——–
א. ויהי מקץ שנתיים ימים (מא.א)
איתא במדרש רבה (פ"ט.ג) "אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו"- זה יוסף. "ולא פנה אל רהבים"- על ידי שאמר לשר המשקים זכרתני והזכרתני, נוסף לו שתי שנים.
ומדרש זה טעון ביאור מיניה וביה, דברישא חזינן דיוסף הינו סמל "להגבר אשר שם ה' מבטחו", ואילו מיד לאחר מכן נאמר על יוסף עצמו, דעל ידי שאמר לשר המשקים "זכרתני והזכרתני נוסף לו שתי שנים", הרי דיש עליו איזו תביעה בדקדוק חסרון באמונה. וצ"ע!
ב. עוד יש להבין, הרי מצד הדין היה מותר ליוסף לעשות השתדלות ולבקש עזרה שיעזרו לו. והקב"ה ימשיך ויעזור להמשך תושייתו. מדוע א"כ, נענש יוסף על כך שעשה השתדלות המותרת מצד הדין?
ג. ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים (מא.יב)
פירש רש"י – ארורים הרשעים שאין טובתם שלימה שמזכירו בלשון בזיון. "נער"- שוטה ואין ראוי לגדולה. "עברי"- אפילו לשוננו איננו מכיר. "עבד"- וכתוב בנימוסי מצרים שאין עבד מולך ולא לובש בגדי שרים.
מבואר, כי ידע שר המשקים כי אם יראה פרעה את יוסף ימליכהו מיד למלך.
ויש לשאול, מניין ידע דבר זה, הרי הרבה יועצים ושרים חכמים ונבונים היו לפרעה אשר יכל הוא להמליכם. ובמה היה יוסף מיוחד יותר מהם [להיות מלך], עד ששר המשקים היה בטוח כי בודאי ימליכהו פרעה למלך?
ד. ונספר לו ויפתור לנו את חלומותינו איש כחלומו פתר (מא.יב)
יש לידע, ממתי נהיה יוסף פותר חלומות, שהסכים מיד לפתור את חלומות השרים. ואף לפני פרעה היה בטוח כי הקב"ה יעשה עימו נס ויפתור את חלום פרעה נכונה?
ה. ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלקים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי וכו' (מא.לט-מ)
יש להבין, כיצד פרעה, אשר לא היו חסרים לו יועצים חכמים ונבונים, בחר דווקא ביוסף שרק כעת השתחרר מבית האסורים, להיות המשנה למלך?
ו. עוד יש לתמוה, הרי גם אם נוכח פרעה לגלות כי יודע יוסף לפתור חלומות נכונה. מי אמר שיודע הוא אף להנהיג אומה שלימה ולנהל את ההכנה לימי הרעב?
ז. וליוסף יולד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב (מא.נ)
יש לדקדק, מדוע שינה קרא גבי יוסף ואמר: וליוסף "יולד"- בלשון הופעל, כאילו נעשה ע"י משהו אחר. בשונה ממקראות אחרים כגון: אברהם "הוליד" את יצחק וכדו'. דצ"ב פשר שינוי הלשון גבי יוסף?
ח. ויקח מאיתם את שמעון ויאסור אותו לעיניהם (מב.כד)
איתא במדרש תנחומא (ויגש סי' ד') הביא יוסף שבעים גיבורים לאוסרו בבית האסורים. כיוון שקרבו אצל שמעון צווח בהן. כיוון ששמעו קולו נפלו על פניהם ונשברו שיניהם, והיה מנשה יושב לפניהם, אמר לו אביו קום אתה מיד, קם מנשה והכהו מכה אחת והכניסו לבית האסורים.
ויל"ע, כיצד סיכן יוסף את מנשה, הרי שמעון יכל להורגו. ואם תאמר שסמך על הנס שה' יהיה בעזרו – הרי אין סומכים על הנס?
חנוכה
ט. הנרות הללו אנחנו מדליקין על הניסים ועל הפרקן וכו' (נוסח הדלקת הנרות)
איתא ברמב"ן (ס"פ בא) – מן הניסים המפורסמים אדם מודה בניסים הנסתרים.
