——–
מ"ה, כ"ד: וַיְשַׁלַּח אֶת אֶחָיו וַיֵּלֵכוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ.
פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש רבה בראשית צ"ד.))) אַל תִּתְעַסְּקוּ בִּדְבַר הֲלָכָה (בַּדֶּרֶךְ), שֶׁלֹּא תִּרְגַּז עֲלֵיכֶם הַדֶּרֶךְ (וְתִטְעוּ בָּהּ).
*(((קהלת ג', א'.))) "לַכֹּל זְמַן וְעֵת, לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם". לְפִיכָךְ, צָרִיךְ אָדָם לְכַלְכֵּל אֶת דְּרָכָיו בְּמִשְׁפָּט, וְלִמְצֹא לְכָל דָּבָר אֶת הַזְּמַן הַמַּתְאִים לוֹ. שֶׁאִם יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ וְטָרוּד בָּהּ, לֹא יִתְחַכֵּם לִלְמֹד בִּדְבָרִים *(((ומ"מ, מכלל לאו אתה שומע הן, שבדברי תורה חייבים לעסוק, וכמוש"כ (דברים ו', ז') "ובלכתך בדרך", רק השאלה במה. וע' בתוספות עמ"ס תענית (י' ע"ב) ד"ה "אל תרגזו" מש"כ בשם המדרש, וד"ל.))) עִיּוּנִיִּים וַעֲמוּקִים יוֹתֵר מִכְּפִי יְכָלְתּוֹ, כִּי הַשְּׁבָטִים הַקְּדוֹשִׁים הָיוּ עֲלוּלִים לְכָל הַיּוֹתֵר לִטְעוֹת בַּדֶּרֶךְ, וְאִלּוּ הוּא עָלוּל לִטְעוֹת בְּלִמּוּדוֹ *(((אבות ג, י"א. ואמרו שם שאחד כזה אין לו חלק לעולם הבא ר"ל.))) וּלְגַלּוֹת פָּנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה!
כְמוֹ כֵּן יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יְהֵא "מַעֲרִיב עֲרָבִים שֶׁלֹּא בְּחָכְמָה", לְעַרְבֵּב תּוֹרָה עִם תְּפִלָּה, אֶלָּא *(((שבת י' ע"א.))) זְמַן תְּפִלָּה לְחוּד וּזְמַן תּוֹרָה לְחוּד, שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת אֲכִילָה אָמְרוּ חֲזַ"ל *(((תענית ה' ע"ב, שמא יקדים קנה לושט ויחנק (רש"י), ודייקו האחרונים מכך, שדווקא בזמן אכילה אין לדבר, אבל בין לבין שרי (א"ר ומ"ב), וע' כה"ח (קנ"ז, ס"ק ט"ז) שלפי הזוה"ק (פרשת תרומה דף קס"ח ע"ב) אף בין לבין אסור.))) שֶׁאֵין מְשִׂיחִין, *(((כן מוכח מהמעשה בגמרא ומפירוש ר"ח שם. וע' ירושלמי ברכות (פ"ו) שאפילו "אסותא" אסור לומר. והובא כל זה בשו"ע (או"ח ריש סי' ק"ע) ובאחרונים. ומכל מקום, אין צל של ספק שלאחר מכן חייבים לומר דברי תורה על השלחן, שלא יחשב כאילו אכלו מזבחי מתים (אבות ג', ד'), וכ"כ המג"א ועוד. וע"ס פסקי תשובות שעל דברים שבקדושה כגון אמן וכיוב"ז יענה אפילו בזמן אכילתו.))) וַאֲפִלּוּ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה. *(((משלי ט"ו, כ"ג.))) וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב, וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה'.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב דוד רחימי שליט"א
דובב שפתי ישנים
על פרשת השבוע
יכיל בקרבו הגיגים ופנינים יקרים, הליכות הלכות ומוסרים, את הלב מעוררים,
לתשובה ולמעשים, העולים ונלמדים, מדבריו הטהורים, ופירושיו המאירים,
על חמשת החומשים, של גדול המפרשים רבינו שלמה יצחקי – רש"י ז"ל.
ונלווה בכתובים, "דובב מישרים", באור הדברים, ומקור המאמרים.
נתחבר בעזרת ה' יתברך – מאתי דוד רחימי יצ"ו – חולון יע"א
שנת "יראת ה' אלמדכם" (תשע"ב) לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5