——–
כך אמר הקב"ה אני וכל פמליא שלי נעשים לה חומה לירושלים לעתיד לבא, ואני מצוה לה מלאכים לשמרה, שנאמר (ישעיה סב) על חומותיך ירושלים הפקדתי שמורים, וכי מאחר שהאש מוקף לה מי יכול להכנס בתוכו, אלא לעתיד לבא צדיקים מהלכים באש כאדם שהוא מהלך בחמה ביום הצינה והיא עריבה עליו, ואם תמיה אתה בדבר הזה בא והסתכל בחנניה מישאל ועזריה, שבשעה שהטילן נבוכדנצר לתוך כבשן האש היו בה כאדם שהוא מהלך בחמה ביום הצנה והיא עריבה עליו, שנאמר (דניאל ג) ענה ואמר הא אנה חזה גוברין ארבעה שריין מהלכין בגו נורא וחבל לא איתי בהון, (פסיקתא רבתי פרשה ל"טו סימן ב').
צר לי המקום גשה לי ואשבה, רבי אלעזר בן עזריה ורבי אלעזר המודעי הוו יתבי ועסקי בהדין קראי, (ירמיה ג) בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה' ונקוו אליה כל הגוים, אמר ליה רבי אלעזר לרבי אלעזר המודעי וכי יכולה להיות מחזקת ירושלים את כל הגויים בקרבה אמר ליה עתיד הקב"ה לומר לה האריכי הרחיבי קבלי אוכלוסיך הרחיבי מקום אהלך וגו'
אמר רבי יוחנן עתידה ירושלים להיות מגעת לשערי דמשק מה טעם (זכריה ט) משא דבר ה' בארץ חדרך ודמשק מנוחתו, וכתיב (שיר השירים ז) אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק, מה התאנה הזו צרה מלמטה רחבה מלמעלה כך עתידה ירושלים להיות נרחבת ועולה והגלויות באות ונינוחות בה, לקיים מה שנאמר ודמשק מנוחתו, ואין מנוחה אלא ירושלים שנאמר (תהלים חקלב) זאת מנוחתי עדי עד, אמר ליה ומה את המקיים (ירמיה ל) ונבנתה עיר על תלה שאינה עתידה לזוז ממקומה, אלא מרחבת ועלה מכל צדדיה והגלוית באות ונינוחות תחתיה לקיים מה שנאמר (ישעיה נד) כי ימין ושמאל תפרוצי, הרי לרוחב, לאורך מנין (זכריה יד) ומגדל חננאל עד יקבד המלך, רבי ברכיה אומר עד אוקינוס, זכאי רבה אמר עד שיחי דיפו, הרי לאורך ולרוחב, לגובה מנין (יחזקאל מא) ורחבה ונסבה למעלה, תנא רבי אלעזר בן יעקב עתידה ירושלים להיות רמה ועולה רמה ועולה עד שמגעת לכסא הכבוד ואומר להקב"ה צר לי המקום גשה לי ואשבה, (ילקוט ישעיהו תע"ב).
אמר רבה א"ר יוחנן עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לויתן, שנאמר (איוב מ) יכרו עליו חברים, ואין כירה אלא סעודה, שנאמר (מלכים ב ו) ויכר להם כרה גדולה ויאכלו וישתו, ואין חברים אלא תלמידי חכמים, שנאמר (שיר השירים ח) היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני, והשאר שנשאר מאותו לויתן חולקין אותו ועושין בו סחורה בשוקי ירושלים, שנאמר (איוב מ) יחצוהו בין כנענים, (בבא בתרא דף ע"ה ע"א).
