שפת אמת, ויקרא, פסח ל״א

א תרס"ד ב בענין שבת ומועדות. דשבת נק' מתנה טובה לישראל וניתנה בצנעא כדאיתא בגמ' ביני ובין בנ"י אות היא. כי עיקר השבת כי בו שבת במעשה בראשית. אכן לפי דכל תכלית מעשה בראשית בשביל ישראל. נמצא כל השבת שייך לישראל. וצריך עדות ובירור להבדיל כל האומות מן השבת. ולכן עכו"ם ששבת חייב ז) שכל … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פסח ל׳

א תרס"ג ב עבדים היינו לפרעה במצרים. טעם ענין זה כי בנ"י כל בריאתם למעלה מהטבע והמזלות. שכן ראה אאע"ה במזל שאינו מוליד. והקב"ה השיב לו אין מזל לישראל כדאיתא בגמ'. וקשה ישראל מאן דכר שמי'. רק שהקב"ה השיב לו לפי שישראל מוכנים ליצא מחלציך ואין מזל לישראל לכן כל לידת בנ"י הי' למעלה מן … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פסח כ״ט

א תרס"ב ב כתיב וכאשר יענו אותו כן ירבה. פרשנו כבר כי כך הי' מסודר להיות הגאולה אח"כ כדמיון השיעבוד והגלות. וכמו שהכניס אותנו בכור הברזל במצרים מקום שאין עבד יכול לברוח משם. כן הי' הגאולה התדבקות בעלמא דחירות עולם שיהיו מקושרים להיות עבדי ה' שלא יוכלו לצאת מזה העבדות. כמ"ש ביד חזקה כו' אמלוך … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פסח כ״ח

א תרס"א ב עבדים היינו לפרעה במצרים. פי' קודם יצ"מ היינו באמת עבדים לפרעה ולא היינו יכולין לקבל עול מלכות שמים כדאיתא מאן דכפית באחרא לא מצי קביל עול מלכותא דלעילא. ועכשיו שהוציאנו הקב"ה משם. אעפ"י שעדיין אנחנו בגלות מצד שאומות מושלין עלינו שלא כדת בעונותינו. אעפ"כ אין אנחנו משועבדים באמת להם ואין אנחנו בכלל … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פסח כ״ז

א תר"ס ב בענין מצה מיכלא דאסוותא כדאיתא בזוה"ק. דהנה [*ע"י] חטא הראשון מאכילת עה"ד נתערב תערובות טו"ר בכל הדברים. וגם בנפש האדם. ובע"כ צריך האדם לתקן החלק שנדבק בו מתערובות הזה כמ"ש בס' שער הקדושה להרח"ו ז"ל ע"ש. וזה שאור שבעיסה. ומזה בא כל הגלות. לכן אחז"ל תמיד ב' אלו הדברים ביחד שאור שבעיסה … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פסח כ״ו

א תרנ"ט ב בעבור זה עשה ה' לי. ברש"י שאקיים מצותיו. פי' שתכלית הגאולה הי' לכבודו ית"ש כדי שיהיו בנ"י כלים לעשות שליחות הקב"ה בעולם. הגם שפי' הפשוט אמת שבשביל המצות שעתידין בנ"י לעשות הי' הגאולה. ולכן הי' הגאולה בשם אהיה לומר שבזכות המצות שעתידין לעשות הם נגאלין. אבל עיקר הפי' בעבור זה ממש שזה … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פסח כ״ה

א תרנ"ח ב ענין מצה ומרור. מצה הוא כשלא נשתנה העיסה כי ע"י החימוץ משתנה. והרמז כי בנ"י לא נשתנו בגלות כמ"ש שלא שינו את לשונם ואת שמותם. בנ"י ירדו ובנ"י יצאו. וזה החסד שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם הקב"ה וגאלם. ובאמת זה עצמו נעשה ע"י המרירות שמררו את חייהם לכן … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פסח כ״ד

א תרנ"ז ב בהגדה עבדים היינו לפרעה כו' ומסיים ואלו לא הוציא הקב"ה את אבותינו הרי אנו כו'. וקשה הלא לא התחיל עבדים היו אבותינו רק היינו ויוציאנו ומה שייך לסיים על זה אלו לא הוציא את אבותינו. ונראה לבאר הענין כי ראינו שמעולם מיד כשהבטיח הקב"ה זרע לאאע"ה נאמר לו גר יהי' זרעך. א"כ … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פסח כ״ג

