. אולם, ישנו פתוי קל יותר להצלחה, והוא לקרר את החרד בהראות לו רבים מזלזלים ומקלים בדבר שהוא חרד ממנו, ושבמו עיניו יראה הכיצד דבר שהוא כל כך חשש וחרד ממנו – הוא כל כך קל ולא אימתני כל כך, תכף תרד מעליו החרדה. דרך הפתוי השני משפיע הוא מאד, שהרי דרך פתוי ראשון – בדרך הסברה ושכנוע – אפשר שלא יתרצה לשמע, אולם כשרואה במו עיניו את הרע ואת אנשי הרע המזלזלים – בנקל יתפתה.
ובזה תתבאר חכמת וערמת הנחש. הנחש ידע שלפתות את אדם הראשון יקשה לו לפי שסוף סוף יודע הוא את ה' ומלא מיראת השם ובודאי לא ישתכנע להסבריו, לכן חשב הנחש, אלך קדם לחוה שנוחה להתפתות, ואחר שיראה אדם את חוה אשתו אוכלת – מאליו יתפתה, וכן היה, תכף שראה האדם בעיניו הכיצד אשתו חוטאת ומזלזלת בדבר ה' תכף נכנסה קרירות בלבו מאזהרת ה', וזה שהסמיך "ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל", הינו כיון שראה אותה – אוכלת לא הצרך לפתוי כדי שגם הוא יאכל, כיון שכל כך גדול כח הליצנות והראיה בעינים איך שמישהו מזלזל בדבר ה', יותר מכל שכנוע אחר, ואולם חוה הצרכה לפתוי לפי שלא ראתה מישהו קודם לה שאוכל מעץ הדעת, ולכן לאחר פתוי של הנחש אכלה, אבל אדם כיון שראה בעינים איך אשתו עוברת רצון ה' ומזלזלת בדבר ה', נתקררה אצלו תכף אזהרת ה', ואכל בלא כל פתוי.
כמה חמור ומסכן לאדם ההתחברות עם חברה רעה, כי אז בעל כרחו יהא נגרר אחריהם ויסור מדרך ה', וכמו שמצינו אצל לוט שפרש מאברהם והלך לסדום ונהיה כמוהם. וראה נוראות מה שכתב הרמב"ם בהלכות דעות פ"ו "מדרך בני אדם" וכו'.
ויאמר ה' אלקים אל הנחש כי עשית זאת וגו' (ג, יד)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
תפארת ישראל
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5