ואמר רבה אמר ר' יוחנן עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן שנאמר (איוב מ) התמלא בסכות עורו, והשאר פורסו הקדוש ברוך הוא על חומות ירושלים, וזיוו מבהיק מסוף העולם ועד סופו, שנאמר (ישעיה ס) והלכו גוים לאורך ומלכים לנוגה זרחך. (שם)
ושמתי כדכד שמשותיך (ישעיה נד) ישב רבי יוחנן ודרש עתיד הקדוש ברוך הוא להביא אבנים טובות ומרגלוית שהן שלשים על שלשים וחוקק בהן עשרים על עשרים ומעמידם בשערי ירושלים, ליגלג עליו אותו תלמיד, וכי היאך יתכן אבנים יקרות בגודל כזה, הלא אנו בגודל כביצה לא מוצאים, לימים הפליגה ספינתו בים, חזא מלאכי השרת דיתבי וקא מנסרי אבנים טובות ומרגליות שהם שלשים על שלשים וחקוק בהם עשר ברום עשרים, אמר להו הני למאי אמרו ליה שעתיד הקדוש ברוך הוא להעמידן בשערי ירושלים, בא אותו תלמיד לפני ר' יוחנן אמר ליה דרוש רבי ולך נאה לדרוש כאשר אמרת כן ראיתי, אמר ליה ריקא אלמלא לא ראית לא האמנת, מלגלג על דברי חכמים אתה, נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות, כי ראה בו ר' יוחנן קטנות אמנה בדברי חכמים, ולכך הקפיד עליו שאין הוא מסתפק באמונת חכמים אלא עד שיראה בעיניו. (שם)
ואמר רבה אמר ר' יוחנן עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות שבע חופות לכל צדיק וצדיק, שנאמר (ישעיה ד) וברא ה' על כל מכון הר ציון ועל מקראיה ענן יום ועשן ונוגה אש להבה לילה כי על כל כבוד חופה, מלמד שכל אחד ואחד עושה לו הקדוש ברוך הוא חופה לפי כבודו. (שם)
ואמר רבה אמר רבי יוחנן עתיד הקדוש ברוך הוא להגביה את ירושלים שלשה פרסאות למעלה שנאמר (זכריה יד) וראמה וישבה תחתיה וכו', ושמא תאמר יש צער לעלות תלמוד לומר (ישעיה ס) מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארובותיהם. (שם) מלמד שהקב"ה עושה לצדיקים כנפים כיונה ושיוכלו לעלות לאן שירצו.
ולא כחלוקה של עולם הזה חלוקה של עולם הבא, העולם הזה אדם יש לו שדה [תבואה] אין לו שדה פרדס, שדה פרדס אין לו שדה לבן, העולם הבא אין לך כל אחד ואחד שאין לו שדה בהר ובשפלה ובעמק. (שם קכ"ב ע"א)
(ישעיה סו) והיה מדי חדש בחדשו, והאיך אפשר שיבא כל בשר בירושלים בכל חדש ובכל שבת, והא אמר רבי לוי עתידה ירושלים להיות כארץ ישראל וארץ ישראל ככל העולם כלו, והאיך הן באין בראש חדש ובשבת מסוף העולם, אלא העבים באים וטוענים ומביאים אותם לירושלים והם מתפללים שם בבקר, והוא שהנביא מקלסן (ישעיה ס) מי אלה כעב תעופינה וגו', ושחל ר"ח בשבת מביאים אותם העננים פעמים, פעם העבים טוענין אותן בהשכמה ומביאין אותן לירושלים והם מתפללים שם בבקר, ואח"כ הן מחזירין אותן לבתיהן, ואח"כ שוב במנחה מביאין ומחזירין אותם, שנאמר מי אלה כעב תעופינה הרי של בקר, וכיונים אל ארובותיהן הרי של מנחה. (פסיקתא רבתי פרשה א' סימן ג').
כה אמר אדני ה' שעה החצר הפנימית וגו' יהיה סגור, (יחזקאל מו), ר"א אומר שערים שטבעו בארץ עתידים לעלות להתחדש כל אחד ואחד במקומו, ושער החצר הפנימית הפונה קדים, ששת ימי המעשה יהיה סגור, וביום השבת הם נפתחים מאליהם ויודעים כל העם שבא יום השבת, וכן בראש חדש יהיו ישראל עומדין ורואים את הדלתות נפתחות מאליהן ויודעין שבאותה שעה עלתה הלבנה ומקדשין את החדש בעליונים. (ילקוט יחזקאל שפ"ג).
