——–
תלוי מצב האדם באותה עת, אם מצבו חזק, ויצרו פוחז עליו להחטיאו יש ללמוד מוסר המוכיח בחזקה, ואם מצבו שבור ומיואש, יש ללמוד מוסר המעודד.
הקדמה
הגמרא במכות (כד ע"א) מביאה את נבואת חבקוק על הדור האחרון: "בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה". דהיינו שהעיקר בדור האחרון יהיה האמונה והוא יהא העמוד שכל קיום התורה יהא תלוי בו.
ויש לתמוה וכי אימת לא היתה האמונה עיקר שהכל תלוי בו, והלא בכל הדורות כולם מימות עולם ועד עתה האמונה היא היתה יסוד ובסיס הכל. וכי יש ערך לתורה ומצוות ללא אמונה, הלא לעולם האמונה היתה "ראש" ואחת הקודמת ועיקרית לכל, ומה אפוא נשתנה דור האחרון שעליו מנבא חבקוק שכל התורה תעמוד על אחת שהיא האמונה?
ועוד יש להבין בלשון נבואת חבקוק: "וצדיק באמונתו יחיה", הרי שקבע שהצדיק באמונתו יחיה, ומה עם שאר בני האדם, הכי הם לא יצליחו לחיות באמונתם, אם כן לא שבקת חיי לכל בריה, וכי העולם כולם צדיקים, והלא הצדיקים מועטים הם ששתלם הקב"ה בכל דור ודור, ומהו אם כן הלשון וצדיק באמונתו יחיה, הלא היה לו לומר "ואיש" או "ואדם" באמונתו יחיה.
ועוד, דאם כן הוא הביאור כפשוטו שהצדיק הוא שבאמונתו יחיה, מה הוא, העמידן על "אחת" והלא כבר בשביל להיות "צדיק" נצרך פרטים רבים.
להבין ענין זה על אמיתותו נקדים דברי הרמח"ל בספרו "דעת תבונות" הנחוצים מאד לדעתם בימינו, ובמאמר זה מתאר הרמח"ל כיצד יהא מצד הנסיונות בדור האחרון לעומת דורות הקודמים, והנה לך לשונו:
ובכאן נמצא פתרון לשאלה הראשונה ששאלנו מה נשתנה דורנו שניבא עליו חבקוק שהעיקר אצלו יהא האמונה, שהנה בכל הדורות אכן האמונה בוודאי היתה לראש פינה וממנה יתד וממנה יסוד לכל, אולם היה אפשרי בנקל לזרום עמה ולצעוד את צעדינו על פיה, התמיהות והבלבולים לא היו כל כך קשים לסתור את האמונה והיה ניתן יותר בנקל להתאים את הנהגת הבורא עם האמונה ועם כלליה ויסודות עיקריה.
אולם בסוף הימים שיחשוב הקב"ה עצות מרחוק להעמיק לסבך לנו את האמונה ולהסתיר עצמו מאתנו בכל מיני הסתרות ותמיהות, אזי אז יהא קשה מאד "לזרום" עם האמונה ולחיות על פי כלליה, אחר שהסתירות והתמיהות יהיו כ"כ מסובכות שמבלי תמימות חזקה ומתמדת יפול האדם ויתערער מיציבותו.
והנסיונות יהיו קשות אם זה בחומר, עניות נוראה ובפרט לתלמידי חכמים העוסקים בתורה, מיתת וקטיפת צעירים בהשאירם יתומים ואלמנות, רווקות עם תוחלת ממושכה מחלת לב, בעיות שלום בית חמורות, גירושין באופן מבהיל, חינוך ילדים קשה ומפרך ואחרי הכל עוד תוצאות של תרבות רעה בתוך ביתו של אדם הקשה ממלחמת גוג ומגוג.
ואם זה ברוח, עליות וירידות מפאת הנסיונות של הטומאה הקשים שיהיו בתוקף ביותר בזמן הזה וכפי הגדרת האור החיים הק' – התמודדות עם שער הנו"ן של הטומאה שלא היה מעולם.
וכמו שכן העיד הגאון הצדיק רבי שלמה בלוך זצ"ל תלמיד ה"חפץ חיים" בשם רבו, שהחושך של האמונה יהא כל כך עבה וכפול בסוף הימים עד שיהא אפשר לדחוף בו האצבע… שמרוב עביותו יהא ניתן לממשו – "וימש חושך"…!
ומי לא חש זאת בימינו שהנסיונות מערערים את היציבות, והתמורות העוברות עלינו הינם חדשים לבקרים, והאמונה כל כך קשה, ונצרכת היא להתמדה יום יום ממש, ואמונה של אתמול אינה מספקת להיום, ואמונה של היום לא תספיק למחר, כי הצורך להתחדש בה ולהגבירה יהא נצרך יום יום ממש מחדש.
וכאדם שאכל היום את מאכלו והשביע בכך את רעבונו, שבודאי לא יספיק לו אוכל זה למחר או אף לעוד חצי יום, מפני שמציאות בניית האדם עשויה באופן ששורפת את האוכל מפאת האנרגיה לחום הגוף, כך שנצרך בכל פעם לאכול מחדש.
כן הוא בענין האמונה, האוייב מספר 1 של אמונה הרי הוא עצם מציאות העולם, שכך בנאהו הקב"ה באופן שמסתיר את הנהגת ה', וכאילו עולם כמנהגו נוהג, כל מהלך חיינו בנוי על סיבה ומסובב, ולכל סיבה ישנה סיבה, והכל במהלך טבעי ומקרי, אדם העובד יש לו פרנסה, ואם לאו לאו, אדם המתרפא ברפואות מבריא, ואם לאו לאו, ההשתדלות נראה שהיא המנצחת והקובעת, בני אדם תלויים וסמוכים אלו על אלו וזה מהלך העולם, כך שבניית העולם הינו בסגנון ה"שורף" את האמונה, כל היסח הדעת ומשיכת זמן שורפת את האמונה, כי אם התחזקת היום באמונה ו"האכלת" את עצמך אמונה ובטחון לא ישאר מזה למחר, כי עצם מוגבלות העולם בזמן בגוף במקום וסיבותיו מקריו ואירועיו שורפים את האמונה ומובילים את האדם לאשר תראינה עיניו מקרה וטבע.
מצב זה אכן היה בכל הדורות, אולם נשתנה דורנו שהנה מלבד עצם מציאות החיים המוגבלת בגוף מקום וזמן ובסיבות לסיבות כמבואר לעיל, שהיא מצד עצמה שורפים את האמונה מהאדם, יותר על כן דומה מצבנו לאדם שחדל מלאכול ועוד הוסיף לאכול מאכלים רעים ומזיקים לגוף, הרי שלא רק שנשרף לו מאכלו הטוב שאכל קודם אחר שלא אכל עוד, אלא אף השחית עצמו במאכלים מקולקלים המזיקים. כן הוא מצבנו עתה ללא חיזוק אמונה מתמדת היום, הרי שלא רק זה בעוכרינו שמציאות סגנון העולם שורף אמונה, אלא יתר על כן שאנו הלא מוקפים במשחיתים ומקלקלים את האמונה, אם זה "התקשורת" המלאה מינות וכפירה – כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל, ואם זה טומאת העריות המתפוצצת מכל פינה ומכל עבר ואין פסע ללא פשע בכל מקום ובכל אתר כמעט ללא יוצא מן הכלל.
והרי אין לך כטומאת העריות המכחישה ומשמדת את האמונה מהאדם, ומקרא מלא הוא "ויחל העם לזנות אל בנות מואב – ויצמד ישראל לבעל פעור", וראה דברינו בזה בספרנו זה בנושא אמונה ובטחון שאלה ועוד הארכנו בזה בספרנו "בים דרך" על התורה, וכן בספרנו "חוקי חיים" על התורה (בפרשיות פנחס-מטו"מ). היאך נפלו ישראל מישיבתו הרמתה של משה רבנו ראש הנביאים, ומישיבה הבנויה מענני כבוד, ומזונם היה מן ובאר מים וכנאמר: "לחם לא אכלתם יין ושכר לא שתיתם", "שמלתך לא בלתה מעליך נעלך לא בלתה ורגלך לא בצקה" וכיוצא ניסים לאין ספור, ומשם ירדו לישיבת "בעל פעור" הגועלית והסרחונית בחומר וברוח. היתכן…?! אלא זהו כחה של העריות לטמטם מצד אחד ולשחד מצד שני את השקוע בה, ולתולשו ולעוקרו מגבולי הקדושה עד להורידו מישיבתו של משה רבנו לישיבת בעל פעור…
ועוד נוסף עלינו היום יצר החומרנות והלוקסוס, להתחדש בכל מיני עונגים למיניהם דירות פאר, מכוניות פאר, כלים רהיטים ומוצרים יקרים ומחודשים, ומכך בני אדם נכנסים לחובות ובלבול התולש ועוקר את הדעת מלהתבונן במחויבויותיה כלפי הבורא, אחר ששקועה היא במחויבויותיה כלפי בני אדם כנושים ומלווי בריבית (ב"היתר עיסקא" כמובן).
וזה אשר בא חבקוק להזהירנו ולעוררנו, שבסוף הימים תהא האמונה קשה מאד לקיום, וכמה שתהא נצרכת וחיונית יהא קשה לקנותה ככלי זהב ונוח לאבדה ככלי זכוכית.
וזאת עוד מלבד כאמור לעיל בדברי הרמח"ל שהקושיות והתמיהות יהיו כל כך סבוכות וסרוכות לבלבל את האמונה ולסותרה מכל כוון, ורק התמימות היא שתציל.
ולגבי מה שהקשינו בתחילת ההקדמה, מהו לשון וצדיק באמונתו יחיה, המורה כאילו ורק הצדיק יצליח לחיות באמונתו ואילו שאר אינשי שאינם בגדר צדיקים לא יצליחו אם כן לא שבקת חיי לכל בריה?
התשובה לכך תתבאר על פי מה שאמרו חז"ל אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב. ופירש ה"חפץ חיים" זצוק"ל שהכוונה שבזמן הגאולה לא ימצא בעם ישראל פוסחים על שני הסעיפים או אנשים במצב בינוני, לפי שהנסיונות יהיו כל כך חדים ונוקבים עד שיביאו את בני האדם לקיצוניות מכרעת לכאן או לכאן, אם האדם חזק בנסיונות הקדושה והאמונה הרי שהוא בגדר "צדיק", ואם לאו הרי בהכרח שיהא נוהג כרשע, כי ללא אמונה בוודאי יפול הוא לשקר וחנופה ולחטאי עריות, כי הנסיונות יהיו כל כך תקיפים ותכופים שלא יועיל כלום מבלי אמונה מתמדת ובהכרה אמיתית.
ועתה יובן דברי חבקוק הנביא: "וצדיק" – מי יהא צדיק בימים ההם, זה שבאמונתו יחיה, זה שיקח את האמונה למהלך וצורך חייו ממש, עמה יישן, עמה יאכל, עמה יעסוק במשאו ומתנו, עמה יעסוק בתורה ובכל ענייני חייו יצמד לאמונה, זה שיהא הצדיק שיזכה לכל הטוב העתידי, ומי שלא ינהג כך בהכרח יפול ויהא בגדר "חייב", כך שאין הכוונה בדברי חבקוק מי שהוא צדיק מכבר – זהו שבאמונתו יחיה ומי שאינו צדיק מכבר – אבד עליו הסיכוי לחיות באמונה, זה אינו חלילה, אלא היא גופא, זה שבאמונתו יחיה הוא בלבד יהא הצדיק, כי התנאי היחידי להיות צדיק זהו רק מי שבאמונתו יחיה, וכמבואר שהתנאי הוא שיחיה עם האמונה ולא תהא האמונה אצלו שטחית ו"מלומדה", אלא מהות חייו ממש ומינה לא יזוע, זהו הצדיק, ופשט דברי חבקוק לנבאת על העתיד ולומר ומיהו הצדיק שיהא לעתיד – זה שבאמונתו יחיה כמבואר.
ובזה גם יתורץ קושיא ג' שהקשינו לעיל, היאך היא "אחת" והלא כבר בשביל להיות "צדיק" נדרש פרטים רבים, אולם לביאור זה הכוונה היא לא על מי שצדיק מכבר שהוא זה באמונתו יחיה, אלא "האחת" דוקא שהיא האמונה היא שתעשהו לצדיק, ומבלי "האחת" שהיא האמונה לא יתכן צדיק מכבר, כי שום מעשה ותורה לא יביאהו לזה להיות צדיק מבלי שיחיה עם האמונה באופן שתהא מהות חייו ממש.
ולהיות שדורנו זה הבלבול של השקר והאמת שמשמשים בערבוביא, ונתקיים בנו: "כי הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים", כי כך יהא קודם: "ועליך יזרח ה"' והבלבולים בעבודת ה' רבו עד למאד, ובפרט אצל הצעירים העוברים תמורות חדות במהלך עבודתם, הנפילות והמעידות מנת חלקו של כל עובד ה', הספיקות התמיהות מפוצצים את מוחותיהם של בני אדם היאך להגיב היאך להתמודד על פי רצון ה', בעזר ה' אספתי כאן בספרינו אלה "נפשי בשאלתי" אוסף גדול של שאלות ותשובות במגוון נושאי היהדות, בחלקם נשאלתי מידידי מתלמידי במהלך השיעורים, מהם מפניות רבות שפנו בשאלות שונות במגוון הנושאים כפי שעיני הקורא תחזינה, ובס"ד לא התעצלתי מלרשום כל שאלה שנשאלתי ומה שהשבתי בס"ד כפי שחנני, וכשפגשני אדם ברחוב ושאלני שאלה והשבתי לו הלכתי לביתי ורשמתי זאת, וכשהתקשר מאן דהוא לביתי בטלפון ושאל שאלתו והשבתי לו, מיד רצתי להעלות על הכתב שאלה ותשובה זו וכיוצא, כי ידעתי שכל שאלה ושאלה שהנני נשאל זו אינה שאלת יחיד זה ששאל אלא רבים בלבם ובפיהם שאלות הללו, ואמרתי ובכן למה אמנע טוב מאלה אשר "נפשם תלויה בשאלתם", וכן הוא ממש כפשוטו, כפי שראיתי אנשים השקועים ב"שאלתם" ללא מנוח ומצבם אי שקט ורוגע, והתשובה ממש החייתה את נפשם, אם זה תשובת עידוד, חיזוק, הבהרה, פענוח ספקות, יישור בלבולים מפרשת דרכים שנקלע לה בני אדם, היאך לנהוג בנסיונות כאלו וכאלו, היאך להינצל מהם בעוד מועד, והיאך לנהוג לאחר נפילה, מהם דרכי האמונה והבטחון על אמיתתם, עצות והדרכות לשמירת העינים ולתקון המדות וכיוצא, וכך נתקבצו מאות רבות של שו"ת שללא ספק יהא בהם תועלת רבה לרבים שבודאי ימצאו הרבה מספיקותיהם בשו"ת אלו.
ומאמין אני בה' אשר נאמר בו: "כי לא ימנע טוב להולכים בתמים, שלא ימנע טוב ממני שיצא מתחת ידי רק טוב, כי כמו כן הלכתי בשו"ת אלו בדרך ה' בתמימות, כפי שהורונו גדולי התורה המוסר והחסידות, וטרחתי רבות לעורר גם שאלות רבות שלא נשאלתי עליהם אלא ששערתי ששאלות אלו נשאלות בלבות בני אדם, עברתי על ספרי מוסר רבים ומכללם "מכתב מאליהו" על כל חמשת חלקיו וסגננתי מדבריו המחוכמים הרבה דברי חכמה בדרך שאלות ותשובות כדי שיסתקרן הקורא מהשאלה לשמוע את התשובה, ועוד הרבה בספרי הגר"י לווינשטיין זצ"ל, מאמרי החפץ חיים זצ"ל, מלבד בעיקר ממה שהיה ליקח מדברי התורה ומפרשיה תלמוד ומדרשים כפי אשר חנני ה' ליקח גווני שאלות אקטואליות המושכות את קוראיהן ומסקרנות אותם לידע תשובה עליהן. ובפרט בנושא הנפש, כוחות הנפש, מהלכי חשיבה בפנימיות הנפש, כפייתיות חרדות דכאונות ויתר בעיות הנפש למיניהם שיש בכך חסד גדול לישב את הנפש הטרודה ונרדפת ממחשבות הטורדות אותה.
ואני תפילה לה' שלא תצא תקלה מתחת ידי, אחר שכוונתי להועיל בלבד, לשמח לבות ישראל בהתרת הספקות שכן אין שמחה כהתרת הספיקות, לעודד, לחזק, להדריך ולייעץ על מנת להוציא ממדוכה ומחרדת הנפש את הנבוכים ובפרט את הצעירים ובעלי תשובה שבתחילת דרכם מסובכים המה למאד מחוסר ידע והדרכה והספיקות והתמיהות כבדו עליהם למאד, וההנהגה בעבודת ה' מסועפת אצלם בסעיפים רבים הסותרים זה לזה, אכזבותיהם מצפיותיהם קשות ומפרכות, וצמאים המה כמים קרים לנפשם העייפה למצוא פתרון ויד תומכת מעודדת פותרת בעיות ויקפצו עליה כמוצא שלל רב. ואקוה שאם מצאתי חן בעיני ה' וירצני, הלואי שיהיו דברי אלה לרצון לפני ה' ולפני עמנו הנרדף והמעונה, התוהה ומטורף מפגעי הזמן ושוקק לטיפת אמונה עידוד וחיזוק שימצאו מנוח בספרנו זה ותשוב להם נפשם הכלואה בעניה משאלתם המציקה וירווח להם להבנות מספרנו זה, אמן.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נפשי בשאלתי חלק א – שו"ת
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5