——–
במסכתות הקטנות מסכת ספר תורה (פרק ג הלכה ג) אין עושין תורה חומשין, שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה וכן בשבת (דף עט:) ובמנחות (דף לד:) רב חנניה משמיה דר' יוחנן: תפלה של יד עושין אותה של ראש, ושל ראש אין עושין אותה של יד, לפי שאין מורידין מקדושה חמור' לקדושה קלה וכן פסק הרמב"ם (הלכות תפילין ומזוזה וס"ת פרק ג הלכה יז) ובמחזור ויטרי (סימן תקכד ד"ה פרק ג') ובספר העיטור (שער ראשון – הלכות תפילין דף נד.) וספר יראים (סימן שצט) [דפוס ישן – טז] ובספר האשכול (אלבק) (הלכות ספר תורה דף ס.) ושו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן (סימן רלד) ובשו"ת הריטב"א (סימן קמב) ובשו"ת הריב"ש (סימן לב) ובשו"ת מהרי"ל החדשות (סימן ח) והטור והב"י ומרן בשו"ע (ביו"ד סימן רצ) והש"ך שם משמע מכל הלין שמקדושה חמורה לקדושה קלה אסור וזאת אף אם אין לו אחר דהיינו שימנע בשל זאת מהנחת תפילין או מזוזה וכד' (מצוות עשה מדאורייתא) עיין מ"א (סימן מב ס"ק א) והגר"א שם ומחצית השקל ומשנ"ב שם וזה היכא שכבר הונחו על הראש אין עושין אותה ליד מפני שמורידן אבל בחדתא שעדיין לא הונחו בההיא קאמר טולה עליהן עור ומניחן ע"ש. ומשמע עוד שלקדושה שווה שפיר עבדינן וכן פסק מרן באו"ח (סימן מב סעיף א).
אלא שראיתי בספר אור זרוע (חלק א – הלכות תפילין סימן תקעא) פירש שמה שהתירו להוריד בתפילין חדש (שלא השתמשו בו)הוא דווקא בשעת הדחק התירו לעשות כן וכתב עוד מה שמתירין מבגד לבגד ה"מ תשמישי מצווה אבל תשמישי קדושה לא והא דתניא ס"ת שבלה ותפלין שבלו אין עושין מהן מזוזה לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה אבל מס"ת לס"ת או מתפלה לתפלה דליכא הורדה עושין טעמא משום דבלו הא לא בלו אפי' מס"ת לס"ת אין עושין ולהכי נקט בלו, ש"מ דתשמישי מצווה מותר להוריד אבל תשמישי קדושה בתר דנשתמשו בהם אינה ניתנת להורדה בקדושה. ואף להעברת קדושה שווה מותר אך ורק במידה ויגנזו הא לאו הכי אסור ולא כדברי הט"ז (בסימן קנד ס"ק ז) שהתיר אף לקדושה קלה ע"ש וכ"כ בשו"ת נודע ביהודה (מהדורה תנינא-יו"ד סימן קעד) וכן העלה שו"ת רב פעלים (חלק ב-או"ח סימן כ) .
אמנם ראיתי בשו"ת אגרות משה (חלק יו"ד ד סימן מב) שרק בתשמישי קדושה איירי הט"ז, שכל קדושתן הוא מחמת שמשמש להקדושה, בזה חידש שכשאין ראוי לתשמישו מחמת שבלה עד דבעי גניזה הורד קדושתו ממילא, ויכולין להורידו לקלה. אבל בקדושה עצמה חמיר טפי והוא חלוק נכון ומוכרח עכ"ד ועיין בשו"ת יביע אומר (חלק ח-או"ח סימן יט) שציין לעוד פוסקים רבים לכאן ולכאן ובסוף דבריו כתב אבל בתשמישי קדושה אינו אלא מדרבנן, שגזרו תשמישי קדושה אטו קדושה עצמה, ולהכי כל דאיכא ספיקא הוי ספיקא בדרבנן ואזלינן לקולא. ע"ש.
