——–
{בס"ד פורים דפרזים תשס"ד פעה"ק ירושלים תובב"א
שלומים מרובים, בימי הפורים, וכל שנות עולמים, לידידי הרב המופלג בתורה, מתעמק בהלכה, עורך מערכה, יר"ש מרבים, הרב גמליאל בן הרב אלחנן י"ד הכהן רבינוביץ שליט"א בבני ברק, מח"ס גם אני אודך, ונכד הגה"צ בעל מעדני השלחן שליט"א.
אחדשה"ט באה"ר,}
אודות השאלה במי שנפל למשכב ל"ע בהיותו במרחקים, והביאוהו לבית החולים, ובערב פורים התחיל להשתדל שיבואו אליו עם מגילה לקרא לפניו, ואחרי השתדלויות רבות והבטחת תשלום וכו', עלה בידו שאיש א' מוכן לבא אליו עם מגילה כשרה להוציאו ידי חובתו, אבל היות שהוא צריך לנסוע ממקומו מרחק רב, הוא מוכן לבא רק פעם אחת, או בליל פורים, או ביום פורים בבוקר. — והשאלה מתי יקראנו לבוא, אם בלילה, או ביום.
א) ושפיר חזו עיניך מש"כ השערי תשובה (סי' תרפז סק"א) בשם הנובי"ק (או"ח סי' מא) דקריאת המגילה בלילה דרבנן, וביום מדברי קבלה. — ודימית דין זה למש"כ בשו"ת הרדב"ז (ח"ד סי' יג (אלף פ"ז)) הביאו המשנ"ב (סי' צ סקכ"ח) תפוס שהשר נתן לו רשות יום אחד להתפלל עם הצבור במנין, איזה יום שירצה, יתפלל אותו יום תיכף, ולא יחמיץ המצוה להמתין על יום כפור, או פורים [דאיכא פרסומא ניסא] עכ"ל (מובא במ"ב סי' צ סוסקכ"ח).
הנה הרדב"ז שם הביא שאחד מחכמי דורו צלל במים אדירים בשאלה זו, וכתב בתחילה שיבחר יוהכ"פ, ואח"כ החליפו ביום פורים, ורדב"ז כתב בקיצור כנ"ל, שאין מעבירין על המצוות (פסחים סד: יומא לג. וש"נ), ואין משגיחין אם המצוה שפגעה בו תחילה היא קלה או חמורה, שאי אתה יודע מתן שכרן של מצות עכ"ד. — ולפ"ז ה"נ במגילה יקראו לפניו בלילה.
ב) אכן הרחיב את הדיבור בזה החכם צבי (סי' קו) ותחילה כתב דאין מעבירין שייך רק אם שתי המצוות שוות, אבל לא בחד מינייהו עדיף, ומפלפל בגמ' (מנחות מט) בצבור שאין להם תמידין ומוספין [שקרבנם שנה שני כבשים] איזה מהן עדיף, ומוקי לה במוספין דהאידנא ותמידין דלמחר, תמיד דתדיר עדיף, או מוסף דמקודש, ואי כהרדב"ז אף אי תדיר עדיף, מוספין קדמי, מטעם דאין מעבירין, אלא ודאי דאין מעבירין אמרינן רק בששתיהן שוות, אבל לא בדחד מינייהו עדיף. — שוב הוכיח החכ"צ מתוס' (יבמות כו:) שכ' דלמיתה לזמן מועט לא חיישינן, אבל לזמן מרובה חיישינן, והתרומת הדשן (סי' לה) כתב להמתין מלברך על הירח עד מוצ"ש ולא חיישינן שמא ימות לזמן מועט, וא"כ אם יזדמנו לו ב' מצות, הא' קלה היום, והב' חמורה למחר, ימתין על החמורה למחר. — וא"כ בשאילתא דידן, אם אינו חולה מסוכן, לכאורה יש להמתין עד למחר שהיא חמורה מד"ק.
ג) ומביא החכ"צ סייעתא להרדב"ז, מגמ' (מו"ק ט.) ר' יונתן בן עסמיי ור' יהודה בן גרים קא רמו קראי אהדדי, כתיב (משלי ד) פלס מעגל רגלך, פירש"י שקול מצות ועיין בהם איזו מצוה גדולה ועשה הגדולה, וכתיב (שם ה) אורח חיים פן תפלס, פירש"י כל מצוה שתבא לידך עשה בין גדולה בין קטנה ואל תניח קטנה מפני הגדולה, לא קשיא, כאן במצוה שאפשר לעשותה ע"י אחרים, פירש"י פלס תעשה אתה הגדולה וחבריך יעשו הקטנה, כאן במצוה שא"א לעשותה ע"י אחרים, אל תפלס, אלא מצוה הבא לידך בין גדולה בין קטנה עשה עכ"ל רש"י, ומסתמא דברי הרדב"ז במצוה שא"א לעשותה ע"י אחרים [וא"כ אין מעבירין ועושה הקטנה מיד]. — וההיא דברכת הלבנה שכ' התרוה"ד (סי' לה הנ"ל) להמתין למוצ"ש, התם אין שתי מצות לפניו, אלא מצוה אחת שהיא נעשית באופן יותר משובח, יש להמתין לקיימה עצהיו"ט, וכן תמידין ומוספין (דמנחות מט הנ"ל) כחדא מצוה חשיבי, דתרוייהו עבודת קרבנות, ובחד בהמה נינהו. — אבל מצות שונות אין מעבירין קלה מפני החמורה [אלא עושה הקלה הבאה ראשונה לידו מיד], עכתו"ד החכ"צ [ושקו"ט בדבריו בנו בשאילת יעב"ץ (ח"א סי' יח) ובתשו' ריב"א (או"ח סי' מו) ואכמ"ל].
