——–
במחזור ויטרי (סימן תקו) כתב מנהג אבותינו תורה היא ויאחז בה צדיק דרכו: אור שמיני בעל ברית עושה סעודה ומשתה לכבוד המצווה. ולאחר קיום המילה אבי הבן מגדיל בשמחה ומשתה ויום טוב וכו' מדכתב אור שמיני וכו' משמע בדווקא (אור לשמיני) ולא בליל שקודם המילה דהיינו במילה דחויה יש לעשות את ברית יצחק בליל שמיני וכן ראיתי מעשה שמנהג ג'רבא לעשות בליל שמיני בדווקא (ויש שנהגו לקרא לערב זה ליל הזוהר ולא ברית יצחק).
אלא נראה שיש לקרא את הזוהר דווקא בליל שלפני יום הברית שהטעם למנהג לעשות ליל זוהר הוא על העתיד שיעשה ברית מילה למחרת ועיין עוד בזה בדברינו (בסימן כח) שנהגו להדליק נרות בליל הברית ובפשטות הכוונה לפי שהם מתקנאים בקיום מצווה רבה כזו להסיר הערלה שרומז לקליפות וחיצונים כידוע מפנימיות תוה"ק עיין בזה בשו"ת דברי יציב (חלק יו"ד סימן קסא) ולכן במילה דחויה יש לדחות את ליל הזוהר ללילה שלפני הברית .
וכן ראיתי לדייק מהב"י (או"ח סימן ריג) בשם הסמ"ק וזה לשונו ואנו אין אנו רגילים לקבוע עצמנו אלא בפת אבל בשאר דברים כל אחד מברך לעצמו מיהו בליל פורים ובלילה שלפני ברית מילה שרגילין לקבוע עצמם על היין ע"כ ומלשונו נדייק שכתב ובלילה שלפני ברית מילה ולא כתב בליל שמיני לנימול נמצא שערב הזוהר קשור ביום המילה ולא ביום השמיני וכ"כ ההרמ"א (ביו"ד סימן קעח) בלשון בלילה שלמחר מלין תינוק וכ"כ שם הש"ך בלשון בלילה שלמחר מלין התינוק והמגן אברהם (או"ח סימן תרמ ס"ק יג) בשם ספר נחלת שבעה שכ' שגם הסעודה שעושין באשכנז בלילה שלפני המילה שמזמנין המוהל והסנדק ושאר קרובים ואוהבים וכו' וכן מדויק הלשון משו"ת הלכות קטנות (חלק ב סימן קסט) שכתב מנהג טוב שכל הלילה שלמחר נעשית המילה לומדין ת"ח בבית האבי הבן וסועד אותם בסעודה של מצוה בלילה וביום אחר המילה וכ"כ בית לחם יהודה (בסימן רסה) שבליל במילה נהגו לעסוק בתורה בבית היולדת וציין לזוהר פר' לך לך וכ"כ שו"ת דברי יציב (חלק יו"ד סימן קס) והיעב"ץ בהלכות מילה עיין עוד בספר ברית אברהם הכהן (דף עב) וכ"כ בספר ברית כהונה (יו"ד מערכת מי"ם אות יב ואות יג) ע"ש ושולחן ערוך המקוצר (יו"ד חלק א סימן קנט סעיף טו).
וכן ראיתי שכתב כן בספר שובע שמחות (דף יא) שנשאל בזאת בשם מרן הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א וכן כתב להדיא בפתחי תשובה (יו"ד סימן ריז ס"ק טז) שסעודת ליל שלפני המילה ויום שלישי למילה לא הוי סעודת מצוה שאינם רק מנהג. ובספר כלבו (סימן פט) כתב שבליל ברית מילה צריכים לסעודה עם ברכת המוציא וטוב הוא שיבצע על לחם גמור וכ"ה הלשון בשו"ת מהרי"ק (סימן קעח) אכילת פירות שאנו עושין בליל ברית מילה וכ"כ הרב חוות יאיר (סימן ע) ליל שלפני מילה ויום שלישי למילה לא הוו ס"מ שאינם רק מנהג. וכ"כ קיצור שולחן ערוך (סימן קסג סעיף ח) שנוהגין שבלילה שלפני המילה מתקבצין בבית התינוק ועוסקין בתורה, ועושין קצת סעודה וזו אין לה דין סעודת מצווה שאינה אלא מנהג בעלמא ועיין עוד בשו"ת שבות יעקב (חלק ג סימן לו) ושו"ת נודע ביהודה (מהדורה קמא-או"ח סימן כח) ושו"ת חיים ביד (סימן קכה) ובשו"ת ויקרא אברהם (חלק א"ח סימן יד) ובשו"ת תורה לשמה (סימן תמט) ומשנה ברורה (סימן תקנא ס"ק סב) ובשו"ת יחווה דעת (חלק א סימן מה) וברית כהונה (סעיף יב) ועוד.
