שפת אמת, ויקרא, מצורע ב׳

א תרל"ה ב בעזה"י מצורע שבת הגדול ג במד' זאת תהי' תורת המצורע. הה"ד ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי כו'. דמ"ש בכ"מ תורת המצורע תורת הזב כו' הוא משום שכל התקונים וכל המעשים נעשה הכל בכח התורה. וכפי מה שמתקן מעשיו זוכה להתקרב אל התורה. וזה תיקונו דכולא באורייתא איתכלילו. וכ"ד יש לו … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, מצורע א׳

א תרל"ב ב במד' מצורע מוציא רע כו'. כי מה שנתן הש"י יצה"ר ג"כ לאדם כמו שהוא בכלל אינו מתנגד לעבודת הש"י כמ"ש בשני יצריך כו'. רק המוציאו מן הכלל. ואפשר שהשני צפרים חיות טהורות רומזים על ב' יצרים שכמו שנתנם הש"י הם טהורות כמ"ש נשמה שנתת בי טהורה כו'. א"כ יש די טהרה תוך … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, תזריע כ״ו

א תרס"א ב במד' אשא דעי משמש ב' לשונות לשון שירה ולשון שבר. מפלתן של רשעים ושבחן של צדיקים משבחין לשמו של א"א ע"ה שבא מרחוק משבחין לשמו של הקב"ה שהיינו רחוקים וקרבנו לו כו'. הענין הוא כמ"ש מתחלה עע"ז היו אבותינו ועכשיו קרבנו המקום ב"ה לעבודתו. וכ"כ ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי. והבדלה … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, תזריע כ״ה

א תר"ס ב במד' אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה כו'. כדאיתא וייצר בשני יודין יצירה בעוה"ז ולעוה"ב וזה כפכה כי כ' היא ב' יודין. ויש עשרה מלמעלה למטה ועשרה מלמטה למעלה. והם הב' בריתות שיש לאיש ישראל מילה ושבת ומילה ותפילין כדאיתא בהקדמת התקוני זוהר דרמז לב' יודין. והם בחי' הגוף והנשמה שצריך איש … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, תזריע כ״ד

א תרנ"ט ב במד' אחור וקדם כו' נוחל ב' עולמות. כפכה רמז לב' יודין דוייצר. שני יצירות בעוה"ז ובעוה"ב. דהגוף בעוה"ז אחור מכל הברואים. אבל בנ"י הם בני עוה"ב בכח המילה זה היוד דקדם ואברהם אבינו ע"ה הוציא זה מכח אל הפועל לבוא לבחי' קדם. ועליו דרשו מי הקדימני ואשלם. ובכלל ישראל שניתן להם התורה … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, תזריע כ״ג

א תרנ"ח ב אשה כי תזריע. אחז"ל אשה מזרעת תחלה יולדת זכר. ובזוה"ק כד אתערותא דלתתא איתער בקדמיתא כו'. וזה נתקיים בא"א ע"ה כמ"ש חז"ל אשר התהלכתי לפניו. וזה רמז זריזין מקדימין למצות שמוכנים ומשתוקקין אל המצות. ולכן ניתן לא"א מצות מילה קודם מתן תורה מרוב השתוקקותו להתקרב אל הש."י. וכ' ומצאת את לבבו נאמן … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, תזריע כ״ב

א תרנ"ז ב במד' אחור וקדם צרתני זכה נוחל ב' עולמות כו'. כי גוף האדם שפל מכל ולכן מת מטמא יותר מכל נבילה. אבל יש בו נשמה ובזה יוכל להמשיך קדושה מעוה"ב. ובאמת הוא בכח המילה שהוא בשמיני רומז לעוה"ב. ולכן כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב בכח המילה ועמך כולם צדיקים. כי זה שנקרא … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, תזריע כ״א

א תרנ"ו ב במד' אחור וקדם צרתני זכה אדם נוחל ב' עולמות כי האדם כלול מעליונים ותחתונים. ונשלח נשמתו למטה. וצריך להיות רצוא ושוב תמיד כמו שהי' קודם החטא. וכמו בנשמת אליהו הנביא שעולה ויורד. ואם זכה פי' להיות זך ובר לבב שלא יקבל השתנות ע"י דברי עוה"ז. אז מוציא גם מעוה"ז נקודה פנימית. ובזה … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, תזריע כ׳

