——–
שבח זה של "עלינו לשבח" תיקנו יהושע בן נון בשעה שכבש את העיר יריחו (כל בו). עיר זו לא היה ניתן לכובשה בדרך הטבע כשאר ערי הארץ, וציוה ה' לעם ישראל להקיף את חומתה במשך שבעה ימים ולתקוע בשופרות, וכך נפלה החומה תחתיה, ככתוב בנביא (יהושע פרק ו). וזאת משום שיריחו היתה מבצר ומרכז כוחות הטומאה, אשר אותם אפשר היה להכניע רק בדרך נס. וכאשר נפלה חומת יריחו וכבשוה היהודים, אז ניכרה התגברות מלכות שמים ופחיתות גויי הארצות הקשורים בכוחות הטומאה, ולכן תיקן יהושע שבח זה. (שפתי חכמים הובא בסידור "כוונת הלב")
יאמר עלינו לשבח בכוונה ויראה, כי כל צבא השמים שומעים ומקשיבים לקולו, והקב"ה עומד עם פמליא של מעלה וכולם עונים ואומרים: "אשרי העם שככה לו, אשרי העם שה' אלוהיו". וכשאומר "ואנחנו משתחווים", יכרע כל גופו. וראוי לכל מי שנמצא בבית הכנסת באותו זמן, לעמוד ולכרוע עם הציבור. (ו מ. משנ"ב סימן קלב ס"ק ח)
חליצת הטלית והתפילין
טוב ונכון שלא להסיר את הטלית והתפילין מעליו, עד אחר 'עלינו לשבח'. וכתב מרן החיד"א בשם סבו הגדול רבי אברהם אזולאי זיע"א שיש סוד נשגב בזה, וכן ראוי לנהוג גם למי שאינו יודע הטעם, כי המצוות פועלות בסגולה ועושות רושם למעלה אף שנעשות בלתי הכוונה הפרטית, ובלבד שיכוון את הכוונה הכללית שעושה את המצוה, כדי לקיים את מצות ה'. (ג רד)
מי שמוכרח לצאת מהר מבית הכנסת, ישתדל לכל הפחות שלא להסיר את הטלית והתפילין מעליו עד אחר שיאמר קדושת 'ובא לציון'. (ג רג)
חולץ קודם את התפילין, ואחר כך את הטלית, ולא כאותם בחורים שמסירים את הטלית ואחר כך חולצים את התפילין. (רבנו האר"י, החיד"א, בן איש חי, קצור שלחן ערוך, כף החיים. ג רד)
סדר חליצת התפילין – יעמוד ויסיר את הכריכות שבאצבעו וכף ידו, ולאחר מכן יסיר תפילין של ראש, ויקפלם ויניחם בכיס התפילין. ואחר כך יסיר תפילין של יד כשהוא יושב. (שער הכוונות. סי' כח ס"ב) ומנהג בני אשכנז להסיר הכל מעומד. (ג רטו, ריט)
יחלוץ את הטלית והתפילין ביד שמאל, כדי להראות שקשה עליו הפרידה מהמצוה. ונהגו לנשק את הציצית והתפילין בשעת לבישתם ובשעת חליצתם, כדי להראות חיבתנו למצוה. (שיטה מקובצת, רש"י. סימן כח ס"ג. ב ת. ג רטז)
לימוד תורה
טוב ונכון ללמוד עם הטלית והתפילין בכל יום לאחר התפילה. כי אין זוכה לקנות נפש, רוח ונשמה, אלא אם כן ילמד בהן, וביותר יזכה אם ילמד בתפילין של רבנו תם. וכן כתבו אור צדיקים, רבי חיים פלאג'י, בן איש חי ועוד. (ג ריג)
טוב ונכון לומר כמה הלכות בסיום התפילה כדי לזכות את הציבור. ויש נוהגים לאומרם קודם 'תנא דבי אליהו', ששם מוזכר: "כל השונה הלכות בכל יום, מובטח לו שהוא בן העולם הבא". ויש נוהגים לאומרם אחר 'עלינו לשבח', וכן מנהגו של מרן הראשון לציון שליט"א ואומרים רבי חנניא וקדיש על ישראל.
חק לישראל
טוב ונכון שכל אדם ילמד בכל יום מימות השבוע את סדר "חק לישראל" שתיקן רבנו האר"י ז"ל על סדר פרשת השבוע, הכולל בתוכו פסוקים מהתורה, נביאים, כתובים, פרק משניות, גמרא וזוהר. ועל זה הוסיף מרן החיד"א, הלכה ומוסר הנקרא "יוסף לחק", כמסודר בכל ספרי "חק לישראל". וכך היה מנהגם גם של גדולי ישראל ללמוד בזה, כהגאון מורנו רבי יהודה צדקה זצ"ל, והגאון מורנו רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, וכן מנהגו של מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף שיבדל לחיים טובים וארוכים, אמן. (ג ריג)
וזכורני לפני למעלה מעשרים שנה שמרן הראשון לציון שליט"א היה מוסר שיעור בכל יום חמישי בערב בבית הכנסת "בורוכוב" שבשכונת הבוכרים בירושלים, ולאחר מכן היה מוסר שיעור בישיבה המעטירה "אור החיים". והיינו רצים מהר, כדי להספיק להגיע לשיעור השני קודם שמרן יגיע, כדי לזכות לפתוח לו את דלת הרכב בבואו לשיעור. כידוע אורך זמן הנסיעה מבית הכנסת בורוכוב לישיבת אור החיים סך הכל כשלוש דקות, ופעם לאחר שהתחיל הנהג לנסוע כחמישים מטר, עצר פתאום את הרכב, ויצא ופתח את תא המטען, והביא למרן ספר "חק לישראל". הבנו עד כמה חשוב לו למרן כל רגע, עד שגם זמן נסיעה קצר זה, היה חשוב לו כל כך. שוב זכורני שפעם הגיע מרן לבית הכנסת "בורוכוב" לשיעורו הקבוע, והציבור היו באמצע תפלת ערבית, ומרן המתין עד שיסיימו, וביקש שיביאו לו "חק לישראל" ללמוד בו בינתיים. ובפעם אחרת, כשישב להמתין לקח את ספר התנ"ך שהיה מונח על ידו, ולמד בו עד שסיימו את התפילה.
כתב המגן אברהם (נ סק"ב), הקורא דברי תורה בלי הבנה, אין לו מצות תלמוד תורה. על כן הלומד "חק ישראל", ישתדל להבין פשט הדברים, כי טוב מעט בהבנה מהרבות שלא בהבנה. ובסדר המשניות, עדיף שילמד משנה אחת בהבנה מלקרוא את כל הפרק ללא הבנה. וטוב שילמדו עם חכם שיבאר להם את הלימוד כראוי. (ה"ב ח ו)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה
כסלו התשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5