סימן: ו' - שאלה : אם אפשר להיות סנדק פעמיים ?

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר בריח התיכון - הרב ניסים בריח שליט"א סימן: ו' - שאלה : אם אפשר להיות סנדק פעמיים ?
תוכן עניינים

--------

איתא בהגמ''י (בהלכות מילה) מה שמתאווים לאחוז התינוק על הברכיים בשעה שנימול ולהיות בעל ברית יש לזה סמך ממדרש שוחר טוב בפסוק כל עצמותי תאמרנה (תהילים ל''ה) אמר דוד אני משבח בכל עצמותי בירכי אני עושה בהן סנדקים לילדים בשעת-המילה עכ''ל וכ''כ לרבי יעקב הגוזר מכאן לבעל ברית (הסנדק) שעושה מצווה וכ''כ בא''ז כתב מהרי''ל כשהיה סנדק היה טובל עצמו להיות נקי להכניס הילד בנקיות לברית עכ''ל וכתב עליו הד''מ דחומרא בעלמא הוא ואין נוהגין כן והברכ''י (בסימן רסה) הליץ בעד המהרי''ל וכתב ואני אומר דאם הוא בלתי טהור טוב וישר לטבול ולא יגש למזבח הן בעודנו בבגדים צואים עוד טומאתו בו וכתב עוד ורבים נהגו במקומותינו דבכל אופן טובלים סמוך למצוה ככל האפשר .

והמהרי''ל כתב עוד דיפה כוח הסנדק מהמוהל דהסנדק המחזיק הילד על ברכיו כאילו בנה מזבח והעלה עליו קטורת וכ''כ החת''ס (בחלק או''ח סימן קנט) וכ''כ הרמ''א בשו''ע (יו''ד סימן רסה סעיף יא) ויפה כח הסנדק מכח המוהל להקדימו לקריאת התורה ע''כ ומטעם זה כתב ר''ף שאין רגילים ליתת ב' ילדים לבעל ברית אחד דכל פעם ופעם צריך לברור לבעל ברית אחר משום דאמרינן פ''ב דיומא (דף כו.) כל כהן שהקטיר פעם אחת לא היה מקטיר פעם ב' מפני שהקטורת מעשרת דכתיב ישימו קטורה באפיך וכת' בתריה ברך ד' חילו א''כ כל פעם היו מעשרין בה אחר שלא הקטיר ה''נ ברית שהיא דומה לקטורת ע''כ דברי הד''מ מהמהרי''ל.

וכתב הרמ''א שם שלא ליתן שני ילדים לבעל ברית אחד כדאמרינן גבי קטורת כדלעיל בד''מ וכ''כ קיצור שולחן ערוך (סימן קסג סעיף א) (שנוהגין שאין נותנין סנדקאות לאיש אשר כבר היה אצלו סנדק בבן אחד) וכ''כ בספר משא חיים (מערכת ס אות קנו) ובשו''ת חיים ביד לרבי חיים פאלאג'י (סימן עג) שצריך ליזהר שלא להיות ב' פעמים סנדק לאבי הבן אחד אם לא כשמת הילד כדברי ר''י החסיד וכן כתב הש''ך ביורה דעה (סימן רסה ס''ק כב) שאין כופלין לתת בניו לבעל ברית אחד פעמים וכ''כ הברכ''י (בסימן רסה) וז''ל והעיקר כמ''ש הש''ך וחזר וכתב בשיורי ברכה עיין שם מקורו בתוספות יומא בשם רבינו בצלאל וכן כתב בית לחם יהודה לא יעשה חברו סנדק לשני בניו אלא אם כן מת אחד מהם. וכן כתב בית הלל היינו אבי הבן אם נתן לו מבן אחד שנולד ואח''כ נולד לו עוד בן אחר אז לא יתן אבי הבן לזה להיות סנדק עוד פעם אחרת אבל שני בני אדם ואף שלושה אנשים או יותר רשאים ליתן סנדק לאדם אחד וכן נוהגים שנותנים להיות סנדק כמה אנשים שונים וכ''כ שו''ת יחווה דעת (חלק ג סימן עז) אין לחוש כלל לשבת סנדק שתי פעמים או יותר אצל אנשים שונים, ומכל שכן אצל בניו וקרוביו. ושומר מצווה לא ידע דבר רע. וכ''כ פתחי תשובה (יורה דעה סימן רסה ס''ק טו) שציין לבה''ט לעיל (סי' קע''ט) שכתב בשם צוואת רי''ח לא יעשה חבירו סנדק לב' בניו אלא א''כ מת אחד נמצאנו למדים שאנשים שונים נותנים לסנדק אחד אבל אין נותנים שני ילדים מאיש אחד לסנדק אחד.