א תרנ"ה ב במד' אחור וקדם צרתני. דאיתא אין צור כאלקינו אין צייר כאלקינו שצר צורה בתוך צורה וכן הוא בנפש האדם עצמו כי הגוף מלבוש הנפש. וכל אדם כפי ציור נר"נ שבו כך מיוחד ציור של זה הגוף שיכול לקבל צורת הנפש שבו וכמ"ש ז"ל ומפליא לעשות שמקשר עשי' גשמיות ברוחניות. ולכן איתא אם … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, תזריע י״ט

א תרנ"ד ב במד' תנחומא ויספו ענוים בה' שמחה ע"ש שדורש על שמחת ברית מילה ומביא מה ששאל הרשע לר"ע איזהו מעשים נאים והביא לו גלוסקאות ושבלים ע"ש. והענין הוא כי אחר החטא של אדה"ר נאמר בזעת אפך תאכל לחם. ולחם כולל גם הזיוג כמ"ש הלחם אשר הוא אוכל. וכן בשניהם נאמר עצבון. בעצב תלדי … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, תזריע י״ח

א תרנ"ג ב במד' אחור וקדם צרתני זכה אדם נוחל ב' עולמות וא"ל בא ליתן דין וחשבון. כי האדם כלול מעליונים ותחתונים. חומר וצורה. והנה הנשמה שיורדת בגוף הוא לתקן גם הגוף כדרך הצדיקים שמהפכין את החומר לצורה וממשיכין הארת הנשמה לגוף. וזה נוחל ב' עולמות. והרשעים להיפוך בחייהם קרוין מתים. כי הצורה נהפך לחומר. … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, תזריע י״ז

א תרנ"ב ב במד' אחור וקדם צרתני כו'. כי כל מה שברא הקב"ה בעולמו הכל לכבודו ברא. אכן יש נבראים שאין כבודו ית' ניכר בהם בהתגלות. וזה נק' אחור כי סוף כל סוף נולד מהם התגלות כבודו ית' ורצונו ע"י סיבות קרובות ורחוקות. ויש ע"י פושט צורה ולובש צורה כמו דצח"מ שמתעלין דרך מדרגות. וזה … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, תזריע ט״ז

א תרנ"א ב ביום השמיני ימול. במד' תנחומא מה שהשיב ר"ע מעשה ב"ו נאים. לא ניתנו המצות אלא לצרף הבריות כו'. דאיתא אין צור כאלקינו. צייר. צר צורה בתוך צורה. פי' שנמצא באדם כמה מדרגות שיוכל האדם להוציאם מכח אל הפועל. כמ"ש זכה נותנין לו נפש. זכה יתיר נותנין לו רוח נשמה כו'. ולעולם צריך … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, תזריע ט״ו

א תר"נ ב במד' אשא דעי כו'. לשון שבח על שבחן של צדיקים לשון שבר על מפלתן של רשעים כו'. כי הנה ע"י חטא אכילת עה"ד טו"ר נתערב פסולת בדעת שצריך בירור. שלולי החטא לא הי' בלידה טומאה. אכן לבנ"י ניתן התורה ומצות שידעו להבדיל בין טוב לרע ולהעלות הדעת טוב. ולשבר דיעה רעה. בבחי' … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, תזריע י״ד

א תרמ"ח ב במד' יצירתו אחר יצירת בהמה חי' כו' תורתו נתפרשה אחר תורת בהמה כו' קילוסו עולה באחרונה ע"ש. ענין אלו הג'. כי הש"י ברא העולם בבחי' מעשה דיבור מחשבה. ויש בכל בריאה אותיות התורה המיוחדים. כמ"ש חז"ל יודע הי' בצלאל לצרף אותיות שנברא בהם שמים וארץ כו'. אכן הכל בכוחן של בנ"י שהם … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, תזריע י״ג

א תרמ"ז ב במד' אחור וקדם צרתני. ובתנחומא באדם כתי' וייצר בב' יודין יצירה בעוה"ז ויצירה בעוה"ב. ובבהמה ויצר בי' אחת ע"ש. הענין הוא כי האדם כולל כל מה שלמעלה ממנו וכל מה שלמטה ממנו. כענין בעל הקורה נכנס בעובי הקורה. שהאדם הוא היסוד שהכל נברא בעבורו לכן יש בו צורה מעליונים וצורה מתחתונים. וזו … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, תזריע י״ב