וכל גבולך לאבני חפץ, אמר רבי בנימין לוי עתידין תחומי ירושלים להיות מלאים אבנים טובות ומרגליות, וכל ישראל באים ונוטלים חפציהם מהם, לפי שישראל בעולם הזה מתחמים [עושים תחומים וגבולות] באבנים ובצרורות, אבל לעתיד לבא מתחמין באבנים טובות ובמרגליות. הדא דכתיב וכל גבולך לאבני חפץ, א"ר לוי עתידין תחומי ירושלים להיות מלאים י"ב מיל על י"ח מיל אבנים טובות ומרגליות. (ילקוט ישעיה תע"ח)
ירעש כלבנון פריו שיהיו חטין שפות כלומר מתחככות מרוב גודלם זו בזו ונושרות סולתן בארץ, ואתה בא ונוטל ממנה מלא פסת של יד כדי פרנסתך. (ספרי האזינו פיסקא שט"ו)
ודם ענב תשתה חמר שלא תהיו יגעים לא לדרוך ולא לבצור אלא אתה מביא בעגלה ענבה אחת ומעמידה בזוית ומסתפק והולך כשותה מהחבית. (ספרי האינו פיסקא שי"ז)
אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה (הושע יד), פסוק זה על העתיד נאמר, כשם שטל זה אין מזיק לכל בריה, כך צדיקים לעתיד לבא ניזונין מזיו השכינה ואינן ניזוקין, ונאמר (תהלים טז) שובע שמחות את פניך (ילקוט תהלים תשמ"ח)
כבוד ועוז לצדיקים לעתיד לבא לעולם הבא כיצד, הקב"ה יושב בבית המדרש שלו וצדיקי עולם יושבין לפניו, ולכל אחד ואחד נותנין לו מאור פנים לפי התורה שיש בו, ומלאכי השרת עומדין סביב לישראל ובוכים בלבם ואומרים אשריהם ישראל שכל הצער והעינוי והלחץ שהיה להם חלף והלך לו ועכשיו כל אותה הטובה והגדולה יש להם. (תנא דבי אליהו רבא פרק ה')
תנא דבי אליהו צדיקים שעתיד הקב"ה להחיותן אינן חוזרין לעפרם, שנאמר (ישעיה ד) והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלים, מה קדוש לעולם קיים אף הם לעולם קיימין, ואם תאמר אותן שנים שעתיד הקב"ה לחדש בהן את עולמו שנאמר (ישעיה ב) ונשגב ה' לבדו ביום ההוא, צדיקים מה הם עושים, הקב"ה עושה להם כנפים כנשרים ושטין על פני המים, שנאמר (תהלים מו) על כן לא נירא בהמיר ארץ ובמוט הרים בלב ימים, שמא תאמר יש להם צער תלמוד וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא דיעפו. (סנהדרין דף צ"ב ע"א וע"ב)
ושעשע יונק על חור פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הזה (ישעיה יא), מלמד שתינוק מישראל עתיד להושיט את ידו לתוך גלגל עינו של צפעוני ומוציא הארס מתוך פיו. (תורת כהנים פרשת בחקותי פרק ב' סימן ב')
ישושום מדבר וציה (ישעיה לה), בשעה שהקב"ה מגלה שכינתו (לעתיד) על ישראל אינו נגלה עליהם בפעם אחת, מפני שלא יוכלו לעמוד באותו טובה ובפתע פתאום וכו', אלא מה הקב"ה עושה, נגלה עליהם קימעא קימעא, בתחלה משיש את אחרים שנאמר ישושום מדבר וציה, ואחר כך ותגל ערבה ותפרח כחבצלת, ואחר כך פרוח תפרח, ואחר כך כבוד הלבנון, ואחר כך המה יראו כבוד ה'. (ילקוט ישעיה תמ"א)
א"ר שמואל בר נחמן כל טובות וברכות ונחמות שראו הנביאים בעולם הזה לא לחנם ראו אלא על ידי שהיו הוגין ועושין מצות וצדקות, ואם תאמר שראו, כבר נאמר (ישעיה סד) עין לא ראתה אלקים זולתך, ואם תאמר שלא ראו כבר ראו מקצת שנאמר (עמוס ג) כי לא יעשה ה' אלקים דבר וגו', הכיצד ראו ר' ברכיה אמר כמבין סדקו של פתח, ר' לוי אמר ראו ומתן שכרן לא ראו. (מדרש קהלת רבה פ"א – ח' סי' ו')
א"ר שמעון בשם ר' סימון חסידא בעולם הזה אדם הולך ללקוט תאנים התאנה אומרת כלום? אבל לעתיד לבא אדם הולך ללקוט תאנה בשבת והיא צורחת ואומרת שבת היא וכו'. (מדרש שוחר טוב משמור מ"ג)
מי זאת הנשקפה זו גאולת המשיח, כדרך שהשחר יוצא ואפלה בורחת מלפניו, כך אפלה נופלת על העובדי אלילים כשיבא משיח, דבר אחר מה חמה ולבנה בפרהסיא כך כשיגלה מלכות משיח היא באה בפרהסיא. (ילקוט שיר השירים תתקצ"ב).