הקשה הסבא מקלם את קושייתו המפורסמת של הבית יוסף: מדוע מדליקים בחנוכה שמונה ימים ולא שבעה ימים, הרי בפך השמן היה שמן המספיק ליום אחד. וא"כ ביום אחד מימי החנוכה לא היה כלל נס?
י. עוד קשה בעניין נס החשמונאים, כיצד סמכו על הנס ונתנו מעט שמן בכל יום בציפייה שתדלק המנורה כל הלילה. הרי גם אם נעשה להם נס ביום הראשון מי אמר שאף בשאר הימים יעשה להם נס?
יא. עוד יש להבין, דאף כאשר דלק מעט, מי אמר שהיה ממשיך לדלוק כשיעור – הרי יכלו הם להגיע לידי ברכה לבטלה?
יב. עוד יל"ע, מדוע היו החשמונאים צריכים להגיע לידי נס החנוכה, הרי יכלו הם להטיף טיפין טיפין משמן טמא לתוך השמן הטהור שבפך, דקי"ל [ע"ז עג. ובשו"ע קלד ס"א. ורמב"ם פט"ז מהל' מאכ"א הכ"ח] -"קמא קמא בטיל". וא"כ יכלו החשמונאים להשיג שמן להדלקת המנורה ע"י שהיו מבטלין איסור לכתחילה, דמותר הדבר לצורך מצווה?
יג. יוונים נקבצו עלי אזי בימי חשמנים, ופרצו חומות מגדלי וכו' (פיוט מעוז צור)
איתא ברוקח (ח"ב עמ' תשט"ז) בשם המדרש – דמתתיהו אמר: מובטח אני בהקב"ה שיעשה לנו נס (כאשר יצא להילחם ביוונים).
וצריך להבין, כיצד סמך מתתיהו על הנס, ויצא להילחם ברבבות לוחמים יוונים, הרי כבר אמרו חז"ל: דאין סומכים על הנס?
יד. עוד יל"ע, דאיתא במדרש – כי רק מתתיהו ובניו י"ב במספר – הם בלבד אשר נלחמו בכל צבאות יוון.
ולכאורה צ"ע, מדוע מתתיהו ובניו לא אגדו עימם עוד אנשים שילחמו עימם, כיצד סמכו על הנס לנצח במלחמה לבדם?
טו. עוד יש להבין, מדוע דווקא החשמונאים זכו שכל ניסי חנוכה – נס פך השמן וניצחון היוונים, נעשו על ידם?
טז. ברכת על הניסים
איתא ברמ"א (או"ח סי' תרפ"ב ס"א) יש אומרים: שכששכח על הניסים בברכת המזון, כשמגיע להרחמן יאמר: "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מתתיהו וכו'".
וצ"ב, הרי אמרינן בגמ' [שבת לב. ותענית כ:] כי מי שעושים לו נס מנכין מזכויותיו. מדוע א"כ, נתקנה הכא תפילה מיוחדת לבקש שהרחמן יעשה עימנו ניסים ונפלאות?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסודו של הגרא"א דסלר זצ"ל בספרו מכתב מאליהו [ח"א עמ' 177] בעניין הנס והטבע. וז"ל – ונצייר נא לנו: אלו ראינו קבר אשר המת שנקבר בו כבר נאכל כל בשרו ויהי לעפר, והנה לאט לאט מעומק הקבר מתחיל לצמוח גוף אדם ועולה דרך הקרקע, והקבר נפתח ויוצא ועולה אדם חי ככל החיים, מה היינו אומרים לזה? האם אין זה נס גדול של תחיית המתים? וא"כ למה לא נבחין נס זה בתבואה, הנזרעת בארץ, והזרע נרקב בארץ לגמרי, ואח"כ מתחיל לצמוח מתוך הרקבון – האם אין זה תחיית המתים ממש, בלי הפרש? בודאי כן הוא, אבל ההפרש שלתחיית המתים של אנשים לא הורגלנו, ולתחיית המתים של תבואה הורגלנו. אילו היינו רגילים להיפך, היינו קוראים לתחיית המתים שבבית הקברות – טבע, ולתחיית המתים שבזרעים היינו קוראים – נס.
