א השער השביעי: דיני הטבילה: דבר תורה אין האשה עולה מטומאתה והרי היא ערוה עד שתספור ותטבול דבימים וטבילה תלינהו רחמנא בנדה כתיב שבעת ימים תהיה בנדתה ואמרו ז"ל בנדתה תהא עד שתבא במים. ובזבה כתיב ואם טהרה מזובה וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר. אעפ"י שאין טבילה מפורשת מן הכתוב מפי השמועה למדו שאינן … להמשך קריאה
א השער הששי: היולדת והיושבת על דם טוהר: דבר תורה יולדת טמאה כנדה בין רואה דם בין אין רואה נאמר ביולדת זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה. ונאמר ביולדת נקבה וטמאה שבועיים כנדתה ואין הפרש בין ילדה ולד חי בין הפילה נפל (דף קפה) במה דברים אמורים בנפל שנגמרה צורתו וראוי לברית נשמה אבל … להמשך קריאה
א השער החמישי: הבדיקה והספירה: כל הנשים שראו דם או שטמאות משום כתם צריכות להפסיק בטהרה קודם שתתחיל לספור שבעה נקיים שלה ואעפ"י שהרגישה שפסקו דמיה לעולם היא בחזקת טמאה עד שתבדוק ותמצא טהור דתנן בפרק תינוקת נדה שבדקה עצמה יום שביעי שחרית ומצאה טהור ובין השמשות לא הפרישה אחר הימים בדקה ומצאה טמא הרי … להמשך קריאה
א השער הרביעי: הכתמים: דבר תורה אין האשה מטמאה משום נדה עד שתרגיש בבשרה בשעת יציאת דם שנאמר דם יהיה זובה בבשרה. עד שתרגיש בבשרה. ותנן בפרק הרואה ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זובה בבשרה ולא כתם. חכמים עשו סייג לדבר וטמאו אפילו את הכתמים להחמיר על דברי תורה וכדתניא התם לא אמרו חכמים … להמשך קריאה
א השר השלישי: הוסתות דבר תורה כל אשה בין יש לה וסת קבוע בין אין לה וסת קבוע אינה אסורה לבעלה עד שתראה או עד שתרגיש שיצא הדם לבית החיצון יצא לבית החיצון טמאה כאלו יצא לחוץ ממש שנאמר דם יהיה זבה בבשרה אפילו בבשרה מטמא חכמים עשו סייג לדבר ואסרו אותה עונה שהיא למודה … להמשך קריאה
א השער השני: הפרישה: תניא באבות דר' נתן ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב יכול יחבקנה ינשקנה וידבר עמה דברים בטלים כלומר דברי הרגל תלמוד לומר לא תקרב יכול תישן עמה בבגדיה על המטה תלמוד לומר לא תקרב. מעשה באדם אחד שקרא הרבה ושנה הרבה ושימש תלמידי חכמים הרבה ומת בחצי ימיו והיתה אשתו נוטלת … להמשך קריאה
א שער הראשון: מראות הדמים: מראות הדמים דבר תורה יש דמים טמאים באשה ויש דמים טהורים שנאמר בין דם לדם. ואמר ר' הושעיה בין דם טמא לדם טהור ואי זהו שנקרא דם זה האדום דאמר ר' אבהו אמר קרא ויראו מואב מנגד את המים אדומים כדם. אם כן לא יהא טמא אלא האדום הגמור העמוק … להמשך קריאה
א בית הנשים: אמר שלמה בר אברהם ז"ל לבן של ראשונים כפתחו של אולם לביא וליש מהם צדיק יסוד עולם מהמונם אענה ואחת מקולם לא ידע אנוש ערכם ודרכם גם מעיני חכמים נעלם אף כי אנכי אענם ואכנס במחיצתם ואצלם וכבר קדמו שרים וטחנו הרים להרים מכשול מדרך העם ולמדו דעת את העם ויצא בעולם … להמשך קריאה
