——–
יש להקפיד שלא להאריך מדאי בתיבה מסוימת, באופן שמאבד את משמעותה לרוב האריכות. וברור גם שאין להפסיק בנשימה באמצע המילה, שנמצא שמחלק את המילה לשתים. ובפרט יש להזהר בזה בברכת כהנים שמאריכים בה בניגון בימים הנוראים. וכן אין להאריך בניגון בתיבה אחרונה של כל פיסקה מהקדיש או בסוף כל ברכה, מפני שדבר זה גורם לחלק מהקהל להקדים ולענות 'אמן' בעוד שהחזן ממשיך בניגון ולא סיים את התיבה. וכן יש להזהר שלא לכפול תיבה אחת פעמיים או יותר לצורך המנגינה. (שו"ת יחוה דעת חלק ב סימן ה)
לשם שמים – שליח צבור שיש לו קול ערב ומסלסל בקולו ומנעים בתפלתו, ומכוין לשם שמים, ושמח בלבו על שנותן הודאה לה' יתברך בנעימה, תבוא עליו ברכה. וכמו שאמרו בפסיקתא רבתי (פרשה כה), כבד את ה' מהונך, ממה שחננך, שאם היה קולך נאה והיית יושב בבית הכנסת עמוד וכבד את ה' בקולך. ע"כ. ובלבד שיתפלל באימה ויראה וכובד ראש, אבל אם כוונתו כדי שישבחוהו העם על קולו הנעים, הרי זה מגונה, ועליו נאמר: 'נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה'. ומכל מקום לא יאריכו שליחי הצבור בתפלתם, מפני טורח הציבור. (שו"ע סימן נג סעיף יא. לה)
כתב בספר חסידים: כשאתה מתפלל, אמור התפלה בניגון הנעים והמתוק שבעיניך, ובזה ימשך לבך אחר מוצא פיך, ובבקשה ותחינה בניגון המושך את הלב.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
ארבע התעניות ובין המצרים
בהלכה ובאגדה
שער האגדה תמוז התש"ע, שער ההלכה סיוון תשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5