אבל האמת היא, כי אין בין נס והטבע כלום: הכל נס הוא, כל העולם כולו אין לו שום סיבה זולת רצונו יתברך, ורצונו היינו מעשיו והנהגתו, כי כל אשר ברצונו מתהוה מאליו, רק זה שאנו קוראים לו נס היינו רצונו שיתהוה ענין שלא הורגלנו בו, וממילא החידוש פועל בנו להתעורר ולראות בו את יד ה'. וזה שאנו קוראים טבע הוא אשר רצונו יתברך שיתמיד אופן אחד אשר נהיה מורגלים בו, ויהיה מקום לנסות את האדם, אם גם בכזה יראה אך את רצון ה' לבד, או יחשוב כי מסר השי"ת כוחות לטבע – ושבתוך הטבע יש גם לאדם עצמו כח לפעול בדרך סבה ומסובב. ולפ"ז הטבע איננה במציאות כלל, אלא היא רק כאחיזת עינים לאדם, שיהיה לו מקום לטעות וגם לבחור באמת.
ומי שכבר עמד בנסיון זה של הטבע עד שאיננו עוד נסיון עבורו כלל, אין עוד צורך שיתנהגו עמו מן השמים מתוך הסתר זה, ועל כן מצויים הניסים אצלו. והיינו דאמר ר' חנינא ב"ד (תענית כ"ה) "מי שאמר לשמן וידלוק הוא יאמר לחומץ וידלוק", פי' שאינו רואה שום הפרש עוד בלבו בין הנס והטבע, וממילא שוים הם להדלקה השמן והחומץ.
וגם הצדיק הגדול ביותר יוכל לנפול בפח זו, וע"כ יוסף הצדיק בבואו לפני פרעה הקדים להודיעו ראשית כל דבר: "בלעדי"- פי' דלא שייך שום פנים אשר יוכל האדם לחשוב חשבונות ולשער השערות ולבא לידי מסקנות – אלא רק "ה' יענה כו'". (ועי' ח"ד עמ' 30). עכ"ל.
א"כ מבואר – כי המאמין בהקב"ה עד לדרגת אמונה כי הנס והטבע שווים הם, עושה עימו הקב"ה ניסים ונפלאות כדרך שפועל בטבע הבריאה.
יוסף והחשמונאים הגיעו לדרגה נעלית זו באמונה – שהנס והטבע שווים הם, לכן נעשה עימם ניסים ונפלאות אף כאשר היה אפשר לנהוג עימם בדרך דמיון הטבע. היות ובשבילם אף הטבע הוא נס, לכן ממילא אין הנס עניין מיוחד יתר מן הטבע שהיה נהוג עימם.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}
הקושיות א' וב' מתורצות – יוסף אשר הגיע לדרגת בטחון בה' עד לדרגה הגבוהה כי הנס והטבע שווים, לא היה לו כלל להשתדל אצל שר המשקים שיעזרהו, כי הרי הכל הינו נס מאת ה'.
כעת מובן מדוע המדרש משבחו, אך ביחד עם זאת מזכיר את עונשו – כי דווקא מפני שהגיע יוסף לדרגת נס וטבע שווים, נענש להיות בבית האסורים ב' שנים נוספות, מפני שלא היה לו להשתדל בדרך גשמית כלל וכלל, כי הרי כל חייו מסובבים בניסים בהבינו כי אף הטבע נס הוא.
לפ"ז גם הקושיות ג'. ה' וו' מתורצות – ידע שר המשקים כי כל חיי יוסף מונהגים בניסים – מכח אמונתו הנעלית כי הנס והטבע שווים הם. לכן היה אותו רשע בטוח כי אם יפגוש יוסף את פרעה, יכול להיות שימליכהו פרעה למלך, שהרי אצל יוסף – הכל הונהג בניסים.