א השער החמישי: בביאור דיני החציצה לנטילת ידים. ואכלול עם זה דין היסח הדעת לנטילת ידים. ועוד בביאור ענין הברכה למים ראשונים ולמים אחרונים: שנינו בברייתא בפרק כל הבשר כל דבר שהוא חוצץ בטבילה בגוף חוצץ בנטילת ידים לחולין ולקידוש ידים ורגלים במקדש ושנינו במקואות אלו חוצצין באדם גליד שחוץ למכה והרטיה שעליה ושרף היבש … להמשך קריאה
א השער הרביעי: בביאור אם צריך ליטול מכח אדם אם לאו. וממי נוטלים. ואם צריך כוונת נטילה אם לאו. ואכלול עם זה אם צריך ליטול בכל פעם ופעם שהוא רוצה לאכול או אם נוטל פעם אחת ביום ומתנה: שנינו בפרק קמא של מסכת ידים הכל כשרים ליתן לידים אפילו חרש שוטה וקטן ומניח חבית בין … להמשך קריאה
א השער השלישי: בביאור הכלי שהוא נוטל ממנו לידים והיאך נוטל ממנו וכן אכלול עם זה אם נוטלין מים ראשונים או מים אחרונים על גבי כלי או אפילו על גבי קרקע: שנינו בפרק קמא של מסכת ידים בכל הכלים נוטלים לידים אפילו בכלי גללים ובכלי אבנים ובכלי אדמה ואין נוטלים לידים לא בדפנות הכלים ולא … להמשך קריאה
א השער השני: בביאור שיעור המים שיטול בהם את הידים. ובאיזה מים. ובביאור אם מותר לאכול בלא נטילת ידים אם כרך ידיו במפה וכיוצא בה. ובביאור דין אוכל מחמת מאכיל: שנינו בפרק קמא של מסכת ידים מי רביעית נוטלין לידים לאחד אפילו מחצי לוג לשלשה ולארבעה מלוג לחמשה ולעשרה ולמאה רבי יוסי אומר ובלבד שלא … להמשך קריאה
א הבית הששי: בית הקדושה אבאר בו ענין נטילת ידים ומים אחרום ומים אמצעיים ודיניהן וקראתי אותו בית הקדושה מפני שאמרו והתקדשתם אלו מים ראשונים והייתם קדושים אלו מים אחרונים וחלקתי אותו לחמשה שערים. השער הראשון בביאור עד איזה פרק צריך ליטול ידיו לחולין במים ראשונים ועד איזה למים אמצעיים ולאחרונים ולאיזה דבר ליטול ידיו … להמשך קריאה
א השער הששי: בדיני כלי היין במה נאסרין ובמה יהיה הכשירן. הכלים שמשתמשין בהן ביין שלשה. יש כלים שמכניסין בהן יין לקיום. או שמשתמשים בהן תדיר תדיר והיין משתהא שם הרבה עד שדומה תשמישן כאלו מכניסין לקיום. ויש כלים שמשתמשין בהן זמן אחד תדיר בשפע ככלי הגת ודינם קל קצת מן הכלים שמכניסין לקיום. ויש … להמשך קריאה
א השער החמישי: בדיני הערובתו של יין נסך בין בסתם יינן בין בתערובת ודאי יינן בין יינן בין יין ביין בין יין במים ושאר דברים. ובין חבית של יין נסך בתוך שאר חביות של יין. ואכלול עם זה דין נצוק ונצוק בר נצוק: שנינו בפרק השוכר נטל משפך ומדד לתוך צלוחיתו של עו"ג אם יש … להמשך קריאה
א השער הרביעי: בביאור אצל מי מן העו"ג מייחדין יין ואפילו בלא חותם ואצל מי מפקידין או מייחדין בחותם היין. ואבאר אם מפקידין אצלם בחותם אחד או בשני חותמות או מפתח וחותם וכל שאר דיני יין שנתייחד עם העו"ג ודין מטהר יינו של עו"ג. ואכלול עם זה דין יין שנגעו בו גנבים ואינו ידוע אם … להמשך קריאה
א השער השלישי: אי זה יין יש בו משום יין נסך ואי זה יין אין בו משום יין נסך. ואי זה דבר של נכרים נאסר משום יין נסך אעפ"י שהוא אינו יין. ואי זה אינו נאסר משום יין נסך. וכבר כתבנו דין מורייס של נכרים וכבשים שדרכן לתת לתוכן יין או חומץ בבית איסורי המאכלות. … להמשך קריאה