מכולם עולה לשון אחד שיש לעשות את ליל הזוהר דווקא בליל שלמחרת המילה וללא קשר ליום השמיני ואף כשיש ספק אם יתקיים הברית למחרת כגון שיש ספק צהבת לתינוק או אישור מוהל מומחה או שצריך בדיקת רופא וכד' יש לערוך את ברית יצחק (זוהר) ואם ידחה הברית אזי יש לעשות ברית יצחק (זוהר) נוסף בליל הברית.
ומה שכתבו הפוסקים שכל הלילה שלמחר נעשית המילה נהגו ת"ח לעסוק בתורה בבית היולדת ראיתי בשו"ת תורה לשמה (סימן תמט) שלא יעשו כן בליל שבת ויו"ט וז"ל בליל שבת ודאי אסור לעשות תיקון כרת לנדד שינה מעיניו וה"ז חשיב כאלו מתענה בשבת שמצער עצמו בשבת וה' לא צוה בזה ולא ניחא ליה לקב"ה בזה מכמה טעמים אב"א קרא ואב"א סברא ולכן אותם הנוהגים לעשות תיקון זה לנדד שינה מעיניהם בליל המילה וכן בליל יארצייט של או"א אם אירע לילה זו בשבת ויו"ט לא יעשו כן לנדד שינה מעיניהם כל אותה הלילה ע"כ. וכוונתו שיש לעשות ליל הזוהר בליל שבת אבל לא כל הלילה שבכך יש עינוי בשבת וכ"כ בשו"ת אוהב משפט (חלק או"ח סימן יב) לגאון פראג'י עלוש זצ"ל וגם בשו"ת דברי יציב (חלק יו"ד סימן קסא) שראה בספר ברית אבות על הל' מילה [קונטרס ליל שמורים אות ח'], שהביא מספר זכר דוד דאף בליל פסח צריכים לעשות שימור, וכן בליל יוה"כ אף דלית ליה רשות לאסטוני עיי"ש, וא"כ מכ"ש בליל ר"ה. וצריך נטירותא יתירא בליל שבת דשכיחי מתקנאים ע"ש.
ומה שציין לארחות חיים ח"ג סוף הל' מילה [עמ' י"ד], דיש מקומות שאין ישנים כל שבעת הלילות אלא בבית היולדת זכר או נקבה לשמירה וכו' עיי"ש, וגם ליל שבת בכלל שבעת הלילות ודו"ק. וכוונתו כשנמצאים אנשים בבית היולדת אפילו ישנים היא עצמה שמירה .
לסיכום: במילה דחויה עושים את ליל הזוהר (ברית יצחק) בליל שלמחרת המילה.
פירות הנושרים:
1. מנהג ישראל לעשות סעודה וללמוד זוהר בליל הברית.
2. המנהג לעשות את לימוד הזוהר בבית היולדת.
3. גם כשיש ספק אם יתקיים הברית למחרת יש לעשות ברית יצחק.
4. אם עשו ברית יצחק ונדחה הברית יש לערוך שוב ברית יצחק לפני המילה.
5. גם בע"ש ועיו"ט עושים לימוד הזוהר.
6. יש נוהגים ללמוד כל ליל הברית.
7. הנוהגים לעשות תיקון לנדד שינה מעיניהם בליל המילה וכן בליל יארצייט של או"א אם אירע לילה זו בשבת ויו"ט לא יעשו כן לנדד שינה מעיניהם כל אותה הלילה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
בריח התיכון
הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א ומו"ר הרה"ג מאיר מאזוז שליט"א והרב חיים חדד שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5