וקשה טובא הנה פירש רבי יהונתן בן עוזיאל הפסוק גם בני מכיר בן מנשה יולדו על ברכי יוסף שיוסף היה סנדק לניניו ואם כן יש ראיה ברורה שיוסף ישב סנדק כמה פעמים למשפחה אחת בני מכיר משמעות רבים ולאחר כותבי ראיתי ששאלה זו נשאלה לגאון יוסף שאול הלוי זצ''ל (יד שאול) בהלכות מילה ותירץ שני תירוצים אחד כמו במכירי כהונה דשרי כך במכירי מילה שרי (בני מכיר היו ניניו של יוסף) ותירוץ שני מתרגום יונתן בן עוזיאל אין הכרח לפרש משם שהיה סנדק וכו' עכ''ל וראיתי בספר אוצר הברית שציין לגאון הנ''ל וכתב שנהגו על פיו לתת סנדקאות כמה פעמים אם הוא קרובו הא בלאו הכי המנהג אין לכבד אדם אחד. ואפשר עוד לומר שאין כאן חשש איסור רק לא ראוי כפי שכתב בשו''ת נודע ביהודה (מהדורה קמא - יו''ד סימן פו) שדבר זה דומה למה שאמרו במס' עירובין דף ס''ג אמר ר' אבא בר זבדא הנותן מתנותיו לכהן אחד מביא רעב לעולם וכו'. נמצא שגם האדם בשלו ראוי שלא ליתן הכל לאחד. וכל זה באדם אחד אבל בעל ברית אחר יכול גם הוא לכבד לכל מי שירצה ומה איכפת לו במה שכבר כבדו איש אחר.

אלא שהגר''א כתב על דבריו של הרמ''א הנ''ל א''ל שחר אלא שלא נוהגין הוא משום צוואת ר''י החסיד (שאם הטעם משום קטורת שהכהן מקטיר פעם אחד בחיים אזי מדוע מותר לאנשים שונים) וכן כתב בפ''ת שם מטעם ר''י החסיד אלא שראיתי בילקוט יוסף חלק שובע שמחות שאין לחוש לישב פעמים אצל אדם אחד ואפילו פעם שלישית וציין שכתבו אחרונים שצוואת ר''י החסיד לא נאמרה אלא לזרעו אחריו וגם זה אינו אלא לבניו ממש וכ''כ בשו''ת נודע ביהודה (מהדורה קמא-יו''ד סימן פו) שאין להאריך בדבר שכל השורש אינו מן התלמוד. עין שם שהתיר וכן שמעתי בשיעורו של מרן מופת הדור הגאון הרב עובדיה יוסף שליט''א שמהרש''א היה מזרעו של ר''י החסיד ואמר המהרש''א שהצוואה רק לבניו ממש וכן כתב ספר צב''א מרו''ם שאין לחוש כלל להיות סנדק מספר פעמים אפילו אצל אדם אחד ודלא כמו שכתב הרמ''א (בסימן רס''ה) משום שרבו החולקים עליו ובכללם החיד''א הנו''ב ועוד עכ''ד וכן משמע מעיקרי דינים (סימן כח) וכתב עוד (בסימן כו) שאם האב אינו רוצה שבנו יהיה סנדק ואינו נותן אמתלא טובה לא ישמע לו לבטל דמצווה רבה היא כמקטיר קטורת וציין לכנסת יחזקאל.

הא למדנו שהטעם הוא משום ר''י חסיד וראינו לעיל שהחיד''א אסר סנדק לשני ילדים וקשה הלא מוכח שהחיד''א אינו חש לר''י בשו''ת יוסף אומץ (סימן מ) (בדין שלא להסתפר בר''ח כדעת רבינו יהודה חסיד) וז''ל הנה מדברי הרדב''ז ומהריק''ש אתה הראת לדעת שלא היו נוהגים כצוואת רבינו יהודה החסיד ז''ל שלא להסתפר בר''ח ומה גם שהרדב''ז שכתב שכן נהגו רוב העולם ש''מ דלא נהגו בצואת רבינו יהודה החסיד ז''ל ע''כ וכתב עוד שגם הב''י לא חש לר''י החסיד עכ''ל וכ''כ בספר מנהגי ישורון בשם פ''ת ועיקרי דינים שכל צואתו של ר''י החסיד לא הייתה אלא לזרעו אחריו ולא לשאר אנשים ויתרה מזאת כתב בשם נודע ביהודה שהעיד על קהילות פולין שאין נזהרין בזה כלל עכ''ל. וכ''כ עיקרי דינים (בהלכות מילה סעיף יד) שכתב בסוף דבריו שאעפ''י דהכל דרך רמז ואסמכתא בעלמא מעשים בכל יום יוכיחו דכשאינם מאדם אחד משנין ומשלשין אפילו בכל יום .