וגם ברב פעלים הנ"ל חילק בין תשמיש מצווה לתשמיש קדושה וציין להש"ך ביו"ד (סי' רנ"ט ס"ק י"א) שכתב וז"ל, אבל לדבר מצווה יכול לשנות, כ' המרדכי בשם מהר"ם אפילו לדבר מצווה הפחותה מיניה, דדווקא גבי תשמיש קדושה אמרינן מעלין בקדש ואין מורידין, ולא בתשמישי מצווה, ודברי מרדכי אלו הביאם בב"י. וכן ראיתי במגן אברהם (סימן מב ס"ק ה) שאף להשתמש בהן חול מותר. וצ"ל דווקא תשמיש חול שאינו של בזיון ודתשמישי מצוה לא נזרקין דווקא בזמן מצוותן דהוי ליה כלולב באמצע החג דמצוותו עדיין לא פקעה ממנו. וכשבלו ואינם ראויים למצוותן דפקעה מינהו קדושתן. ושו"ר בתשובות הגאונים (החדשות – עמנואל (אופק) סימן סא) דתשמישי מצוה נזרקים, טעמ' דעברה צורתן ומצותן ויצאו לחול, הא בשעת מצותן אסור להנות מהן ולהשתמש בהן וכ"כ בחידושי הרמב"ן (מסכת שבת דף כב.) דתשמישי מצוה נזרקין הן אלא אע"פ שנזרקין לאחר מצותן בשעת מצותן, נוהגין בהן קדושה שלא יהו מצות בזויות עליו וכ"כ הבית יוסף (אורח חיים סימן קנג) ובשו"ת בית רידב"ז (בסימן יב)תשמישי מצוה כמו סוכה ולולב אחר החג דבזמן מצותן אסור להסתפק מהן ולאחר החג נזרקין לכל תשמיש חול ע"ש. ואע"ג דתשמישי מצוה נזרקין נהי דלא צריכי גניזה אבל לא נהיגי בהו מנהג בזיון דלאו אורח ארעא, עיין בספר כלבו (סימן לא) ועוד.
ומשמע משו"ת תשב"ץ (חלק ב סימן קו) שאין מורידין וכו' הוא מדאורייתא וכ"כ בשו"ת חתם סופר (חלק א (או"ח) סימן כח) וראיתי עוד בשו"ת רב פעלים שם ובשו"ת מהרש"ם (חלק ז סימן צא) ובשו"ת יביע אומר (חלק א-יו"ד סימן כ) שדנו הא דאין מורידין וכו' הוא מדאורייתא או דרבנן וז"ל רב הפעלים הנה הגאון מערכי לב (ח"א דף קכ"ז) הביא דברי א"ד הנז', והוכיח מן מהריק"ו שורש קס"ח, שגם בשררה הוי מן התורה (ועי' לקמן) והרב עושה שלום על מס' מגילה (דף קל"ב) הוכיח מדברי הרמב"ם, דהוא מדין תורה, ועיין אשל אברהם (ריש סי' קנ"ג) והרב מחנה חיים (ח"א סי' א') הוכיח שהוא מן התורה ע"ש, ולפ"ז אע"ג דאיכא דס"ל דרבנן, מ"מ רוב הפוסקים ס"ל דאורייתא וכן ראיתי בביאור הלכה (סימן מב) שציין לפמ"ג שדעתו מדאורייתא ובישועות יעקב (סי' קנד סוף סק"ב) העיד בגדלו שדעת רוב הפוסקים דהא דאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה הוי רק מדרבנן ע"ש.
וכבר כתבנו בספרנו שאין להעביר מתפילין של ר"ת לרש"י והפוך שכל אחד כלפי השני נחשב פסול וכן כתב הרדב"ז דלקמן ובשו"ת דרכי נועם (חלק א"ח סימן ב) שהסתפק אם התנה עליהם מעיקרא להחליפם כשירצה אם יועיל תנאו אע"ג דגבי של ראש לשל יד מהני התנאה כדמשמע בהקומץ וכתבו הרב מהר"י קארו בשלחנו הטהור לפסק הלכה (או"ח בסי' מ"ב) הכא מספקא לן אם יועיל התנאה דדווקא מקדושה לקדושה מהני התנאה אבל מקדושה לחול הסברא נותנת דלא יועיל התנאי וכך דעתי החלושה מכרעת דלא מהני התנאה כיון שסדרן על פי דעת חד מרבוותא והניחן אפי' פעם א' לשם מצות תפילין לדעת ר"ת או רש"י אסור להחליפן אחר כך אפילו התנה עליהם בתחילה.
ומה שכתבנו שיש להיזהר שלא להוריד מקודש לחול הוא אף במילי דכבוד שראיתי בשו"ת התשב"ץ (חלק ב סימן קו) ציין לירושלמי דהוריות (פ"ג ה"ה) ובפרק הבונה והקמות את המשכן כמשפטו וכי יש משפט לעצים אלא קרש שזכה לינתן בצפון ינתן לעולם בצפון וכן בדרום ינתן לעולם בדרום ולפיכך היו רושמין הקרשים כדי שלא יתחלפו. ומכאן למדנו שהכתיבה בשבת היא אב מלאכה לפי שהיתה במשכן. וגם בירושלמי שבת (פרק יב דף יג עמוד ג) היה מעשה בשני משפחות דרבי הושעיה ובר פזי היו נכנסין ושואלין בשלום הנשיא בכל יום, והיתה משפחת רבי הושעיה רגילה להיכנס בתחילה ולצאת תחלה קודם משפחת בר פזי, וניתחתנו בר פזי בנשיא ורצו להיכנס תחלה מעתה בעבור זאת, ושאלו לרבי אמי ואמר כתוב והקמות את המשכן כמשפטו, וכי יש משפט לעצים, אלא איזהו קרש זכה להינתן בצפון ינתן בצפון, בדרום ינתן בדרום, ועל כן משפחת רבי הושעיה שזכו במעלה לא ידחו ממקומם וגם בשו"ת הריב"ש (סימן רעא) לאחר שהביא כמה וכמה נימוקים על חזקה בשררה מביא את הירושלמי הנ"ל בקרש שזכה ומדייק מזה מי שמחזיק באיזו שררה או דין קדימה אין נוטלין אותה ממנה ליתנה לאחר.
וגם בשו"ת מים עמוקים (חלק ב סימן ע) כתב שהר"ן בפי' ההלכות הזכיר הירושלמי הזה. ולא הביאו אלא להתלמד ממנו בכל כיוצא בזה. ועיין בשו"ת רדב"ז (חלק ו סימן ב אלפים רפו) גם המשנ"ב (סימן ח ס"ק ט) כתב שנהגו לעשות עטרה מחתיכת משי לסימן שאותן ציצית שלפניו יהיו לעולם לפניו כמ"ש חז"ל קרש שזכה בצפון היה לעולם בצפון (אמנם כתב שבכתבי האר"י ז"ל כתב שלא היה האר"י ז"ל מקפיד ע"ז) ועיין עוד בזה בשו"ת נבחר מכסף (חלק א"ח סימן א) ובשו"ת חתם סופר (חלק א או"ח סימן כח ובסימן מג) ובשו"ת שואל ומשיב (מהדורה א ח"ב סימן כה) ובשו"ת רבי עזריאל הילדסהיימר (חלק א-יו"ד סימן רמ) ובשו"ת מהרש"ם (חלק א סימן קצח) ובשו"ת הר צבי (או"ח א סימן פד) ובשו"ת שרידי אש (חלק ב סימן טו) ובשו"ת אגרות משה (חלק או"ח ב' סימן מז) ובשו"ת יביע אומר (חלק ב-או"ח סימן א) ועוד אחרונים דיליף מינה למילי אחרינא.
