——–
א. וירא אליו ה' באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום (יח.א)
פירש רש"י – הוציא חמה מנרתיקה שלא להטריחו באורחים, ולפי שראהו מצטער שלא היו אורחים באים, הביא המלאכים עליו בדמות אנשים.
ויש להבין, מדוע הצטער אברהם על אי קיום מצוות הכנסת אורחים, הרי מצוות הכנסת אורחים הינה מצווה המחויבת רק בעת שמזדמנת, אך כל עוד לא הגיעו אליו אורחים אינו מחויב במצווה.
א"כ יש להבין, מדוע הצטער אברהם, הרי אם אין אורחים אינו מחויב כלל במצווה?
ב. יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם וכו' (יח.ד)
פירש רש"י – "יקח נא"- ע"י שליח, והקב"ה שלם לבניו ע"י שליח. שנאמר: "וירם משה את ידו ויך את הסלע".
איתא בבבא מציעא (פו.) – אמר רב יהודה אמר רב: כל מה שעשה אברהם למלאכי השרת בעצמו, עשה הקב"ה לבניו בעצמו. וכל מה שעשה אברהם ע"י שליח, עשה הקב"ה לבניו ע"י שליח וכו'.
ויש לשאול, הרי אברהם אבינו גמל חסד עם הבריות כל ימי חייו, ובודאי שאין להעלות על הדעת כי מעולם לא נתן בעצמו מים וכדו' לאורחיו.
מדוע א"כ, נהג הקב"ה כלפיו מידה כנגד מידה, והעניק שפע לזרעו, רק מכח אותו מעשה באירוח המלאכים?
ג. עוד יש לידע, מדוע בחרה התורה להאיר את מידת הכנסת האורחים של אברהם אבינו, דווקא כעת – באירוח המלאכים, הרי דרכו של אברהם היתה מורגלת בהכנסת אורחים תמיד, בעשייתו "אשל" לכל עובר ושב?
ד. ואקחה פת לחם וכו'. וימהר האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סולת לושי ועשי עוגות. ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב וכו'. ויקח חמאה וחלב (יח.ה-ח)
פירש רש"י – "בן בקר רך וטוב"- ג' פרים היו, כדי להאכילן ג' לשונות בחרדל.
לכאורה, הרי מצוות הכנסת אורחים איננה מחייבת עשייה עד כדי כך. א"כ יש להבין, מדוע טרח כ"כ ועוד ביום השלישי למילתו למען אותם אורחים?
ה. ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט (יח.יט)
יש לדקדק, מדוע נקט קרא "לעשות צדקה" ואחר כך "משפט". דיש לבאר כוונת הפסוק!
ו. וישכם אברהם בבוקר ויחבש את חמורו וכו' (כב.ג)
פירש רש"י – "וישכם"- נזדרז במצוה. "ויחבש"- הוא בעצמו, ולא צוה לאחד מעבדיו שהאהבה מקלקלת השורה.
ואכתי יש לידע, הרי שלוחו של אדם כמותו, וממילא חבישת עבדו את החמור נחשבת מצווה לאברהם, ומדוע היה צריך אברהם לחבוש החמור בעצמו?
ז. ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני. ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה וכו' (כב.יא-יב)
פירש רש"י – אמר לו: א"כ לחנם באתי לכאן, אעשה בו חבלה ואוציא ממנו מעט דם. א"ל: "אל תעש לו מאומה" אל תעש בו מום.
יש להבין, כיצד ביקש אברהם לעשות חבלה ביצחק, הרי נפטר הוא מן המצווה, וממילא אין לו שום חובה בדבר. ומדוע ביקש לעשות חבלה ביצחק בכל זאת?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }
יבואר ע"פ יסודו של הגר"מ רובמן זצ"ל בספרו זכרון מאיר בעניין פטור ממצוה הוא צער לאדם. וז"ל – לביאור הענין יש להקדים את דברי הגמרא – בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים. דורות הראשונים היו מכניסים פירותיהם דרך טרקסמון כדי לחייבן במעשר. דורות האחרונים מכניסין פירותיהן דרך גגות דרך חצרות דרך קרפיפות כדי לפוטרן מן המעשר. דאמר רבי ינאי אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה את פני הבית [ברכות לה].
