מַהוּ עִנְיָן וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה', הֲלֹא אִם צַדִּיק הוּא מַעֲשָׂיו יְחַיְּבוּ הַצָּלָתוֹ, וְאִם לָאו – לָאו, וּמַהוּ עִנְיַן חֵן זֶה שֶׁמַּשְׁמָעוֹ דְּאַף שֶׁמִּצַּד מַעֲשָׂיו אֵין דַּי לְהַצָּלָתוֹ – חִנּוֹ מַצִּילֵהוּ?

——–

כן הוא האמת, שהחן עשוי להנתן או להינטל, וכנאמר (תהילים פד, יב): "חן וכבוד יתן ה"', דכמו שהכבוד עשוי להינתן ולהינטל כן החן.

ואכן החן יתכן שינתן גם כשאין די במעשים, וכמובא בגמרא סוטה מז: ג' חינות הן: חן מקום על יושביו, ואף שהמקום מצד עצמו רע, כמובא בגמ' שם גבי אלישע. חן אשה על בעלה. וכן חן מקח על לוקחו, ואף שרעים הם כמובא בגמ'.

וכן גבי נח שנאמר עליו: "ונח מצא חן בעיני ה"', איתא בגמרא (סנהדרין קח ע"א) תנא דבי רבי ישמעאל: אף נח נגזר עליו להמחות, אלא שמצא חן בעיני ה'.

ובכן השאלה במה תלוי החן בעיני ה'.

והנראה שהדבר תלוי בענוה, וכנאמר: "ולענוים יתן חן".

ומשמעות ענוה הוא שאין האדם עושה חשבון לסובבים אותו, ועושה הוא רצון ה' גם במקום שרבו המלגלגים עליו, וכאן בעצם מתבטאת הענוה בעוצמתה.

וכן היה נח, ליצני הדור היו מתגרים בו, והוא בשלו, להיות נאמן לה', ולצאת נגד כל זרם בני דורו, עד כדי שהסכים להיות מאוס ומוקצה בעיניהם, זה ודאי יורה על ענותנותו הגדולה.

ובפרט הדבר אמור בימינו, היום אדם שומר את פיו ואת עיניו ולפעמים שבכך נראה הוא כשוטה בעיני הבריות, וכן נמנע מלשמוע לשון-הרע מידידיו ורעיו, ובכך נהפך למאוס בעיניהם, וכן השומר עצמו היום מזרם והשקפת חיי ההמון להסתפק במועט, ולהקדיש חייו לתורה ומצוות, פעמים רבות שנתקל הוא בליצנים ולועגים אף מקרוביו וממשפחתו ממש, ופעמים שזה בעבודתו – עם חבריו בעבודה או עם הבעל-הבית שלו, וצריך הוא להיות איתן בתורה מבלי להתחשבן עמהם ואף שחיי נפשו תלויים בזה.

וזה הגבור וירא ה' שעל אף הכל חשבונו הוא למצוא חן בעיני ה', כי יודע הוא שבאם יתן חנו לאלו למצוא חן בעיניהם יהא זה על חשבון חנו אצל ה' שלא ימצאהו אצלו כשיצטרך לו חלילה בשעת גזירה וכיוצא.

וזה עיקר התיקון לבעלי תשובה, לסבול בזיונם ולשתוק לכל הקמים עליהם שהוא מצוי מאד אצלם כידוע.

זהו ענו באמת שזוכה ויזכה גם לעתיד בשוב ה' לציון להישרד כנח בזמנו מכל בני דורו, שנאמר (ישעיה ד, ג): "והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו".

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נפשי בשאלתי חלק א – שו"ת

הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5