ומכל הלין יש ללמוד דמאחר שזכה הקרש בצפון אין לשנותו ממעלתו שזכה בה והשתא יש לומר דלא מבעיא מקום המזוזה ששם איכא חיוב מדאורייתא וקדושה יתירה על שאר מקומות ואין לשנותו ולהורידו כי וודאי יש במקום תוספת מעלה על שאר מקומות ואין לשנותו להורידו מאותה מעלה שקנה בתחילה, ולא גרע ממ"ש על הקרש שזכה להנתן בצפון. הרי אנו רואין שבתוך הקדושה עצמה יש חילוק בין צפון לדרום בדרגות קדושתם, שוב אין לשלול אותו הזכות מהקרש שזכה להיות בצפון ולהורידו ממדרגתו להעמידו בדרום, אף שבאמת גם דרום בכלל הקדושה, אלא מפני שיש קצת מיעוט במדרגת הקדושה אין להוריד מקרש זה אף מקצת מדרגה א"כ השתא לענין דינא בנידון השאלה דהא ודאי צריך להקפיד על מקומה של כל מזוזה וודאי שאין שום היתר להחליף בין המזוזות שכל אחת במקום קדושתה מדאמרינן לעיל שיש פוסקים שאומרים דהורדה מקדושה הוא איסור דאורייתא וכן ראיתי בספר חובת הדר (פ' א סעיף ט) ובשו"ת תשובות והנהגות (ח"א סימן תרמט) ובספר שכל טוב (סימן רצא סעיף יא) שכתב שיש ליזהר שלא לערבבם ולהקפיד לידע מאיזה חדר הוריד כל מזוזה ומזוזה כיון שיש מקומות שהחיוב הוא מספק ויש מקומות שהחיוב מדאורייתא ובשו"ת תורה לשמה (סימן רמד) העלה שמזוזה הקבועה במקום הרי זכתה וקיים בה המצווה והסירה לפי שעה לבדקה ונמצא כשרה אין לבזותה ולדחותה עבור מזוזה נאה (משום מצווה מן המובחר) וקנתה מקומה. ולאחר כותבי כל זאת ראיתי בספר האשכול (אלבק הלכות מזוזה דף עו.) שכתב גאון מזוזה שנמצאת בין הספרים מצווה לחזור ולקובעה בבית אחד ולא להוציאה מקדושתה, כמו שפירשנו ברצועות תפילין ובמפות שלהם.
וטעמו מדאמרינן במתניתין דשקלים פ"ג שלש קופות של שלש שלש סאין שבהן תורמין את הלשכה והיה כתוב עליהן אב"ג ואיתא בגמרא דיומא (דף ס"ב) א"ר יוסי למה כתוב עליהן אב"ג לידע איזה מהן נתרמה ראשון להביא ממנה ראשון שמצווה בראשון ע"ש וכן איתא בגמרא דמגילה (דף כ"א.) היינו טעמא משום דמצווה בראשון ע"ש ושם בגמרא דיומא מביא פלוגתא דרבי יוסי ורבנן במפריש פסחו ואבד והפריש אחר תחתיו ואח"כ נמצא הראשון והרי שניהם עומדים איזה מהם שירצה יקריב דברי חכמים ר"י אומר מצווה בראשון ואם היה שני מובחר ממנו יביאנו ע"ש וקאמר התם בגמרא (דף ס"ד) דרב סבר לה כרבי יוסי דאמר מצווה בראשון ע"ש.
ואף להחליף מזוזה ממקום שחיובו מדאורייתא למקום אחר שחיובו גם מדאורייתא נראה שאין להחליף מהטעמים הנ"ל ועיין בשו"ת אגרות משה (חלק או"ח ב' סימן מז) שאף בלא שינוי קדושה אסור להחליף, מהא דקרש שזכה להינתן בצפון לעולם בצפון שהביא המג"א (סימן ח' סק"ו) שאף שהקדושה דכל הרוחות היתה שווה מ"מ היה אסור לשנות, זאת ועוד כשמזוזה האחת נראית יותר מהשניה גם זה נחשב מעלה כפי שכתב האו"ז הנ"ל שהטעם שאין להוריד תפילין של ראש לשל יד בשל זאת שתפילין של הראש הם נראים יותר ע"ש. וכן ראיתי בקול יעקב (סימן לב אות רד) שמטעם זה אין להחליף המטליתים מפרשה לפרשה(לאחר הגהתן) אלא המטלית אשר היה על פרשת קדש שוב שנית יהיה שם וכן בשאר פרשיות ע"ש לעוד אחרונים .