אמר הקב"ה בעולם הזה ישראל למדים תורה מבשר ודם לפיכך משכחין אותה, שנתנה על ידי משה שהיה בשר ודם, וכשם שבשר ודם עובר, כך למודו עובר, שנאמר (משלי כג) התעיף עיניך בו ואיננו, אבל לעתיד לבא אין ישראל למדין אלא מפיו של הקב"ה, שנאמר (ישעיה נד) וכל בניך למודי ה', וכן הוא אומר (ירמיה) לא) לא ילמדו עוד איש אחיו ואיש את רעהו, וכשם שהאלקים חי וקיים לעולם כך למודו מה שלמדים ממנו אינם שוכחים לעולם, שנאמר (עובדיה א) וירשו בית יעקב את מורשיהם, ואין מורשיהם אלא תורה שנאמר (דברים לג) תורה צוה לנו משה מורשה. (ילקוט ישעיה תע"ט).
אמר הקב"ה בעולם הזה על שהיו רואין את כבודי היו כלין, שנאמר (שמות לג) כי לא יראני האדם וחי, אבל לעתיד לבוא כשאחזיר שכינתי לציון אני נגלה בכבודי על כל ישראל והן רואין אותי וחיים לעולם, נאמר (ישעיה נב) כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון, ולא עוד אלא שמראין אותי באצבע, שנאמר (תהלים מח) כי זה אלקים אלקינו עולם ועד הוא ינהגנו על מות, ואומר (ישעיה כה) ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה קוינו לו ויושעינו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו, (תנחומא פרשת במדבר סימן יז).
לעולם הבא כשיראו מתן שכרן של מצות הן תמהים שאין העולם כולו יכול לקבל את השכר, שנאמר (ישעיה סד) ומעולם לא שמעו לא האזינו עין לא ראתה, וכי מעולם לא שמעו, אלא אין העולם יכול לשמוע מהו מתן שכרן של מצותל, (מדרש רבה שמות פר' ל' סימן כ"ד).
וראה בטוב (קהלת ב), בטובתו של עולם הבא, רבי יונה בשם רבי סימון בר זבדי כל שלוה שאדם רואה בעולם הזה הבל הוא לפני שלותו של עולם הבא, לפי שבעולם הזה אדם מת ומוריש שלותו לאחר, אבל לעולם הבא כתיב (ישעיה סה) לא יבנו ואחר ישב. (מדרש קהלת ב סימן א').
נשבע הקב"ה לישראל שכשם שפדה אותנו ממצרים כך יפדה אותנו מאדום, ולא עוד אלא שיהיו גדולי אומות העולם רואין קטן מישראל ומתאווין לכרוע לפניו בשביל השם שכתוב על כל אחד ואחד, שנאמר (ישעיה מט) כה אמר ה' גאל ישראל קדושו לבזה נפש למתעב גוי לעבד מושלים מלכים יראו וקמו וכו'. (מדרש רבה שמות פר' ט"ו סימן י"ז)
כיון שמת משה סינגורין של ישראל היה הקב"ה נזכר לו שלא נמצא סינגור כמותו, שנאמר (ישעיה סג) ויזכור ימי עולם משה עמו, אמר הקב"ה בעולם הזה היה בשר ודם נעשה לכם סניגור ומושיע אתכם, אבל לעתיד לבא אני בכבודי נעשה לכם סניגור בפני שרי האומות העולם ומושיע אתכם מהם, שנאמר (ישעיה סג), אני מדבר בצדקה רב להושיע. (ילקוט עקב תתנ"ב).