וכפי שקרה באמת לבסוף, שעל אף שהיו לפרעה יועצים חכמים ונבונים, בכל זאת בחר הוא בדרך נס שאינה מובנת דווקא את יוסף אשר רק כעת יצא מבית האסורים, והיה עבד לשר הטבחים, להיות "המשנה למלך".
לפ"ז גם הקושיא הרביעית מתורצת – כשפתר יוסף את חלומות שרי פרעה, היה בטוח כי ידע לפתור חלומם נכונה, היות והיה מורגל הוא בניסים – בהגיעו לדרגת נס וטבע שווים. ובאמת על אף חוסר ניסיונו בפתרון חלומות -"איש כחלומו פתר".
לפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – היות ואצל יוסף היתה הנהגה מיוחדת שהנס והטבע היו שווים לגביו, נקטה התורה גבי יוסף: "וליוסף יולד"- בלשון הופעל, כביכול נעשתה הלידה מאליו – בדרך נס, ללא כח הטבע הגשמי, שאף הטבע נס היה בשביל יוסף.
לפ"ז גם הקושיא השמינית מתורצת – יוסף כלל לא חשש לסכן את מנשה לאסור את שמעון, היות והיה בטוח שה' יעזרהו, כי לגבי יוסף אין כאן כלל הסתמכות על הנס, היות ולגבי יוסף גם הטבע נס הוא.
חנוכה
לפ"ז גם הקושיא התשיעית מתורצת – אומר הסבא מקלם זצ"ל בספרו חכמה ומוסר (ח"ב מאמר ס"א): כי חג החנוכה, בא ללמדנו כי הנס והטבע שווים הם, שהרי לימדונו חז"ל: כי גם ביום הראשון, שדלק השמן כשיעור פח השמן, היה ג"כ נס גמור בדיוק כפי שהשמן דלק בדרך נס בשאר ימי החנוכה, ולכן תיקנו להדליק בברכה גם ביום הראשון ככל ימי החנוכה.
לפ"ז גם הקושיות י'. י"א וי"ב מתורצות – החשמונאים אשר הגיעו לדרגה הגבוהה שהנס והטבע שווים הם, היו בטוחים שיהיה להם נס, והיו בטוחים כי מעט שמן יוכל לדלוק לילה שלם למען המשך קיום מצוות הדלקת המנורה.
ולכן, אף לא הקילו לטהר השמן מדין "קמא קמא בטיל"- היות והיו בטוחים כי בדרך הטבע הניסי ודאי שהמעט השמן יידלק ואין לחשוש כלל לברכה לבטלה.
לפ"ז גם הקושיות י"ג. י"ד וט"ו מתורצות – החשמונאים אשר הגיעו לדרגה שהנס והטבע שווים, האמינו כי אף במלחמתם ביוונים כדרך הטבע – נס, יצליחו לנצחם. וכפי שבאמת ניצחו הם מעטים את הרבים חלשים את החזקים וכו'.
לזה לא צירפו עימם לוחמים נוספים, היות וידעו כי אם אחרים יצטרפו עימם, יפלו מיד ביד היוונים. היות ולהם לא היה נעשה להם נס, כי עדיין לא הגיעו הם לדרגה הגבוהה שהנס והטבע שווים לגביהם.
לכן מובן, מדוע דווקא החשמונאים זכו שכל ניסי החנוכה יעשו על ידם – בפח השמן ובמלחמה. היות והגיעו הם לדרגת הנס והטבע שווים, ורק על ידם יכלו להיעשות ניסים אלו.
ולפ"ז גם הקושיא הט"ז מתורצת – בבקשת הרחמן – דקדקו חז"ל בנוסח בקשה זו – לבקש שיעשה לנו ניסים ונפלאות כפי שנעשה לאבותינו ומבקשים אנו שיעשו לנו ניסים וכו', כי ע"י שנתחזק ונתעלה במידת הביטחון ונגיע לדרגת נס וטבע שווים, ממילא יעשו לנו ניסים גלויים כניסי הטבע המורגלים בידינו.
יסוד החנוכה בא להשריש בנו את יסוד הנס והטבע, להתחזק ולהתעלות במידת האמונה והבטחון בה'.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5