ד) ולפ"ז בנדו"ד חדא מצוה דקריאת המגילה היא, הנעשית יותר בהידור ביום כשחיובה מדברי קבלה, ולפ"ד החכ"צ בחדא מצוה מותר לאחר אותה למחרת, ולא דמי לנדון הרדב"ז שהורה להקדימה מיד, דשם שתי מצות לפניו, תפלת צבור של יום חול, ותפלת צבור עם פרסו"נ וקריאת מגילה בפורים, או חמש תפלות ביוה"כ, לכן אל יעביר הקלה אלא יעשנה מיד. — ולא מסתבר לומר דמגילה בלילה שהיא מדרבנן, ודיום שהיא מדברי קבלה, כשתי מצות נחשבות, עד שנאמר דאין מעבירין, ויקרא בלילה, דסוף סוף חיוב דרבנן דלילה רק הוספה היא על מצוה מד"ק דיום, ומצוה אחת היא שרבנן הוסיפו בה חלק להתחילה בלילה, וא"כ כמצוה אחת נחשבת, ויכול לאחר הקריאה עד למחרת, שאז עדיפה שחיובה מד"ק.
ולא רק מפני שמצוה אחת נחשבת יכול להמתין עד למחרת, אלא אפילו בשתי מצות שאינן שוות שאחת מדרבנן והשניה מד"ק, מעבירין על הדרבנן כדי לקיים אח"כ הד"ק. — [ומגמ' (מו"ק ט. הנ"ל) יש להוכיח מלשון רש"י רק "שאל תניח קטנה מפני הגדולה", אבל י"ל דה"מ בששתיהן שוות, דרבנן, או דברי קבלה, או דאורייתא, דיש במצות דאורייתא שהן בעשה, או רק נלמדות מקרא ואינן מנויות בין רמ"ח מ"ע, שנחשבות לקלות לגבי חייבי לאוין דחטאת או דכרת וכו'. וכן בדרבנן יש שאין עיקרן מה"ת, ויש שעיקרן מה"ת].
ה) וכן כתב השדה חמד (באסיפ"ד, מע' יוה"כ סי' א' אות י' בתחילת דבריו) דרדב"ז וחכ"צ לא פליגי, ולתרוייהו רק במצות שוות אמרינן אין מעבירין, אבל מעבירין על דרבנן מפני ד"ק, וכש"כ מפני דאורייתא, וכן מעבירין על ד"ק מפני דאורייתא. — אלא דשם (בסוד"ה ורבין) כתב דבדרבנן י"ל דעשו חיזוק לדבריהם כשל תורה, ואם יש לפניו דרבנן ודאורייתא, אין מעבירין על דרבנן מפני דאורייתא, דהיינו דנחשבות לשוות, ויעשה המצוה דרבנן הבא לידו ראשונה.
וא"כ בנדו"ד בין אם היא מצות מגילה אחת, י"ל דהחלק דרבנן לקרוא בלילה עדיף דנחשב כדאוריי' לעומת הקריאה ביום שמד"ק, ובין אם הן ב' מצות, דלילה דרבנן עדיף, והוא לפניו ממש ויעשנה תחילה.
אלא שהעירני הגרש"י שלזינגר שליט"א, מו"צ פעה"ק, מהר"ן (ריש מגילה, ד"ה מגילה) בבני הכפרים דאפשר שבלילה לא קראו המגילה רק ביום, דמגילה דיום עיקר עיי"ש, וא"כ ה"נ יקרא ביום אפי' אם עי"ז מפסיד קריאת הלילה. (וכן משמע מהמ"ב תרפח סק"כ), — אבל יש לדחות הוכחה זו, דהר"ן כ' שם דכשם שהקלו על בני הכפרים להקדים, כן הקלו עליהם שלא לקרות אלא מגילה של יום עכ"ד. דהיינו שבלילה אין על בני הכפרים אפילו חיוב דרבנן, ולכן דיום עדיף להו. אבל בדידן שיש בלילה חיוב דרבנן, לפ"ד השד"ח הנ"ל עשאוהו חכמים כדאורייתא, ואין מעבירין עליו, אלא יקרא מיד בלילה. [ועי' (מגילה ד. תוד"ה חייב) שעיקר הקריאה ביום, אולם הרוקח (הל' ברכות סו"ס שסג) כ' דעיקר הקריאה בלילה].
ו) טעם נוסף י"ל להקדים קריאת הלילה, כמו שהביא החכ"צ (סי' קו הנ"ל בסוף דבריו) מגמ' (פסחים צא.) דיש לחוש בגוים לאשר פיהם דיבר שוא, וא"כ שמא יחזור בו המושל שלא לשחררו ביוה"כ. — וה"נ בנדו"ד מי יודע כמה עיכובים יכולים להתהוות על האיש שהזמינו לבא עם המגילה, מכמה סיבות שונות, שהרי צריך לבא מרחוק, ונמצא זה החולה שבבית החולים קרח מכאן ומכאן בלי קריאת מגילה, לכן עדיף שיזמינו לבא מיד בלילה לקרא המגילה [שאז אם יתעכב יבא לפחות למחרת].
דושה"ט בברכה נאמנה
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
שו"ת גם אני אודך – א
קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ – רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א – ב"ב – תשע"א לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5