א תרנ"ה-תרנ"ו ב ב"ה מימי חג הפסח ג לחם עוני אמרו חז"ל שעונין עליו דברים. כי בנ"י זכו לזה הלחם מיכלא דאסוותא ע"י עינוי וגלות מצרים. וכמו כן עתה בכל פסח ע"י הסיפור וזכירת יצ"מ זוכין לאותו הלחם: ד חכם מה אומר כו' אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן. כבר כתבנו במ"א כי באמת בנ"י נכנסו … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פסח כ״ב

א תרנ"ד ב איתא בזוה"ק כי בפסח אין הלל גמור רק ביום א' משום שלא הי' גאולה שלימה עדיין מסטרא דילן אך מסטרא דזווגא עילאה ע"ש בפ' אמור. והענין הוא דכ' אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך. וז"ש כחצות כו' אני יוצא הי' בחי' עליות השכינה. ומצד דביקות בנ"י בהקב"ה נמשכו אחר הגאולה. שכמו שכביכול … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פסח כ״א

א תרנ"ג ב עבדים היינו כו'. ואלו לא הוציא הקב"ה את אבותינו כו'. דכ' לעושה נפלאות גדולות לבדו כי לעולם חסדו. פי' אלה הנפלאות שהקב"ה עושה לבדו. כמ"ש אני ולא מלאך. הם לדורות ולעולם. כי הנעשה ע"י שליח הוא בזמן ומדה וקצבה. אבל מעשה הבורא ית"ש הם למעלה מהזמן והטבע. ז"ש אנכי ה' אלקיך אשר … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פסח כ׳

א תרנ"ב ב הא לחמא עניא. דאיתא לחם עוני שעונין עליו דברים כי מצה היא מיכלא דאסוותא וזוכין ע"י המצה לקול תורה. רמז לדבר עונ"י גי' קו"ל. אכן כתיב עני חסר והוא קל בלא וא"ו והוא כמו דאיתא בזוה"ק מצה כד אתחברת עם ו' הוא מצוה ע"ש. א"כ המצה הוא הא והוא קול תפלה. דכ' … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פסח י״ט

א תרנ"א ב ליל שמורים הוא לשון רבים. כי מצפין כביכול גם בשמים להיות בא ליל גאולה. ומכש"כ למטה שצריכין כל ימי השנה לשמור הלילה הזאת שהוא זמן גאולה. וכפי השמירה ששומרין ומצפין כל ימי השנה כך נפתח הארת הגאולה בליל שמורים. וי"ל עוד ליל שמורים הי' עד שבאה הגאולה דיצ"מ ומאז ועד עתה הוא … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פסח י״ח

א תרמ"ז ב וכו' ג בהגדה רשע מה אומר לכם ולא לו כו' כפר בעיקר כו'. הענין הוא כי עיקר גאולת מצרים שכתיב ביד חזקה כו'. פי' שהשי"ת עשה שיהיו בנ"י עצמן ראוין לגאולה. כמ"ש בעבור זה שאקיים מצותיו. כמ"ש אהי' שהגם שלא היינו ראוין ראה השי"ת מה שראוים לקיים אח"כ בכל הדורות עד לעתיד. … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פסח י״ז

א תרמ"ו ב בנוסח ההגדה ואלו לא הוציא הרי אנו ובנינו כו' ואפילו כולנו חכמים כו'. אח"כ הביא דרשה דבן זומא וחכמים שהוא הוכחה על ב' ענינים הנ"ל להביא הלילות הוא כשאנחנו בגלות אין למנוע עי"ז מלשמוח בסיפור יצ"מ מטעם שמה לנו בהגאולה כיון שהגלנו מארצנו. כי אדרבא לולי זה שהוציאנו ממצרים הי' משועבדים בלי … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פסח ט״ז

א תרמ"ה ב בקיצור משבת הגדול וימי פסח ג בענין שם שבת הגדול שהוא מצוה ראשונה שקיבלו בנ"י. וכמו שנעשין בר מצוה. ונק' גדול. ואז יורד להאדם נשמה משמים כדאיתא בזוה"ק. כן בכלל העולם שביצ"מ ירדה הנשמה לעולם. ומקודם הי' רק כמו גוף. וכ' עם זו יצרתי לי שהם עיקר הצורה וצורתן נשתנה מצורות כל … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פסח ט״ו

א תרמ"ד ב לקוטים מימי הפסח ג בנוסח דמה נשתנה הלילה הזה. כי על אותו הלילה נאמר לילה כיום יאיר דנק' בתורה יום כדכתיב והגדת לבנך ביום כו' ואמרינן בשעה שמצה ומרור מונחים הרי שנק' יום. ולכן אומרים בלילה זה ההלל. אעפ"י שאין קורין הלל רק ביום כדאיתא במגילה דכ' ממזרח שמש כו' זה היום … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פסח י״ד