ואם הרכיב את המזוזות בטעות נראה שיש להחזיר כל אחד למקומו הראוי וכן ראיתי בשו"ת הר צבי (או"ח א סימן פג) דטעות כמאן דליתא וכמו שאמרו בכתיבת שם הקדש דבטעות לא נתקדש. שוב מצאתי בת' מהר"ם שיק (או"ח סימן עה) שמקיל בדבר.
עיין עוד בדברינו (בסימן נח) שאין להישאר ללא מזוזות משום שעובר בעשה ללא מזוזות ולכן כשמחליף את המזוזות לבדיקה (ונישאר ללא מזוזות) יש לקבוע מזוזות אחרות ונראה שצריך לברך דהברכה על קביעתה ועכשיו הוא קובע מזוזה אחרת ועיין בשו"ת יביע אומר (חלק ג-יו"ד סימן יז) כשמוציאה לבדקה ומחזירה, או כשמחליף המזוזה באחרת נאה הימנה צריך לברך (והעלה שם במזוזה שנפלה מאליה ורוצה להחזירה שא"צ לברך.) ובשו"ת הר צבי (יו"ד סימן רלו) בשם ספר ברכי יוסף וכתוב שם (באו"ח סימן יט) דשוכר בית שיש בו מזוזה דאינו מברך דלא תקנו הברכה אלא על שעת קביעת המזוזה. אולם בנידון דידן שגם החליף וקבע מזוזה אחרת נראה שצריך לברך לכו"ע. ומה"ט היה נראה לכאורה שכל הנכנס לדירה חדשה יוציא המזוזה ויחזור ויקבענה בברכה. וברור שהמזוזות שנשלחו לבדיקה כשקובעם שנית יש לו לברך שוב וכ"כ ערוך השולחן (יו"ד סימן שצא).
לסיכום: צריך ליזהר ולהקפיד ולידע מאיזה חדר הוריד כל מזוזה ומזוזה בכדי להחזירה למקומה.
פירות הנושרים:
1. תשמישי מצוה כמו סוכה ולולב בזמן מצוותן אסור להסתפק מהן ואע"פ שנזרקין לאחר מצוותן בשעת מצוותן, נוהגין בהן קדושה שלא יהו מצוות בזויות עליו.
2. אע"ג דתשמישי מצווה נזרקין נהי דלא צריכי גניזה אבל לא נהיגי בהו מנהג בזיון דלאו אורח ארעא.
3. תשמישי קדושה בתר דנשתמשו בהם אינם ניתנים להורדה מקדושתם. ויש מתירים אם יגנזו.
4. קדושה עצמה אין להורידה אף אם תיגנז.
5. העברה לקדושה שווה מותר אך ורק במידה ויגנזו.
6. הא דאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה הוי מחלוקת אם מדאורייתא או רק מדרבנן.
7. יש להיזהר בהחלפת המזוזות במיוחד במקומות שהחיוב הוא מדאורייתא למקומות שהחיוב מספק.
8. מזוזה הקבועה במקום הרי זכתה וקיים בה המצווה ואם הסירה לפי שעה לבדקה ונמצאת כשרה אין לבזותה ולדחותה עבור מזוזה נאה יותר.
9. כשמזוזה האחת נמצאת במקום הנראה יותר ממקום השניה גם נחשב מעלה ולכן אין להחליף ממקום למקום.
10. אם הרכיב את המזוזות בטעות נראה דשרי להחזיר כל אחד למקומו הראוי.
11. כשמחליף את המזוזות לבדיקה (ונישאר ללא מזוזות) יש לקבוע מזוזות אחרות ונראה שצריך לברך על קביעתן.
12. אין להחליף המטליתים מפרשה לפרשה(לאחר הגהתן) אלא המטלית אשר היה על פרשת קדש שוב שנית יניחו שם וכן בשאר פרשיות.
13. אין להחליף בתי מזוזות מפתח לפתח פחות חשוב אלא אם יגנזו.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
בריח התיכון
הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א ומו"ר הרה"ג מאיר מאזוז שליט"א והרב חיים חדד שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5