א השער השני: מאימתי נעשה י"נ לקבל איסור ניסוך ובמה נעשה י"נ לאסור אותו אפילו בהנאה ובמה יאסר בשתיה לבד ולא בהנאה ואכלול עם זה דין שכר יין הפועל שהשכיר עצמו להעביר חביות של י"נ או השכיר ספינתו או בהמתו להעבירו. וכן אכלול עם זה אם מותר לשמש לפני עו"ג במזיגת י"נ או להושיט לו … להמשך קריאה
א הבית החמישי: בית היין: אבאר בו ענין נסך וכליו וחלקתי אותו לששה שערים: השער הראשון: מי עושה יין נסך לאסור אותו בין בשתיה בין בהנאה ומי אוסר אותו ולא בהנאה. ואכלול עם זה דין שכר של עו"ג ויין תפוחים ורמונים וכן דין ריחו ואפילו קולטו בפיו לידע אם טוב אם רע. וזהו שקראוהו חכמים … להמשך קריאה
א השער הרביעי: באיסור הכלים והכשירן. אבאר בו הכלים האסורים במה יהיה הכשירן. וכן יש לבאר דין הלוקח כלים חדשים מן הנכרים. וכן כלים שמשכן אותן נכרי לישראל. ולבאר אם מותר לכתחילה להשתמש בכלי שאינו בן יומו לפי שהוא נותן טעם לפגם אם לאו. ולבאר אם סתם הכלים בני יומן אם לאו. ולבאר אפילו כלי … להמשך קריאה
א השער השלישי: בדיני ביטול האיסורין. ולבאר אם מותר לערב איסור מועט לתוך היתר מרובה ולבטלו בידים לכתחילה אם לאו. ולבאר אם נפל איסור לתוך היתר ואין בהיתר כדי לבטלו אם מותר להוסיף בהיתר כדי לבטלו אם לאו. ולבאר אם ביטלו בין בשוגג בין במזיד אם הוא מבוטל אם לאו: גרסינן בפרק גיד הנשה אמר … להמשך קריאה
א השער השני: בספק התערובות: אבאר בו דין אם נפל איסור למקום אחד ואינו יודע באיזה מקום אם לקדירה זו או לקדירה זו. ואבאר אם יש הפרש בדבר זה בין שהיו לפניו שתי קדירות של היתר ונפל האיסור לאחת מהן ואינו יודע דאיזו ובין שהיתה הקדירה האחת של היתר והשני איסור ואבאר אם יש הפרש … להמשך קריאה
א חלק שני: הבית הרביעי: בית התערובות בביאור איסור התערובות והכשירן: וחלקתי אותו לארבע שערים: השער הראשון בביאור כיצד יאסור דבר האסור את המותר בתערובתו אם דוקא בשנתערב ונמחה גוף האיסור בתוך ההיתר או אפילו בטעמו כגון שמכיר את האיסור וזורקו ויש ברוטב בנותן טעם. וכן בביאור באי זה חם אנו חוששין לפליטת האיסור אם … להמשך קריאה
א השער השביעי: בבישולי נכרים. ותחלה אבאר דין הפת ואח"כ אבאר דין שאר בישוליהן. מה הדברים שאסרו משום בישוליהן. ובמה יאסר משום בישול. ומה הדבר שנכנס בכלל לשון בישול זה. וכן אבאר דין תבשיל שיש בו דבר שיש בו משום בישולי נכרים ודבר שאין בו משום ביושלי נכרים אחר מי מהם נלך וכן אבאר הכלים … להמשך קריאה
א השער הששי: בדיני גבינה של נכרים וחלב שחלבו נכרי ואין ישראל רואהו ומוריס של נכרים וכבשין של נכרים שדרכן לתת בהן יין וחומץ וזיתים הנכבשין. ואכלול עם דיני הגבינה דין גבינה שגבנו אותה בחלב בהמה ידועה ואחר כך נשחטה הבהמה ונמצאת טרפה: גבינה של עו"ג אסורה כיצד. שנינו בפרק אין מעמידין במסכת ע"א אמר … להמשך קריאה
א השער החמישי: בדין דם דגים וחגבים וביצים וניקורי תאנים וענבים כצפור המנקר בתאנה ועכבר המנקר באבטיח ואכלול עם דם ביצים דין ביצה שנמצא עליה קורט דם ואכלול עם נקורי תאנים וענבים דין גלוי יין או מים ושאר משקין שיש מהן משום גלוי: דם דגים וחגבים וביצים כיצד. שנינו בכריתות פרק דם שחיטה תנו רבנן … להמשך קריאה