ומה שהחיד''א כתב שאין אנו חוששים לדעת רי''ח ובכל זאת כתב לעיל שאין לסנדק להיות לשני ילדים צריך לומר שהו סובר שהטעם כהרמ''א משום קטורת ומקורו לא רק מרבינו פרץ ומהרי''ל אלא מקורו מהתוספות יומא שהביאם רבינו בצלאל בלקוטי כ''י וז''ל יש במדרש טעם שיש לדחוק עצמו וכו' ירד הקב''ה לשם אמרו לו מלאכי השרת מה לך לפנות אל גבעת הערלות כלומר מקום מטונף הוא א''ל חביבים עלי כקטורת דבחד קרא כתיב גבעת הערלות ובחד כתיב גבעת הלבונה וילפינן מהדדי לפיכך מנהג שלנו שלא ישנה אדם להיות בעל ברית משני תינוקות לאחד כדאמרינן גבי קטורת שלא שנה בה אדם מעולם עכ''ל תוספות כ''י ומצאנו מקור לדברי רבינו פרץ שהביא מהרי''ל עכ''ל וכתב שהסנדקאות אינה כקטורת עצמה ויכול להיות סנדק לכמה תינוקות מאנשים שונים נמצא שהחיד''א חשש לא מרי''ח שאין עושים בעל ברית אחד אלא מהתוספות הנ''ל. (אמנם יש שחוששים מטעם רי''ח כדלעיל וגם נשאר הקושי של הגר''א הנ''ל על הטעם משום קטורת).

ולכן מקום שנהגו שנותנים לסנדק שני תינוקות ימשיכו במנהגם אך במקום שלא ברור מה מנהגם טוב יותר שיחששו לדברי החיד''א בשיורי ברכה (סימן רסה) הנ''ל וכפי שהעידו שמנהגם כך לעיל וגם מטעם רי''ח כפי שכתב בשו''ת חיים ביד לרבי חיים פלאג'י זצ''ל (בסימן עג) כתב ובצואת רבינו יהודה החסיד (סי' מ) כתוב בנוסח זה לא יעשה חבירו סנדק לשני בניו אלא א''כ מת האחד ע''כ ועיין בכנה''ג (סי' תע''ח) ובס' צרור הכסף (חיו''ד סי' וי''ו) ובסה''ק נשמת כל חי (חיו''ד סי' מ''ב דמ''ג ע''ב) ומנהג העולם וכ''ה פשוט בעירינו אזמיר יע''א כי אינו נעשה סנדק ב' פעמים בשנה אחת ועיין בשו''ת חתם סופר (חלק א או''ח סימן קנח) כתב ראיתי נוהגים שהאב בעצמו אינו סנדק ב' פעמים בבנו וכתב עוד ונ''ל שיש לזה שורש ויסוד עפ''י מ''ש מהרי''ל ריש הלכות מילה בשם ר' פרץ כי הוא כמו מקטיר קטורת ומתעשר ולכן לא יכבד ב' פעמים לאיש א' מצוות סנדקאות כמו קטורת שלא שנה אדם בה (משמע לדעתו שאין להיות סנדק אלא פעם אחד בחיים וזה יתרץ את קושיית הגר''א הנ''ל) וכתב שם שהסנדק הוא היותר גדול שבכולן ושלכן נהג מהרי''ל לטבול בו ביום עש''ב שדחה החת''ס את דברי הנב''י וכן כתב בספר טעמי מנהגים (בסעיף תתקכג) שאין כופלים לסנדק.

לסיכום: עדיף שסנדק לא ישב לשני ילדים ממשפחה אחת אלא אם כן מנהג מקומו (כן יכול לשבת פעמיים).

פירות הנושרים:

1. מצווה להיות סנדק לילד הנימול כאילו העלה קטורת.

2. יפה כוח הסנדק מהמוהל.

3. הסנדקות מעשירה.

4. לכו''ע יכול להיות סנדק לשני אחים אם מת אחד מהם.

5. לכו''ע יכולים אנשים שונים לתת לסנדק אחד.

6. סנדק קרוב משפחה יכול לשבת סנדק מס' פעמים במשפחה אחת.

7. טוב שהסנדק יטבול סמוך לברית ככל שאפשר .

8. צוואת ר''י החסיד רק לבניו .

9. אעפ''י שהאשכנזים מחמירים לא לתת לסנדק אחד בפולין לא נהגו כן .

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט''א
בריח התיכון

הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א ומו"ר הרה"ג מאיר מאזוז שליט"א והרב חיים חדד שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן