במקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינן יכולים לעמוד – אפיקי אליהו על התורה

——–

א. ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה' (לה.ב)

יש להבין, מה העניין ביתור קרא באומרו: "ששת ימים תעשה מלאכה" [וכי מצווה ישנה בעשיית מלאכה בימי החול]?

ב. כל נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכומז כל כלי זהב (לה.כב)

פירש רש"י – "חח"- הוא תכשיט של זהב עגול נתון על הזרוע והוא הצמיד. "וכומז"- כלי זהב נתון כנגד אותו מקום לאישה וכו'.

ויש לתמוה, כיצד קיבל משה תכשיטים מגונים אלו אשר שהו במקומות הטינופת – לצורך בניית המשכן?

ג. עוד יש לדקדק, מהו שהוסיף קרא תיבות: "כל כלי זהב"- דמיותרות הן?

ד. ויעש את הכיור נחושת ואת כנו נחושת במראות הצובאות (לח.ח)

פירש רש"י – "במראות הצובאות"- בנות ישראל היו בידן מראות שרואות בהם כשהן מתקשטות, ואף אותן לא עכבו מלהביא לנדבת המשכן, והיה מואס משה בהן מפני שעשויים ליצר הרע. א"ל הקב"ה קבל כי אלו חביבין עלי מן הכל וכו'.

ויל"ע, כיצד בסוף נתקבלו אותן המראות הצובאות, הרי סוף סוף "עשויים הם ליצר הרע", וכיצד ראויים הם למשכן?

ה. עוד יש להבין, בדברי ה' למשה: "כי אלו חביבין עלי מן הכל". דצ"ב, מדוע באמת "כי אלו חביבין עלי מן הכל"?

ו. עוד צ"ע, מדוע מלכתחילה בחרו הנשים הצדקניות להביא דווקא מראות צובאות אלו [שאף לא היו עשויות מכסף] לנדבת המשכן, וכי לא היה להם תכשיטים חשובים אחרים להביא לביהמ"ק מלבד מראות צובאות אלו?

ז. עוד יל"ע, מדוע נבחר דווקא הכיור מבין כל כלי המשכן, שהמראות הצובאות משובצות דווקא בו?

ח. ויעש את הכיור נחושת ואת כנו נחושת וכו' (לח.ח)

יש לידע, מדוע נעשה הכיור דווקא מנחושת, ולא מחומר יקר יותר ככסף או זהב?

ט. עוד יש לידע, מדוע מקום הכיור הינו מחוץ לקודש דווקא, מדוע איננו שוהה בתוך הקודש?

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}

יבואר ע"פ דברי הרבינו בחיי (בפר' ויקרא א.ט) על מאמר חז"ל – במקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינן יכולין לעמוד. וז"ל – ומה שהיה קרבן אשם זכר, כי האשם בא על חיוב כרת וכדי שיתכפר בו החוטא ותשוב נפשו אל האלקים אשר נתנה, כלומר, אל הבינה אשר שם יסוד הנפשות ושמה תשובתן, על כן היה זכר, כי המקום הזה הוא למעלה מן המדות, וזהו שאמרו רבותינו ז"ל: במקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינן יכולים לעמוד.

ובאור סוד המאמר הזה, כי צדיקים יסוד עולם מעונו של עולם, אבל בעלי תשובה תשובתם הרמתה כי שם ביתם. עכ"ל.

א"כ מבואר – כי מקום דרגת בעלי התשובה הינו למעלה מן המידות, ובזכות תשובתם הרמה, קרובים הם וחביבים הם כ"כ בעיני ה' יתברך.

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}

הקושיא הראשונה מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי "ששת ימים תעשה מלאכה"- על אף ששנים רבות, ותקופה ארוכה היית טמא בטומאות החולין של העוה"ז – רחוק מאביך שבשמים.

מ"מ, "וביום השביעי יהיה לכם קודש"- אם ישכיל האדם לשוב בתשובה אל אביו שבשמים, בכל שנות חייו, "יהיה לכם קודש"- יהיה הוא מרומם, חביב וקרוב כ"כ אל ה'. כי במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינן יכולין לעמוד.

לפ"ז גם הקושיות ב' וג' מתורצות – רצה ה' ללמדנו לדורי דורות, כי כפי ש"חח ונזם טבעת וכומז"- תשמישי היצה"ר, אשר שהו במקומות הטינופת, בכל זאת בהקדישם לה' יתברך מיד נעשים ראויים ורצויים לפניו.

כן הם ג"כ בעלי התשובה [אשר היו תשמישי היצה"ר] – אם ישובו מדרכם הרעה, ירוממו עצמם מהבלי העוה"ז וישובו בתשובה אל ה' – ראויים, רצויים וחביבים יהיו לה' יתברך.

והוסיף קרא באומרו: "כל כלי זהב". ללמדנו, כי אותם בעלי תשובה, אף חביבים וקרובים יותר מן ה"זהב"- הצדיקים המרוממים בעיני ה' יתברך, כי במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינן יכולין לעמוד.

לפ"ז גם הקושיות ד'. ה'. ו' וז' מתורצות – המראות הצובאות אשר היו עשויים ליצר הרע – הינן סמל לבעלי התשובה, אשר אף הם היו כביכול, עשויים ליצר הרע.

ואף שאינם עשויים מזהב – שאינם כצדיקים הבקיאים בתורה ומוסר, בכל זאת "חביבים הם לה' יותר מן הכל". ללמדנו, כי במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינן יכולין לעמוד.

יסוד זה ידעו אותן נשים צדקניות, ולזה בחרו הן מכל תכשיטיהן להביא דווקא את המראות הצובאות – אשר הינן סמל לבעלי התשובה אשר עומדים הם במקום שאף צדיקים גמורים אינם יכולין לעמוד, וכדברי ה' למשה: "קבל כי אלו חביבין עלי מן הכל".

ולפ"ז גם הקושיות ח' וט' מתורצות – אין מקום יותר ראוי מלשבץ את המראות הצובאות אשר מסמלות את בעלי התשובה (כדלעיל), אלא דווקא בכיור.

דווקא בכיור העשוי נחושת, אשר מקומו מחוץ לקודש, ומשמש הוא לרחיצת ידי ורגלי הכוהנים מטומאתן. אין ראוי ככיור לסמל את הבעל תשובה, אשר הינו עדיין בבחינת נחושת, ואינו מזהב כצדיקים הבקיאים בתורת ה' יתברך.

אף עדיין אינו "בתוך הקודש"- לגמרי, בהיותו עדיין בתהליכי החזרה בתשובה להתקרב אל ה'. אך מ"מ היות וייעודו להמשיך להתקדש ולהתעלות כרחיצת ידי ורגלי הכוהנים מטומאתן – חביב הוא לפני ה' יתברך, ואין מקום יותר ראוי מלשבץ את המראות הצובאות המסמלות את בעלי התשובה, אלא בכיור המסמל אף הוא את משמעות הבעלי תשובה.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5