א תרמ"ג ב כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח. כי יציאת מצרים אין לו הפסק כמ"ש כל ימי חייך. וכפי מה שמספרין יצ"מ נגמר ומתרבה הנס דיצ"מ. כיון שענין יצ"מ היא פרשה בתורה היא נצחיות. וזה שהוסיפו כל התנאים אמור מעתה במצרים לקו נ' מכות כו'. הרי שהוסיפו שמעתה מתגלה הנ' מכות שהיו … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פסח י״ג

א תרמ"ב ב אפילו כולנו חכמים מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח. עפ"י המשנה כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת וכדאיתא בזוה"ק פ' בהר כההוא תורא דיהבין עלי' בקדמיתא עול ואי לא קביל עלי' ההוא עול לא עביד מידי כו'. ולכן תפלה של יד קודמת ע"ש. וכן … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פסח י״ב

א תרמ"א ב ב"ה מימי פסח ערבובי דברים ג חכם מה הוא אומר כו' אמור לו כהלכות הפסח אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן. הענין הוא שחביב הלילה הזו כ"כ. הגם כי עלו בנ"י אח"כ למעלות רבות כמאמר כמה מעלות טובות. ויצ"מ הי' רק התחלה ונק' לחם עוני. וזה שאלת החכם. והתשובה לברר לו כי קבלת … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פסח י״א

א תר"מ ב אלו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים הרי אנו כו'. הענין הוא עפ"י מ"ש במד' שמות ע"פ אהבו שחרו מוסר. כי אבותינו היו אנשים גדולים שהי' בכחן לסבול גלות מצרים שהוא אב לכל המלכיות לכן הביאו הקב"ה בזמן קרוב לאבות שהי' עוד לחלוחית של האבות בהם. ודורות של אחריהם לא הי' ביכולתם … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פסח י׳

א תרל"ט ב ב"ה מימי פסח בקצרה ג עבדים היינו לפרעה מלך קשה. במצרים מדינה קשה מקום טומאה. והוציאנו השי"ת משם והוא בחי' ימים ראשונים של פסח. ובקי"ס הי' הגאולה ממלך קשה שהטביעם בים. ונגד ב' אלו עשה עמנו הבורא ית' ג"כ שהכניסנו בכלל עבדי ה'. והביאנו לירושלים בית מקדשו מקום טהור מלך קדוש ומדינה … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פסח ט׳

א תרל"ח ב ב"ה מימי הפסח בקיצור גדול ג כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח. ע"פ מה דכתיב עושה גדולות כו' ונפלאות עד אין מספר. פי' שאין להנפלאות מספר כלל. והם מתרחבים ונמשכים בכל עת יותר ויותר עפ"י כח הצדיקים. כענין שנאמר בתורה שמוצאין בה תמיד טעמים חדשים דדיה ירווך כו'. כמו כן … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פסח ח׳

א תרל"ז ב בכל דור ודור כו' כאלו יצא. ואח"כ אמר ואותנו הוציא משם. רק שע"י האמונה ורואה א"ע כאלו יצא כפי הסיפור והבירור שמברר ביצ"מ זוכה לעורר הנס ומתקיים בחי' הגאולה גם עתה. כי לכן מחוייבים לזכור יציאת מצרים כל הימים שעי"ז מעוררין הגאולה וע"י זה יהי' הגאולה. וז"ש להביא לימות המשיח. וזה בכלל … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פסח ז׳

א תרל"ו ב מרור שאנו אוכלין כו'. פי' שאחר שזכו בנ"י לגאולת מצרים. המתיקו זאת המרירות. דכתיב וימררו את חייהם שהוא היפוך החיות של בנ"י. עי"ז הרויחו בנ"י שניתן להם זמן הזה לדורות שיכולין למתק בלילה זו המרירות והוא מצות אכילת מרור: ג ואלו לא הוציא כו' הרי אנו ובנינו. לשון הרי קשה. אכן כל … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פסח ו׳

א תרל"ה ב ב"ה מימים אחרונים של פסח ג במד' נכון כסאך אעפ"י שמעולם אתה לא נתישבה כסאך אלא מאז ישיר כו'. כי הכסא הוא הוראה על המלכות ואשר הממשלה שלו. לכן נאמר השמים כסאי. כי בעוה"ז אין נגלה כח מלכותו יתברך ע"י עמלק הרשע כמ"ש חז"ל אין הכסא שלם עד שימחה שמו של עמלק. … להמשך קריאה

דילוג לתוכן