——–
אלוקי, נשמה שנתתי בי טהורה… – נותן שבח והודאה לה' על שברא בנו את הנשמה למטרת עבודתו יתעלה ולא להנאת גופנו. ואומר זאת קודם התפלה שהיא העבודה שבלב, כדי להורות שנבראה בשביל עבודתו. וכיון שהנשמה אינה ברשותנו אלא ברשותו, מודים אנחנו לו על שהחזירה לגופנו. (א תקטו)
הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה – מאחר והלב נקרא 'שכוי' בלשון המקרא, שנאמר (איוב לח לו): "מִי נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָה", והאדם מבין בלב, על כן אנו מודים לה' יתברך על הבינה שנתן לנו, כי זהו האושר היותר גדול לאדם, להרגיש בעת יקיצתו כי דעתו צלולה ושכלו שלם בקרבו, ויכול להבחין בין היום ללילה. ומפני שגם התרנגול מבין בעת התחלת היום, ובלשון עָרָב קוראים לתרנגול 'שכוי', תקנו ברכה זו כששומע את קול התרנגול. אבל גם אם לא שמע את קולו, מברך.
פוקח עיורים – נכון שהתרגלנו שעינינו רואות תמיד ברוך ה', אך בודאי שאין זו סיבה למעט בהכרת הטוב, ומאחר שכשהאדם ישן הוא אינו רואה, לכך מודים אנו לה' שפקח את עינינו, ובזה מביעים את תודתנו על ראייתנו כל היום.
מתיר אסורים – מודה לה' שיושב על המטה ומותח את עצמותיו ומניע את אבריו, שהיו כל הלילה כאסורים וכפותים.
זוקף כפופים – היתה קומתו כפופה כל הלילה, ועתה יכול לזקוף קומתו ולעמוד.
מלביש ערומים – מודים אנחנו לה' על המלבושים שֶׁמְּזַמֵּן לנו בכל עת, בגדי חורף בחורף, בגדי קיץ בקיץ, בגדי שבת, בגדי חול וכיוצא.
הנותן ליעף כח – תודה לה' שאנחנו מפקידים נשמתנו בידו כשהיא עייפה מעבודת היום, ומחזירה לנו בבוקר שקטה, רגועה ושלוה. וכמו שאמרו במדרש תהלים (כה): אמר רבי אלכסנדרי: בשר ודם מפקידים בידו כלים חדשים, ושוהים אצלו, והוא מחזירם בלויים וישנים, אבל הקב"ה מפקידים בידו בלויים ושחוקים, והוא מחזירם חדשים. תדע לך שהוא כן, שהרי הפועל הזה עושה מלאכה כל היום, ונפשו יגיעה עליו ושחוקה, וכשהוא ישן הוא מפקידה ביד הקב"ה, ולשחרית היא חוזרת לגופו בריאה חדשה, שנאמר (איכה ג כג): "חדשים לבקרים רבה אמונתך".
רוקע הארץ על המים – שוטח את האדמה על המים, שהרי הארץ נמצאת על המים, והקב"ה שוטח אותה ומייצב אותה שלא תתמוטט תחת רגלנו. ובברכה זו אנו מודים אפילו על עובדה פשוטה זו של הרגשת קרקע יציבה שאינה מתמוטטת, ובכך מנצלים כל הזדמנות, כדי לכוון את מבטנו אל יצירתו של הטבע וקיומו בדרך נס, שהארץ צפה על המים במאמרו. וכמו שאמרו חז"ל (בראשית רבתי, פרקי דר"א ד, מדרש תהלים צג): עד שלא נקוו המים אל מקום אחד, נבראו התהומות, ואלו התהומות שמתחת לארץ, שהארץ היא מרוקעת על פני המים, כאוניה שצפה בלב ים, שנאמר: "לרוקע הארץ על המים, כי לעולם חסדו".
המכין מצעדי גבר – מודה לה' על שברא בו איברים וחוליות ברגלים, המאפשרים לו לצעוד כפי רצונו.
