——–
ז. חיוב ואהבת לרעך כמוך על כל פרטיו ודיניו, חל גם על ממזר.
{(((אהבת ממזר)))
ז. א. פשוט וברור שממזר הרי הוא בכלל ישראל גמור, וממילא גם אותו מחוייבים לאהוב, וכדחזינן בדוכתי טובי, וכגון במתני' הוריות (דף יג ע"א) דממזר ת"ח קודם לכהן גדול עם הארץ. וכ"כ החינוך (מצוה תקס) גבי איסור ממזר בקהל, וזה לשונו, אבל להכנס עמהם בכל מקומות מושבותם, ולישא וליתן עמהם בכל הדברים, מותר באמת כאחד מבני ישראל. וכבר אמרו זכרונם לברכה שממזר ת"ח קודם בקריאת התורה לכהן ע"ה. עכ"ל. וכן כתב המשנה ברורה (סימן מו ס"ק יח) גבי ברכות השחר, שממזר מברך כל הברכות, דישראל גמור הוא. ע"כ. וכיוצ"ב חזינן עוד דפסק הרמ"א (או"ח סי' רפב סעיף ג) שממזר עולה לתורה. ועוד נפסק בש"ע (יו"ד סי' רמו סעיף טז) דממזר ת"ח קודם לכהן עם הארץ. וכן הוא עוד בש"ע (יו"ד סימן רנא סעיף ט) בדיני צדקה, דממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ. ועיין בתוס' (ב"ק דף פח ד"ה אלא תיתי) דממזר חייב בכל המצוות, ושכשר להעיד. וע"ע בשו"ת נוב"י (תנינא חיו"ד סי' קפב) בזה. והאי דשנינו בש"ע (יו"ד סי' רסה ס"ג) גבי מילת ממזר שמברכים עליו ברכת המילה, אבל אין מבקשים עליו רחמים. ועוד בש"ך (שם ס"ק יא) בשם מהרי"ל שלא למול אותו כשאר נימולים בפתח בית הכנסת, אלא בחצר בית הכנסת. אין בזה לגרוע מידי אהבת ממזר, דשאני התם שלבקש עליו רחמים לא נבקש, אחר שיש לו פסול יוחסין ויבא בעל הכרם ויכלה את קוציו (ב"מ דף פג עמוד ב), אך באהבתו מחוייבים אנו.
וכ"כ הרה"ג אליהו בר שלום שליט"א מחבר ספר משפט הכתובה בקובץ בית הלל (חלק לא עמ' קה) דממזר הוא בכלל ואהבת לרעך כמוך. והביא את דברי הפמ"ג (סי' תרצה א"א אות יא) דשפיר יוצאים ידי חובה במשלוח מנות לממזר, דנקרא רעך. ושבספר פתח הדביר (או"ח נה) כתב שמוציא רבים יד"ח, ולא משגיחינן שבא מעבירה, וחביב לפני המקום. ועוד הביא סיעת פוסקים שחייב במצוות, ועולה להיות ש"ץ כמו שכתב המ"ב (סי' נג ס"ק נ) ועולה להתורה וכדאיתא בש"ע (סי' קלה ס"ק לח) וראוי להיות דיין וכדנפסק בש"ע (חו"מ ז ס"ב). עכת"ד.
(((ממזר בכתיבת ס"ת)))
ב. איברא דאיתא בש"ע (יו"ד סי' רפא ס"ד) דממזר שכתב ס"ת יש פוסלין. ע"כ. ולכאורה סותר דברינו. ברם באמת דין זה אינו משום שממזר אינו כישראל, אלא כמו שביאר הש"ך (שם ס"ק ח) מטעם דדמי לעבד אשה וקטן שאינם חייבים בכל המצוות, להכי פסולים לכתוב ס"ת, וה"נ הממזר יש כמה מצוות שאין חייבים. ע"כ. וע' שו"ת נוב"י (תנינא סי' קפב) דכתב לבאר את דברי הש"ך באלו מצוה אינו שייך ממזר, וביאר דממזר אינו באיסור שפחה. אולם בשו"ת חת"ס (ח"ב חיו"ד סימן רעא) דחה טעם זה, ותפס כטעם הראשון, שפסול ממזר בכתיבת ס"ת הוא משום שלא מקדש השם בפסוק, לא יבא ממזר וגו'. ע"ש. וכ"כ הב"י (שם) והט"ז (ס"ק ד). ועיין משנה ברורה (סי' לט ס"ק יא) דאף שפסול מכתיבת ס"ת מ"מ בתפילין ומזוזות אין לחוש. וע"ע משנה ברורה (סי' נג ס"ק נ).}
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אסי הלוי שליט"א
שלחן ערוך המדות – א
הלכה ומוסר
חלק ההלכה בו נידונו חקרי ההלכות, ברור דינים וגדרים הלכתיים בהלכות מדות
חלק המוסר בו באו דברי המוסר, ודרכי כבישת המדות הטובות, וההרחקה מן הרעות
מאשר חנני ה' יתברך – הצב"י אסי הלוי אבן יולי ס"ט
פעה"ק ירושים תובב"א – בשנת "הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה" – התשס"ח לפ"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5