הספר: ספר מנחת שי

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר מנחת שי
סעי' ב' – אסור להשכים לפתח חבירו לומר לו שלום או אפילו צפרא דמרי טב או לכרוע לפניו. ואם ברך ברכות השחר אין לחוש כל כך. ואם הלך לראות איזה עסק יאמר רק צפרא דמרי טב. ואם פגע בו בדרך מותר לומר לו שלום, ויש נוהגים שישנה לומר צפרא דמרי טב כדי שיזכור לא להתעכב – ספר מנחת שי
סעי' ג' – אסור להתעסק בצרכיו או לילך לדרך קודם שיתפלל תפלת שמונה עשרה – ספר מנחת שי
בהמשך – אסור לאכול או לשתות קודם התפלה, אבל לשתות מים וכן אוכלין ומשקים לרפואה מותר, גם בשבת וי"ט שיש בו קידוש – ספר מנחת שי
סעי' ד' – הצמא והרעב, שאין ביכולתו לכוין דעתו הרי הוא בכלל החולים, ואם רצה אל יתפלל עד שיאכל – ספר מנחת שי
סעי' ה' – ואם התחיל לאכול קודם עלות השחר, צריך להפסיק. וי"א שא"צ להפסיק – ספר מנחת שי
סעי' ו' – המתפלל בביתו אסור ללמוד קודם תפלה שמא ימשך ואם מלמד לאחרים מותר – ספר מנחת שי
סעי' ז' – מותר להסתפר וליכנס למרחץ, שלא גזרו אלא סמוך למנחה שהוא דבר המצוי – ספר מנחת שי
סעי' ח' – בשעת הדחק, כגון שצריך להשכים לדרך, יכול להתפלל משעלה עמוד השחר וימתין מלקרוא ק"ש עד שיגיע זמנה – ספר מנחת שי
סעי' א' – המתפלל לא יעמוד על גבי כלי משום ביעתותא, וגם לא על גבי מדרגה גבוהה ג"ט משום שאין גבהות לפניו – ספר מנחת שי
סעי' ב' – היה המקום הגבוה ג' רחב ד' על ד' אמות או מוקף מחיצות מותר להתפלל שם כיון שחלק רשות – ספר מנחת שי
סעי' ג' – האומנין מתפללים בראש הזית או בראש התאנה שטורח להן באלו לירד יותר משאר אילנות ובעה"ב בכולן צריך לירד – ספר מנחת שי
סעי' ד' – צריך לפתוח פתחים או חלונות כנגד ירושלים, להתפלל כנגדן, וטוב שיהיו בביהכ"נ י"ב חלונות. – ספר מנחת שי
סעי' ה' – לא יתפלל במקום פרוץ, כמו בשדה, מפני שכשהוא במקום צניעות חלה עליו אימת מלך ולבו נשבר. – ספר מנחת שי
סעי' ו' – ולא בחורבה, מפני חשד ומפני המפולת ומפני המזיקים – ספר מנחת שי
סעי' ז' – לא יתפלל מחוץ לביהכ"נ בין בצד הפתח ובכיוון ההפוך מהמתפללים, או אפילו אחורי ההיכל כשאחוריו להיכל והוא בכיוון המתפללים. ויש להחמיר שגם אם מתפלל בצדדים שיחזיר פניו לכיוון בית הכנסת – ספר מנחת שי
סעי' ח' – העובר ליד פתח בית הכנסת בשעת התפלה חייב להכנס. ואם נושא משאוי או שלבוש תפילין או שיש ביהכ"נ אחר בעיר או שיש לביהכ"נ זה פתח אחר או שרוכב על הבהמה, מותר – ספר מנחת שי
סעי' ט' – מי שלא יכול לבוא לבית הכנסת יכוין להתפלל בשעה שהציבור מתפללים. מי שנאנס ומתפלל ביחיד, אעפ"כ יתפלל בביהכ"נ. – ספר מנחת שי
סעי' י' – אסור ליחיד להקדים ולהתפלל קודם הציבור אלא אם כן רואה שעובר זמן תפלה – ספר מנחת שי
סעי' יא' – מי שיש לו ביהכ"נ בעירו ואינו נכנס בו להתפלל נקרא שכן רע וגורם גלות לו ולבניו. – ספר מנחת שי
סעי' יב' – מצוה לרוץ כשהולך לבית הכנסת וכן לכל דבר מצוה, אפילו בשבת שאסור לפסוע פסיעה גסה, אבל כשיוצא מבית הכנסת אסור לרוץ. – ספר מנחת שי
סעי' יג' – מותר לרוק בביהכ"נ, ודורסו ברגליו או מכסהו בגמי. – ספר מנחת שי
סעי' יד' – ישכים אדם לבית הכנסת, כדי שימנה עם העשרה הראשונים. – ספר מנחת שי
סעי' טו' – נשאר אדם יחידי מתפלל בביהכ"נ שבשדות, או תפלת ערבית אפילו בעיר, חייב חבירו להמתין לו, אם לא מאריך בבקשות ותחנונים. – ספר מנחת שי
סעי' טז' – ההולך בדרך והגיע לעיר ורוצה ללון בה, אם לפניו עד ד' מילין מקום שמתפללים בעשרה, צריך לילך שם; ולאחריו, צריך לחזור עד מיל, כדי להתפלל בעשרה. – ספר מנחת שי
סעי' יז' – לא ישכים אדם לילך מעיר שמתפללים בה בעשרה, אם יכול לבוא למחוז חפצו בעוד היום גדול ושלא יהא צריך ללכת יחידי אחר התפלה. – ספר מנחת שי
סעי' יח' – בית המדרש קבוע קדוש יותר מביהכ"נ, ומצוה להתפלל בו יותר מביהכ"נ, והוא שיתפלל בעשרה. – ספר מנחת שי
דילוג לתוכן