——–
לבני ספרד, יש לשים לב להבדל הדק שבין ניקוד הפתח לקמץ, שבפתח פותחים את הפה יותר, ובקמץ קומצים מעט את הפה, וההברה גבוהה מעט. והרוצה להבחין בזה טוב, ישמע את המבטא הכללי של בני עדת הבוכרים.
כן מבואר בדברי רבינו בחיי (פרשת וירא) שכתב, ואף על פי שנראה שהקמץ והפתח הכל דבר אחד ותנועה אחת, אין הדבר כן, אלא יש הפרש ביניהם במבטאם, שתנועת הקמץ גבוהה ועליונה, ותנועת הפתח למטה ממנה. ע"כ. ומכאן סיוע למדקדקים מבני ספרד שמבדילים קצת בין הקמץ לפתח. [שאם ההבדל גדול כבין פתח לחולם, לא היה לו להזהיר כן, כשם שלא הזהיר באמת בין פתח לחולם.] וכן יש סמך לזה מהגמרא ברכות (טו ע"ב) שאמרו להזהר לתת ריוח בין הדבקים בקריאת שמע, כגון: על לבבך, עשב בשדך, הכנף פתיל, שהאות האחרונה והראשונה שאחריה דומות, ואם יקרא מהר יכול לבלוע אות אחת. וכתבו התוספות והרא"ש: "הרי"ף היה מוסיף להזהר גם כשאומר, וחָרָה אַף, שאם לא יתן ריוח ביניהם, נראה כאומר וְחָרָף." ע"כ. וכן נפסק בשלחן ערוך (סימן סא סי"ט). והדברים מובנים רק אם נאמר שהקמץ דומה קצת לפתח, ולכן יש חשש שאם ימהר בקריאה, יבלע את האל"ף של תיבת אף, ויהיה נשמע וְחָרָף. אבל אם הקמץ של וחָרָה מתבטא כעין נקוד החולם, הרי כיון שהאל"ף של אף נקוד בפתח, לא יהיה נשמע כאומר וְחָרָף, מאחר והניקוד מבדיל ביניהם, אלא ודאי שהקמץ והפתח אין ביניהם אלא הבדל דק מאד, וכמו שנוהגים המדקדקים. וכן הוכיח בשו"ת דברי יוסף שווארץ מפיוטי הקדמונים, כגון הפיוט 'צור משלו אכלנו', שהמחבר כתב חרוזים: "ברכו אמונַי, כדבר אדונָי", וזה מתחרז רק אם יש הבדל דק בין הפתח לקמץ. וכן מוכח מפיוטי רבי אליעזר הקליר, [שכתבו התוספות שהוא רבי אלעזר בן רבי שמעון בר יוחאי], וכן בפיוטי רבנו שלמה אבן גבירול. ומסופר על ר' יצחק מוואלוז'ין ור' חיים מבריסק, שהיו חוזרים לקרוא קריאת שמע בבוקר ובערב במבטא ספרדי, מפני שחששו שהיא ההברה הנכונה, והחמירו בשל תורה. (שו"ת יביע אומר ח"ו סימן יא)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה
כסלו התשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5