אשריך ישראל, ישראל אומרים מי כמוך באלים ורוח הקודש אומרת אשריך ישראל מי כמוך, נתקבצו כל ישראל אצל משה אמרו לו רבינו משה אמור לנו מה טובה עתיד הקב"ה ליתן לנו לעולם הבא, אמר להם איני יודע מה אומר לכם אשריכם מה מתוקן לכם, משל לאדם שמסר את בנו למורה אחד והיה מסתובב עמו ומראה אותו ואומר לו איני יודע מה אומר לך אשריך מה מתוקן לך, כך אמר משה לישראל איני יודע מה אומר לכם, אשריכם מה מתוקן לכם, מה רב טובך אשר צפנת ליראיך. (ספרי ברכה פיסקא שנ"ו)
שנה שמלך המשיח נגלה בה כל מלכי אומות העולם מתגרין זה בזה, מלך פרס מתגרה במלך ערבי, והולך מלך ערבי לארם ליטול עצה מהם, וחוזר מלך פרס ומחריב את כל העולם, וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך להיכן נבוא ונלך, ואומר להם בני אל תתיראו כל מה שעשתי לא עשתי אלא בשבילכם מפני מה אתם מתיראים אל תיראו הגיע זמן גאולתכם, ולא כגאולה ראשונה גאולה אחרונה, כי גאולה ראשונה היה לכם צער ושעבוד מלכיות אחריה, אבל גאולה אחרונה אין לכם צער ושעבוד מלכיות אחריה. (פסיקתא רבתי פרשה ל"ז סימן ב')
שנו רבותינו בשעה שמלך המשיח נגלה בא ועומד על הגג של בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר להם ענוים הגיע זמן גאולתכם, ואם אין אתם מאמינים ראו באורי שזרח עליכם, שנאמר (ישעיה ס) קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח וכו'. (פסיקתא רבתי פר' ל"ז סי' ב ילקוט ישעיה תצ"ט).
אזכיר רהב ובבל (תהלים פז) אמר ר' יהודה בר סימון עתידין אומות העולם להביא דורונות למלך המשיח וכיון שהן באין אצל מלך המשיח, הוא אומר להם יש ביניכם ישראל שהבאתם לי מהגולה הביאו אותם לי, שנאמר (תהלים צו) הבו לה' משפחות עמים, עמים ומשפחות של ישראל הביאו לי, אמר ר' אחא לא דרך בזיון אלא דרך כבוד, שנאמר (שם) הבו לה' כבוד ועוז, הבו לה' כבוד שמו, הבו לה' אותן שכיבדו שמו בעולם, אמר ר' יהודה ואמרי לה אמר ר' ברכיה בשם ר' יהודה (ישעיה יח) בעת ההיא יובל שי, כלומר יובילו כל העמים את ישראל דורון למלך המשיח, שיהיו מבאין את ישראל, שנאמר (שם סו) והביאו את כל אחיהם מכל הגוים מנחה לה' בסוסים וברכב ובצבים ובפרדים ובכרכרות וגו', אמר ר' ברכיה הבחורים מרכיבין על הסוסים, התלמידים שאין בהם כח ברכב, הנשים והילדים בצבים בעגלות, כמו שנאמר (במדבר ז) שש עגלות צב, הזקנים בפרדות שהולכות במנוחה, והזקנים שבזקנים שאינן יכולים להטען, עושה להם כמין אסלאות, ומציעין בהם כרים של מילת, וטוענדן אותן על כתפיהן, וסומכין אותם בידיהם, מהו נכבדות מדובר בך, שהן מביאין אותם דרך כבוד, וכשנפטרין לילך מאצל מלך המשיח, מספרין האומות אצל המשיח בכבודן של ישראל, ואומרים זה כהן וזה לוי וזה ישראל, ומהיכן יודעים הגוים זאת, אלא לפי שנמכרו להם ישראל לעבדים ושכחו ישראל יחוסיהן מפני שעבוד גליות, ונשתכחו ונעשו גוים על ידי האונסים (מדרש תהלים מזמור פ"ז).
אע"פ שביארנו לעיל גדול הנחמות והפלאות שיהיו לעתיד לבא, לא מפני זה נתאוו החכמים לביאת הגואל אלא רק בשביל שיהיו פנוים לעבודת ה' וז"ל הרמב"ם בענין זה:
לא התאוו החכמים והנביאים ימות המשיח, לא כדי שילטו על כל העולם, ולא כדי שירדו בגוים, ולא כדי שינשאו אותם העמים, ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח, אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה, ולא יהי להם נוגש ומבטל, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, כמו שביארנו בהלכות תשובה:
ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה, ולא קנאה ותחרות, שהטובה תהיה מושפעת הרבה, וכל מעדנים מצויין כעפר, ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם, שנאמר (ישעיה יא) כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים עכ"ל הרמב"ם:
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נר לרגלי
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5