שעשה לי כל צרכי – מודה לה' על שנתן לו נעליים לרגליו, ועל ידי זה יכול ללכת לכל צרכיו. וכן מודה הודאה כללית, על כל מה שנתן לו ה' מקטן ועד גדול.
אוזר ישראל בגבורה – אסור לברך או לומר כל דבר שבקדושה כשלבו רואה את הערוה [דהיינו שאין דבר חוצץ ומפריד בין לבו לערוה], וכשחוגר את חגורתו [או לובש מכנסים], שאז יש דבר חוצץ ביניהם, יכול לברך ולומר דבר שבקדושה. ומאחר וחציצה זו נותנת לאדם גבורה רוחנית להתגבר על יצרו הרע, מודים אנו לה' שנתן בנו גבורה ועוז להתגבר על יצרנו הרע, כי לולא ה' שעזרנו, לא היינו יכולים נגדו.
עוטר ישראל בתפארה – מודים לה' על שעיטר אותנו במעלה חשובה כזו, שלא ללכת בגילוי ראש. ומסיים 'בתפארה', על שם הפסוק (ישעיה סב ג): "וְהָיִית עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד ה' וּצְנִיף [לשון מצנפת העשויה לכיסוי הראש] מְלוּכָה בְּכַף אֱלֹהָיִךְ".
* רק בשתי ברכות אלו: "אוזר ישראל בגבורה" ו"עוטר ישראל בתפארה", מזכירים 'ישראל', לפי שישראל הם המצווים בהן, שלא לברך כשלבו רואה את הערוה או בגילוי ראש, כדי שיהיה מורא שמים עלינו, וכמבואר להלן.
שלא עשני גוי – [והאשה אומרת: שלא עשני גויה ] – מודים ומשבחים לה' יתברך שבראנו כחלק מהעם היהודי הנבחר מכל האומות, וקרבנו לעבודתו, לתורתו ולמצוותיו, ולא נתן אותנו להורים גויים שאינם שייכים בתורה ובמצוות כלל.
שלא עשני עבד – [והאשה אומרת: שלא עשני שפחה ] – מודים לה' שבראנו יהודים המצווים במצוות ולא בנים לעבדים כנעניים שפטורים ממצוות שזמנם קבוע, כציצית, תפילין, וכיוצא. [וכך היה מצוי בזמנם על פי התורה, שגוי הנעשה עבד ליהודי, מלים אותו לשם עבדות ומתחייב בחלק מהמצוות.] ועוד, שהעבדים מזולזלים, וחשודים על הגזל, ודומים לגויים שאין להם זכות אבות ואסורים להתחתן עם ישראל.
שלא עשני אשה – מודה האיש להקב"ה שהגם שבראו יהודי ואינו גוי ואינו עבד, יכול היה לבוראו אשה שפטורה ממצוות שזמנן קבוע, ועל זה נותן את ההודאה והשבח ששש ושמח הוא שבראו דוקא איש שחייב בכל המצוות.
האשה אומרת: ברוך שעשני כרצונו – מודה לה' שבראה כרצונו, ואף שפטרה ממצוות מסוימות, מכל מקום זו טובתה, כדי שתוכל למלאות את זכותה ותפקידה המיוחד לעזר בבניית בית נאמן בישראל, להיות מסורה לבעלה וילדיה כיאות, ולחנך את ילדיה לתורה ומצוות כדרך ישראל סבא, שאם תהיה עסוקה בכל יום בציצית ותפילין וקניית לולב ושאר מצוות, תחטיא את המטרה.
המעביר חבלי שינה מעיני ותנומה מעפעפי… וגמלני חסדים טובים – כשרוחץ את פניו בבוקר, מעביר מעיניו את עבותות השינה והתנומה. ומודה לה' יתברך על החסד הגדול שעשה עימו, שעל ידי השינה הגיע למנוחה ולמרגוע מעמלו ויגיעו. וגם כי בשינה נח גופו ומתעכל המאכל היטב. (טור ובית יוסף סימן מו, סידור "כוונת הלב")
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה
כסלו התשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5