למדנו כאן על דרך שבה ניתן לבחון את דרגתו של האדם באהבת ה' יתברך – דורות האחרונים הקפידו אמנם שלא להכשל בעוון אכילת טבלים. ועשו הכל כדי שאפשר יהיה לאכול את הפירות כדת וכדין אך דא עקא. הדרך שבה נקטו מעידה על ירידת הדורות באהבת ה'. אילו היו בדרגתם של בני דורות הראשונים לא היו מחפשים "עצות" כיצד "להסתדר" עם ההלכה. שכן אוהבי ה' אינם מבקשים להיפטר מחיובים אלא אדרבה מחפשים הם דרכים כיצד להתחייב במצוות. עכ"ל.
ומן הסתם אותו אחד אשר אינו מחפש להיפטר מן המצוות בודאי אף שומר על המצוות שהתחייב לקיימן בדקדוק רב, אדם גדול ובן יקר הוא לפני אביו.
על אף שנפטר אדם מאיזו מצווה מצד איזה פטור כלשהו, אסור לו להיות שמח במה שנפטר מעול המצווה, אלא עליו להרגיש לפחות מעט צער על שלא זכה לקיים את אותה מצווה – על אף שנפטר מאותה מצווה אין לו לשמוח בביטולה.
ויכול אדם לבחון בכך את אהבתו לבוראו יתברך, ולהתבונן אם עולה שמחה בליבו על היפטרותו מן המצווה או מרגיש הוא צער מכך שלא זכה לקיים את אותה מצווה.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }
הקושיות א'. ב'. ג' וד' מתורצות – על אף כי דרכו של אברהם היתה מורגלת בהכנסת אורחים תדיר, בעשייתו "אשל" לכל עובר ושב. מ"מ זכה לברכת זרעו לדורי דורות, דווקא מכח אותה הכנסת אורחים של המלאכים, מפני שדווקא במעשה זה הוכיח אברהם עד כמה אוהב הוא את ה', ואינו מבקש להיפטר מחיובי מצוותיו, אלא אדרבה מחפש הוא דרכים כיצד להתחייב במצוות.
וכפי שעמד בפתח האוהל רק בכדי שלא יפספס איזשהו עובר ושב אשר יוכל לקיים בו מצוות הכנסת אורחים.
על אף שמצוות הכנסת אורחים הינה מצווה המחויבת רק בעת שמזדמנת, טרח אברהם כ"כ, ועוד ביום השלישי למילתו למען אותם אורחים, אף שמצוות הכנסת אורחים אינה מחייבת עשייה עד כדי כך, שכן אוהבי ה' אינם מבקשים להיפטר מחיובים אלא אדרבה מחפשים הם דרכים כיצד להתחייב במצוות. ואף מוסיפים ומדקדקים כ"כ בעשיית המצווה.
אין ראוי יותר ממעשה זה, להאיר את מידת הכנסת האורחים של אברהם אבינו. כי במעשה זה למדים אנו את יסוד "אוהבי ה'" אשר אינם מבקשים להיפטר מחיובי המצוות, אלא אדרבה מחפשים הם דרכים כיצד להתחייב בהן.
לפ"ז גם הקושיא החמישית מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי עשיית המשפט חייבת לבא מכח "הצדקה"- אהבת המצוות ורדיפה אחריהן, כהרגשת זכייה לעני המקבל צדקה, אשר מקבלה בשמחה וברצון גדול. כך צריך לקיים את מצוות התורה -"המשפט".
לפ"ז גם הקושיא השישית מתורצת – הזדרז אברהם לחבוש חמורו קודם עלות השחר, ואף חבש חמורו בעצמו ולא ע"י עבדו [כבכל יום], מפני שהיה "אוהב ה'"- אשר איננו מבקש להפטר מן המצוות, כי "האהבה" מקלקלת השורה.
ולפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – רצון אברהם לעשות חבלה ביצחק, על אף שנפטר הוא מן המצווה, כי היה אברהם אוהב ה' המקיים מצוות ה' באהבה ורצון, ואינו מבקש להפטר מן המצוות, לכן ביקש בכל זאת לקיים שום מצווה מכח אהבתו את בוראו.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5