——–
א.ויאמר אל משה אני חתנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עימה (יח.א)
פירש רש"י – אם אין אתה יוצא בגיני צא בגין אשתך, ואם אין אתה יוצא בגין אשתך צא בגין שני בניה.
ויל"ע, דלכאורה, מדוע שבעיני משה תהיה צפורה פחות יקרה וחשובה מבניו, שאפשר שיצא בגין בניו ולא בגין אשתו?
ב. ואשתך ושני בניה עימה (יח.ו)
יש לדקדק, מדוע נקט קרא ושני "בניה" ולא "בניך"? [ובמיוחד שאמר דבריו למען יצא לקראתו בזכותם, ועדיף היה לו לומר: "בניך"- שתצא בגללם]?
ג. עוד יש לדקדק, מדוע הוסיף תיבת "עימה", דמיותרת היא?
ד. כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל (יט.ג)
פירש רש"י – "לבית יעקב"- אלו הנשים, ותאמר להם בלשון רכה.
ויש לדקדק, מדוע נקראות הנשים "בית יעקב" ולא "בנות יעקב". מדוע לא נקט גבן כפי שנקט גבי האנשים אשר קראם "בני ישראל". דמה העניין שקראן בלשון "בית" דווקא – בית יעקב?
ה. עוד יש לדקדק, מדוע נקראות הנשים בית "יעקב" ואילו הגברים נקראים "ישראל". מדוע לא נקט איפכא – בית ישראל ובני יעקב?
ו. עוד יש לדקדק, מדוע הקדים קרא את הנשים קודם הגברים, הרי איפכא הוה ליה למינקט?
ז. עוד יש לדקדק, דנקט קרא "תגיד" עם יוד, ולכאורה הדבר שונה ממקראות אחרים וכדמצינו – ביהושע (ז): "והגד נא לי מה עשית", ובישעיה (נח): "והגד לעמי פשעם", אשר לא נכתבו עם יוד?
ח. כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל (יט.ג)
פירש רש"י – "לבית יעקב"- אלו הנשים תאמר להם בלשון רכה.
ויש לדקדק בדברי הרש"י, מדוע נקט תאמר "להם" ולא "להן", הרי בנשים עסקינן?
ט. לא תחמד בית רעך ולא תחמד אשת רעך וכו' (כ.יד)
איתא בפירוש האבן עזרא – אנשים רבים יתמהו על זאת המצווה, איך יהיה אדם שלא יחמוד דבר יפה בלבו כל מה שהוא נחמד למראה עיניו?
ועתה אתן לך משל. דע, כי איש כפרי שיש לו דעת נכונה, והוא ראה בת מלך שהיא יפה, לא יחמוד אותה בלבו שישכב עמה, כי ידע כי זה לא יתכן, ואל יחשוב זה הכפרי שהוא כאחד מן המשוגעים שיתאווה שיהא לו כנפיים לעוף השמים וכו'… ובעבור זה המשכיל לא יתאווה ולא יחמוד. ואחר שידע שאשת רעהו אסרה השם לו, יותר היא נשגבה בעיניו מבת מלך בלב הכפרי וכו'. עכ"ל.
ויש להבין, מדוע נקט האבן עזרא במשלו, כי דווקא האיש החומד הינו "הכפרי" ואותה אשת איש הינה "בת המלך", מדוע לא נקט איפכא? (וכפי שהביאו האחרונים להקשות)
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }
יבואר ע"פ יסודו של הגר"י פינק זצ"ל בשם המהר"ם שפירא מלובלין זצ"ל, בביאורו את הפסוק כה תאמר לבית יעקב וכו'. ואל"ד – אפשר להקביל את קבלת התורה של הנשים שהיא באמצעות הבית, ולא בדרך הישירה של לימוד התורה. למתן התורה ודרך החיים שנותנות הנשים לילדיהן, שהם בעיקר ע"י האווירה שהן משרות בבית, אווירת צניעות וקדושה, יראת ה' טהורה מתוך סבר פנים יפות ונועם הליכות, אלו הן מקצת מן המעלות שיכולות הנשים להעניק לבית היהודי במעשיהן.
לפי"ז אפשר לדייק היטב בהבדל שבין "שמע בני מוסר אביך" שנאמר לגבי האב, לבין "אל תטוש תורת אמך" אצל האם, התורה שמוסר האב לבניו נמסרת באמצעות הפה ונקלטת ע"י האוזן, לכן נאמר: "שמע בני מוסר אביך".
אולם קליטת האווירה שיוצרת האם היהודיה בתוך ביתה אינה נעשית דווקא באוזן, אלא בעצם ההימצאות באוהל האם, ובנשימת האוויר – האווירה שהיא יוצרת שם, לכן נאמר אצלה ציווי כולל יותר ופחות מוגדר מאשר שמיעת אוזן -"ואל תיטוש תורת אימך".
א"כ מבואר – עד כמה גדולה מעלתה של האישה, אשר הינה בונה ומעצבת את כל יסודות הבית היהודי, ובלעדי אשת חייל צדיקה כל הבית היהודי הילדים ואפשר שאף הבעל לא יהיו נבנים כראוי. כי בלעדי האישה – אין בית. וכבר קראוה חז"ל: "ביתו" זו אשתו.
יסודות ושורשי הבית היהודי נשרשים ומוטבעים ע"י "הבית"- האמא היהודיה הקדושה והצנועה אשר משרישה את תורתה בילדיה, למען קיום תורת ישראל שתתקיים בזרעה לדורי דורות.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}
הקושיות א'. ב' וג' מתורצות – רימז יתרו למשה כי מוכרח הוא לצאת אם לא בשביל חותנו, בשביל אשתו – כי בזכותה הוקם לו בית מתוקן – בנים ת"ח כגרשום ואליעזר (כדאיתא במדרש שהיו צדיקים).
וזהו שהדגיש לו יתרו – ואשתך ושני "בניה – עימה", בהדגישו: "בניה" דווקא ולא בניך – לרמז לו, כי רק בזכותה יש לך בית מתוקן, ואלו "בניה"- צדיקים מכוחה.
והוסיף תיבת "עימה" להדגיש לו, כי הכל הגיע מכוחה, וראויה היא שתצא לקראתה בשל כך. [וכביכול סיבת יציאת "הבניה" היא עצמה סיבת "האשתך" שתצא לקראתה].
לפ"ז גם הקושיות ד'. ה' וו' מתורצות – בנות ישראל קרויות "בית יעקב" דווקא, ולא בנות יעקב או נשות יעקב. מפני שכל הבית היהודי עומד בזכותן – בזכות התורה אשר משרישות מכח אווירת הקדושה שמשרות בביתן מכח מידותיהן וצניעותן.
ומבאר השמות רבה, כי לזה הקדים קרא הנשים לגברים. ללמדנו, עד כמה כוחן גדול, כי כל הבית עומד בזכותן, הבנים והבעל – הכל מכח מתן התורה הניתן מכח האמא היהודיה.
לזה הוסיף הפסוק אות י' בתיבת "ותגיד". ללמדנו, כי בזכות הנשים הצדקניות הבונות את הבית היהודי, ממלאות הן את "ההגדה" והתורה המושרשת בגברים – בילדיהן ובבעליהן, למען יצאו ת"ח קדושים וצדיקים.
לפ"ז הקושיא השביעית מתורצת – אף קראה התורה את הנשים בית "יעקב" דווקא, ע"ש "יעקב" ולא ע"ש "ישראל". כי "יעקב" נקרא כך בתחילת חייו, ורק לאחר ניצחונו על המלאך נקרא "ישראל". כ"כ, יעקב הינו סמל "התורה-התפארת".
לכן לימדנו הפסוק, כי נשות ישראל הן הבונות את הבית היהודי, ומשרישות את תורתן לילדיהן בתחילת דרכם (יעקב), כדי שלבסוף יהיו בניהם ת"ח גדולים, ויהיו בגדר "ישראל"- מלשון שררה וגדלות, למען יוכלו להילחם במלחמות היצר הרע ולצאת ת"ח גדולים ומאירים בישראל, הכל בזכות תורת ה"בית יעקב" שלהן.
לפ"ז גם הקושיא השמינית מתורצת – אף הרש"י לימדנו יסוד זה בדקדוקו בלשונו באומרו: "להם" ולא "להן". די"ל על דרך המוסר – כי כוונתו באה לרמז לנו, עד כמה גדול כוחן של נשות ישראל שע"י תורתן -"תאמר" האישה, "להם"- לילדיה את תורתה ותשריש בהם בדרך רכה את תורתן, למען יתקיים בילדיהן "ואל תטוש תורת אמך".
ולפ"ז גם הקושיא התשיעית מתורצת – דקדק האבן עזרא בהמשילו את האשת איש ל"בת מלך" דווקא. ללמדנו, כי בת ישראל המקימה בית יהודי – חייבת להיות בבחינת "בת מלך"- מרוממת ומכובדת, קדושה, צנועה וצדיקה, למען תוכל להשריש ולייסד את ביתה אשר תלוי בה. כי אם תהיה לכפרית בזויה – אין זה כלל "בית יהודי", ובוודאי אחריתו חורבן וכשלון.
רק כאשר אותה בת ישראל תהיה ל"בת מלך"- ממילא ילדיה עתידים להיות נסיכים, ובעלה יהיה ראוי לה – בדרגתה הגבוהה. כי מכח היותה "בת מלך" כל משפחתה יהיו "משפחת מלוכה"- בית של תורה, הכל מכח תורתן של הנשים – תורת ה"בית יעקב".
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5