תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר חג השבועות בהלכה ובאגדה תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה
תוכן עניינים

לדעת הרב עובדיה זיע"א
--------

אמרו חז"ל (מגילה לא ע"ב): "עזרא הסופר תיקן להם לישראל שיהיו קוראים קללות שבתורת כהנים [פרשת בחוקותי] קודם עצרת [חג השבועות], וקללות שבמשנה תורה [פרשת כי תבוא] קודם ראש השנה, כדי שתכלה שנה וקללותיה". וביארו המפרשים: ראש השנה הוא בחינה גשמית, כל מזונותיו של אדם קצובים לו בראש השנה, קובעים לו פרנסה, בריאות, שלום בית וכו', על זה אנחנו מתפללים 'תכלה שנה וקללותיה', גם אם בשנה שעברה היו קשיים, מעתה תחל שנה וברכותיה. אבל עצרת - שבועות - מתן תורה, הוא בחינה רוחנית, הכל תלוי באדם עצמו, "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", "יגעת ומצאת תאמין", תלוי בהכנה לקראת מתן תורה, אם מקבל עליו עול תורה, זוכה לצאת מאפילה לאורה, "אורה זו תורה". כי ההבדל בין אדם עם תורה לאדם בלי תורה, זה לא ששניהם אותו דבר, רק לזה יש תוספת ומעלה יותר, ההבדל הוא הרבה יותר גדול, מי שיש לו תורה הוא אדם אחר לגמרי, מהות אחרת, משהו אחר. התורה מעדנת גופו של אדם, מלמדת אותו דרכי חיים, שלום בית, "פקודי ה' ישרים משמחי לב", ככל שהוא עוסק בתורה יותר עם יראת שמים, הוא נעשה מיוחד יותר. לא כמו בענייני עולם הזה - אדם שהוא נגר, חשמלאי, קבלן מקצועי, האם זה משנה משהו בעצם אישיותו? האם ההתמחות שלו עושה אותו שונה ממה שהיה קודם? כלל וכלל לא. הוא אדם כמו שהיה לפני כן, רק בתוספת ידע והתמחות. לא כן אדם שעוסק בתורה, ככל שמשקיע בעסק התורה, התורה משפיעה עליו והופכת להיות חלק ממהותו ואישיותו. ההסתכלות עליו אחרת, זה רב, זה חכם, זה בן תורה, מצפים ממנו יותר.

ולפי זה מובן (פסחים סח ע"ב) מה שמסופר על רב יוסף שהיה אומר בחג שבועות לבניו שיכינו לו עגל משולש, משובח. אמר: "אי לאו האי יומא דקא גרים, כמה יוסף איכא בשוקא?", כלומר, אם לא היום הזה - יום מתן תורה שגרם לי להתעלות, כמה יוסף יש בשוק, ומה ההבדל ביני לבינם? נמצא שכל ההבדל בינינו, הוא רק בגלל התורה. ויש להתבונן מה רצה רב יוסף לומר בזה, הלוא ודאי שהבדל גדול יש בין העוסק בתורה שהוא יודע ובקי, למי שלא עוסק, הלוא מהיכן ידע? והביאור הוא: בנוהג שבעולם, רופא ומהנדס, חשובים יותר מסנדלר וחייט, וסנדלר וחייט חשובים יותר מפועל ניקיון, וכן הלאה. אולם אם ילך אדם לבקר במושב זקנים ויראה את המהנדס, הרופא, החייט ופועל הניקיון, ויאמרו לו "מצא את ההבדלים", האם יהיה ניכר הבדל שהוא?! אחר שיצאו לפנסיה, המקצוע שלהם איבד משמעות, כעת כולם שווים. אבל בתורה זה לא כך, חכם בתורה, אפילו שהוא זקן מופלג וקשה לו לדבר, וכבר לא נהנים מעצותיו ודיבוריו, בכל זאת הוא משהו אחר, הוא חכם, נזהרים בכבודו, יבקשו ממנו ברכה, מרגישים זכות לעמוד על ידו, זכות לשרת אותו. זה שאומר רב יוסף: הרי אני עצמי חליתי ושכחתי תלמודי, אם כן עכשו אני לא יודע תלמודי, וגם אלה שבשוק לא יודעים, האם אנחנו שווים? לא ולא, הבדל גדול יש ביני לבינם, אני למדתי תורה - נעשיתי אדם אחר לגמרי, משהו אחר. וכמו שאמר רבא: "כולהו גופי דרופתקי נינהו [כל הגופים נרתיקים הם], טובי לדזכי דהוי דרופתקי דאורייתא" [אשרי הזוכה שגופו נעשה נרתיק לתורה] (סנהדרין צט ע"ב). זהו שתיקן עזרא הסופר קודם חג השבועות, "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה", בואו נכלה את הבטלה, והשעמום, והדיבורים בטלים שבלימוד, ונפתח דף חדש של שאיפות ורצון כנה לעמל תורה, ולעלות מעלה מעלה בדרך התורה.

אומר רבי חיים ויטאל, בכל שנה חוזרת אותה הארה בחג ונפתחים שערי שמים כפי שהיה מימי קדם. בפסח נגאלו - נעשה זמן המסוגל לגאולה, "בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל". ראש השנה אדם הראשון נידון בו - נעשה יום הדין בכל שנה. ביום כיפור שה' אמר למשה "סלחתי כדברך", ומחל על חטא העגל - נעשה יום מחילה וסליחה לדורות. חג השבועות נפתחו השמים למתן תורה, "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים, אין עוד מלבדו". ראו מראות אלוקים, שמעו את הקול מדבר מתוך האש הגדולה, זכו למדרגות נבואה - יום זה מסוגל לקניית אמונה מושרשת ובהירה, ולהשגות מרוממות לקניית התורה. ונסיים במעשה הממחיש זאת, בחור שחלה בחולי קשה כמה ימים קודם חג שבועות, ובא להתברך אצל הגאון רבי יוסף שלום אלישיב שליט"א, אמר לו הרב, אתן לך עצה. תתכונן היטב לפני החג, בשלושת ימי הגבלה תעסוק בתורה בהתמדה, ובפרט בליל החג הקדוש, ובבוקר בעת קריאת התורה, תחשוב ותרגיש שעתה אתה מקבל ממש את התורה בהר סיני, והרי במתן תורה התרפאו כל עם ישראל [כמסופר לעיל בהרחבה בשער האגדה], ובעזרת ה' תתרפא. הבחור עשה ככל אשר אמר הרב. לאחר החג עשה בדיקות, והכל חלף הלך כלא היה. "מה רבו מעשיך ה'".

יהי רצון שנזכה לקבל עלינו את התורה מחדש בחג השבועות הבא עלינו לטובה, ולהתעלות במעלות התורה, כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה, אמן.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
חג השבועות בהלכה ובאגדה

אלול התשס''ח - טלפונים לפרטים, ברורים והזמנות: 04-9988996 0522-813833

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן