——–
א. תנא דבי אליהו רבה (ריש פרשה כו) מתוך האהבה כיצד, כשם שהקדוש ברוך הוא יהי שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים אוהב את ישראל בכל מקומות מושבותיהם, אוהב תלמידי חכמים ביותר, שנאמר אהבתי אתכם אמר השם, ואמרתם במה אהבתנו וגומר, ואת עשו שנאתי (ריש מלאכי א). כך יהא אדם אוהב את ישראל בכל מקומות מושבותיהם, ואוהב את תלמידי חכמים ביותר, שנאמר לא מרובכם מכל העמים וגומר כי מאהבת השם וגומר (דברים פרק ז פסוקים ז,ח). עד כאן. [וכן כתבו הראשונים בחיוב המיוחד לאהוב את החכמים, שכן כתב החינוך (מצוה תלד) ותלמיד הרשב"א בספרו תורת המנחה (דרשה כח עמוד 301 הוצאת אהבת שלום) והסמ"ק (ס"ס ד) ובהגהות רבינו פרץ (שם ס"ס ד אות טו) ובשו"ת מהרי"ל (ריש סימן א) ובספר מעלות המדות (מעלה ב ד"ה ותנא דבי אליהו עמ' מב) וכאשר הובאו לעיל (חלק ההלכה סימן ב סעיף ד) ועוד עיין שם.]
וכך רואים ביהושפט מלך יהודה שכתבה עליו הגמרא כתובות (קג ע"ב) ואת יראי השם יכבד, זה יהושפט מלך יהודה, כשהיה רואה תלמיד חכם, היה עומד מכסאו, ומחבקו ומנשקו, וקורא לו רבי, רבי, מרי, מרי. עד כאן. והדברים נפלאים, מלך מכסאו קם לחבק תלמיד חכם. אם נתאר לעצמנו כבוד מלכים, קשה להבין את דרגתו של יהושפט. והרי לא נזכר שהיה זה דוקא תלמיד חכם גדול, דוקא נשיא, או אב בית דין, כי אם תלמיד חכם, דהיינו כל תלמיד חכם באשר הוא. וכן הוא באליהו הנביא וכמובא בילקוט מלכים (סי' רכד) שכשהיה רואה בני אדם צדיקים, היה מגפפן ומחבקן ומנשקן. וכך העיד הגאון רבי בן ציון מרדכי חזן זצ"ל בכותבו את תולדות הבן איש חי (נדפס במבוא לספר דעת ותבונה בהוצאת שיח ישראל) על גדולת רבנו יוסף חיים. וכתב וזה לשונו, גודל ענוותנותו אין הפה יכול לספר, כשהיה רואה תלמיד חכם נכנס אצלו, היה שמח לקראתו כמוצא שלל רב, והיה הולך לקראתו, ומקבלו בסבר פנים יפות, ומושיבו אצלו, ושומע כל דבריו ובקשותיו. וכשגומר ורוצה לילך לו, היה הולך עמו, ומלווהו עד שער החצר. וכשהיה רואה הלמדנים הצעירים שיודעם ומכירם שנפשם איוותה בתורת השם וכו', היה מראה להם פנים צהובות יותר ויותר. ובדידי הוה עובדא [ובעצמי היה מעשה] כשהייתי רך בשנים לערך עשרים שנה או כ"א, והייתי הולך לביתו, היה קם מלפני, ומושיבני אצלו, ומדבר עמי כאב את בן ירצה, והגם כי לא הייתי בסוג תלמיד חכם, כי אם למדן פשוט, ומשרת בקודש בחזנות בבית הכנסת שלו. עד כאן לשונו. ונתאר לעצמנו גדול הדור קם לכבוד בחור ישיבה, אין זו אלא שהאהבה מקלקלת את השורה.
ועוד כתוב במסכת שבת (דף כג ע"ב) דרחים רבנן [ופירש רשי, אוהב את החכמים] הוו ליה בנין רבנן. [יזכה לבנים חכמים.] ועוד שנינו במסכת שבת (דף קיט רע"א) אמר רב, ישולם שכרי, שכאשר מגיע לפני תלמיד חכם לדין, איני מניח ראשי על הכר עד שאראה אם יש בדבריו לזכותו. ורב אשי אמר, שהוא פוסל את עצמו לדון תלמיד חכם, לפי שחביב עליו כגופו, ואין אדם רואה חובה לעצמו.
(((((דיבור רע על תלמיד חכם)))))
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אסי הלוי שליט"א
שלחן ערוך המדות – א
הלכה ומוסר
חלק ההלכה בו נידונו חקרי ההלכות, ברור דינים וגדרים הלכתיים בהלכות מדות
חלק המוסר בו באו דברי המוסר, ודרכי כבישת המדות הטובות, וההרחקה מן הרעות
מאשר חנני ה' יתברך – הצב"י אסי הלוי אבן יולי ס"ט
פעה"ק ירושים תובב"א – בשנת "הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה" – התשס"ח לפ"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5