——–
ישנם ארבעה עולמות [ראשי תיבות אבי"ע]: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. עולם האצילות הוא הגבוה ביותר, למטה ממנו עולם הבריאה, למטה ממנו עולם היצירה, והעולם הזה הוא עולם העשיה, הוא העולם התחתון.
את סדר התפילה תקנו חז"ל כנגד ארבעת העולמות. והיינו, כשמתחיל את התפילה בסדר הקרבנות, הוא בעולם העשיה. בפסוקי דזמרה, הוא בעולם היצירה. בברכות קריאת שמע, הוא בעולם הבריאה. ובעמידה, הוא בעולם האצילות שהוא העולם הגבוה ביותר. ולאחר מכן שוב יורד בסדר העולמות, ב"אשרי יושבי ביתך", הוא בעולם הבריאה. בשיר של יום, הוא בעולם היצירה. וב"קוה אל ה'", הוא בעולם העשיה. והמעבר בין העולמות נעשה על ידי אמירת הקדיש שבין קטע לקטע, שאז עולה או יורד מעולם לעולם. על כן יש להקפיד מאוד באמירת הקדישים שתקנו חז"ל בסדר התפלה, ולא להחסיר אפילו קדיש אחד.
יש להבהיר כי הקדישים שנתקנו על סדר התפילה הם עיקריים והכרחיים. רק נהגו שקדיש על ישראל ויהא שלמא, מניחים ליתום לאומרם, [ועיין בשלהי חוברת "כיבוד אב ואם בהלכה ובאגדה" במעשה עם רבי עקיבא בענין התועלת הגדולה לנפטר כשבנו אומר קדיש וברכו, ומציל אתו מגיהנם, ומעלה אותו מדרגה לדרגה בגן עדן.] אבל אם אין יתום שיאמרם, יאמרם השליח ציבור או אחד מהקהל, אם אין אביו ואמו מקפידים. (הרמ"א קלב ס"ב ומשנ"ב)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה
כסלו התשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5