——–
אומר היה הגאון רבי חיים שמולאביץ זכר צדיק וקדוש לברכה (שיחות מוסר)
ובכל דור ודור חיב אדם לשמש תלמיד חכם ולקבל עליו רב, ואל יאמר לנפשו, אלו היו רבותינו שמדורות עברו חיים עמנו כיום הזה. הייתי הולך אצלם בלבב שלם, אבל בדור זה דור יתום אל מי אפנה ומי יורה דעה לי. חס מלומר כן, שהרי הכתוב מכחישו כדכתיב "ובאת אל וגו' ואל השפט אשר יהיה בימים ההם" (דברים יז. ט), ובספרי הובא ברש"י שם "אפלו אינו כשאר שופטים שהיו לפניו אתה צריך לשמע לו, אין לך אלא שופט שבימיך"
ואמרינן (ר"ה כה א) "ת"ר, למה לא נתפרשו שמותיהם של שבעים זקנים, שלא יאמר אדם, פלוני כמשה ואהרן? פלוני כנדב ואביהו? פלוני כאלדד ומידד? ופרש רש"י שלא יאמר אדם על בית דין שבימיו, וכי פלוני ופלוני כמשה ואהרן שאשמע להם?"
עוד אמרו (שם כה ב) שקל הכתוב ג קלי עולם כג' חמורי עולם, לומר לך ירבעל בדורו כמשה בדורו וכו', יפתח בדורו כשמואל בדורו.
ואין הכונה בזה שצריך להשמע לגדולי דורו בלית בררה שהרי גדולי הדורות הקודמים אינם, אלא למדנו מדברי חכמינו זכרונם לברכה שאת כל ההשפעה יכול אדם לקבל אך ורק מרבותיו שלו מגדולי דורו דוקא וכמו שאמרו בר"ה (שם), "ובאת אל הכהן וגו' ואל השפט אשר יהיה בימים ההם, וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל הדין שלא היה בימיו הא אין לך ללכת אלא אצל שופט שבימיו, (הרי למדך הכתוב שאין לך לבקש, אלא שופט שהיה בימיך, רש"י) ואומר, אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה, "ופרש התוספות שם, "שהימים הראשונים היו טובים מאלה, ולכן יש לשמע לראשונים יותר מהאחרונים, אל תאמר כך, דאין לך אלא שופט שהיה בימיו ע"כ. כלומר "אין לך", בשבילך אין שופט חוץ מהשופט שבימיך
ומבאר בפרוש בדברי חכמינו זכרונם לברכה, "אל תאמר אלו היה ר' עקיבא קים, הייתי יושב ושונה לפניו", כי לכל דור נתנו המנהיגים והמשפיעים הראויים לדורם וכן אמרו חכמינו זכרונם לברכה (קה"ר פא ד), "כתוב ויהוידע הנגיד לאהרן וכי יהוידע היה נגיד לאהרן? אלא אלו היה אהרן קים בדורו של יהוידע, יהוידע היה גדול ממנו בשעתו, וכו' ללמדך שאלו היו אהרן ובניו קימים, צדוק היה גדול מהם בשעתו" וברור שאהרן גדול מיהוידע ומצדוק, אלא שלדורו יהוידע הוא הנגיד אפלו היה אהרן חי, בשעתו של יהוידע נצרכה מנהיגותו דוקא, וכן בצדוק.
במעשה דחוני המעגל (תענית כג), לאחר שישן שבעים שנה, אזל לביתיה אמר אנא חוני המעגל, לא הימנוהו, אזל לבית המדרש שמעינהו לרבנן דקאמרי נהירן שמעתתין כבשני חוני המעגל, דכי הוי איל לבי מדרשא, כל קשיא דהוו להו לרבנן הוה מפרק להו, אמר להו אנא ניהו, לא הינוהו, חלש דעתיה בעי רחמי ומית". והנה לכאורה היה יכול חוני המעגל לתרץ להם קשיותיהם כדרך שהיה עושה לפנים, והיו נוכחים לדעת כי הוא חוני המעגל, (ע' מהרש"א שם).
ונראה על פי מה שנתבאר, כי מאחר שכעת אין הוא "שופט שבימיהם" לא היו פרוקיו מועילין להם, וכשיתעורר לאחר שבעים שנה, הרי זה כמו אהרן בימי צדוק שאין הנגיד אלא צדוק או יהוידע, ואף על פי שאת תורתו של חוני הם לומדיסי אבל מרבם שלהם, וחוני עצמו אינו נגיד ולא מנהיג.
הרב והתלמיד הרי אלו שנים שהם אחד, אין חיי התלמיד חיים בלי הרב, וכן הוא לאידך גיסא אין חיי הרב חיים בלי התלמיד, שכשם שהתלמיד שגלה מגלים רבו עמו, כך גם רב שגלה מגלים תלמידיו עמו, שהרב זקוק לתלמידיו ובלעדיהם אין חייו נחשבים כחיים. וכן מצינו ברבי יוחנן שנסתלק תלמידו ריש לקיש, ולא מצאו לרבי יוחנן תלמיד כמו ריש לקיש, "שף דעתיה ובקשו רחמים עליו ומת". (במ פד).
ולכאורה קשה למה לא בקשו עליו רחמים ויבריא, וע"כ שלא היה בכך משום תועלת, כי לא היה ר' יוחנן סובל את העדר תלמידו ריש לקיש, ושוב היה שף דעתיה. ולעמת זאת אנו מוצאים בגמרא (ברכות ה ב) שאמר ר' יוחנן "דין גרמא כעשיראה ביר", ופרש רש"י זה עצם של בנו העשירי שנותר לו מכל בניו ואף הוא מת אחריהם ובתוספות שם שהיה לוקח עמו עצם זו כדי לנחם את האבלים, והדברים מבהילים עד מאד, לראות כח סבלו של ר' יוחנן, שאבד את כל בניו והיה מסגל לשאת עמו עצם מגויתו של בנו הקטן ולהראותו לפני אבלים ולנחמם בזה, ועם כל כח סבלו זה כיון שאבד את תלמידו לא היה מסגל לעמד בשברו זה עד ששף דעתו, וכמו שכתב הרמב"ם "שחיי בעלי החכמה ומבקשיה בלי תלמוד תורה, כמיתה הם חשובים". ויתכן שלכך התפלל משה עבור יהושע "י-ה יושיעך מעצת מרגלים", בשעה חמורה זאת מצא משה לנכון להתפלל עבור יחיד, והוא גם כן מהאי טעמא כי יהושע היה התלמיד המסור מכל ישראל, וחיי הרב בלא תלמידו אינם חיים, כה חשוב הוא התלמיד לרב, וקל וחמר עד כמה חשוב הרב עבור התלמיד.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
תפארת ישראל
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5