א תרמ"ה ב לפ' תזריע מצורע ג במד' או"ק צרתני. פי' האדם כולל כל צורת העולם הזה. ונק' עולם קטן שכל העולם כלולין בו. לכן כל הדברים הם צורך האדם והם מזונות לו א"כ ע"כ נמצא בו שורש מהם. ולכן האדם כמו נשמה לכל הבריאה והם הגוף והחומר והוא הנשמה והצורה. לכן קדמה כל הבריאה … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, תזריע י״א

א תרמ"ד ב ב"ה מפ' תזריע מצורע ג במד' אחור וקדם צרתני כו'. עיקר היצירה הוא האדם היינו בנ"י אתם קרוים אדם ולא שאר עמין עעכו"ם י) דכ' עם זו יצרתי. הגם כי הכל פעל ועשה. אבל עיקר היצירה הוא עם זו. כי כל היצירה של השאר הי' בעבורו כמ"ש כל העולם לא נברא אלא … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, תזריע י׳

א תרמ"א ב ב"ה פ' תזריע מצורע ג במד' אחור וקדם כו' זכה א"ל אתה קדמת לא זכה א"ל יתוש קדמך. פי' כי הוא הפלא באדם שכולל נשמת אלקי בגשמיות הגוף כמ"ש הרמ"א בא"ח סי' ו' פי' ומפליא לעשות שקשר הנשמה הרוחניות במעשה גשמיי. וע"ז נאמר עושה נפלאות. ובבחי' הנשמה קדם אדם לכל מ"ב כמ"ש … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, תזריע ט׳

א תר"מ ב ב"ה תזריע מצורע ג ברש"י אמר ר' שמלאי כשם שקדמה יצירת בהמה כו'. הענין הוא שהקב"ה עשה כך להיות מוכרח האדם לתקן הכל. לכן האדם כולל מראש עד סוף. כמו שכתב במד' אחור וקדם כו'. והנה בפרשה הקודמת כ' זאת תורת הבהמה כו'. זאת כו' אשר תאכלו כו'. ודרשו חז"ל שהראה הקב"ה … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, תזריע ח׳

א תרל"ט ב פ' תזריע מצורע ג במד' אחור וקדם צרתני. יש בצרתני ב' פי' לשון יצירה ולשון צרה. כענין מאמר חז"ל אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי. ז"ש המד' זכה נוחל ב' עולמות עוה"ז ועוה"ב. וכבר דברנו בזה כי הם ב' מיני העלמות. העוה"ז מרוב חומריות נסתר דרך האמת כי החושך יכסה. ועוה"ב מצד … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, תזריע ז׳

א תרל"ח ב במד' זכה אומרים לו אתה קדמת. פי' אז צריך אדם לעורר עצמו בזה שהוא קודם לכל הברואים וכולם תלוין בו. ומה"ט אחור וקדם צרתני כדי להיות האדם כולל מהתחלת הברואים עד אחרון שבהם. לכן בכוחו להטות כל הבריאה אליו ית'. אשא דעי למרחוק ולפועלי א"צ. פי' שהגם שהשגת האדם למעלה מאוד אעפ"כ … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, תזריע ו׳

א תרל"ז ב ב"ה תזריע מצורע ר"ח אייר ג במד' אחור וקדם כו' אתה קדמת למ"ב כו' כמו שיצירתו של אדם כו' כך תורתו נתפרשה אחר תורת בהמה כו'. כי הנה כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב כו' נצר מטעי כו'. פי' שיש לכל מ"ב כח ושורש בעולם שלמעלה מהטבע. וכיון שיש שם חלק לכל … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, תזריע ה׳

א תרל"ו ב ב"ה תזריע מצורע ג במד' אחור וקדם צרתני כו'. כי כל הבריאה צריכה תיקון כמאמר אשר ברא כו' לעשות כו'. והאדם נברא אחרון למעשה וראשון להתיקון. כי ע"י האדם מתחברין הבריאה והתיקון. וזה שכ' חז"ל שנברא באחרונה שיכנוס לשבת מיד כי שבת הוא בחי' התיקון. ואחור הוא בחי' ימי המעשה שנק' ימי … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, תזריע ד׳

א תרל"ה ב במד' אחור וקדם צרתני כו' זכה אומרים לו אתה קדמת וא"ל יתוש קדמך. והנה צריך טעם למה נברא אחרון למעשה. והתירוץ כדי שיהי' קרוב ליום השבת כמ"ש במדרש ג"כ כדי שיכנוס לשבת מיד. ופי' הענין כי הארת יום השבת הוא הארה בתוך הבריאה. והוא ניתן רק להאדם. כי כל שאר הבריאה הם … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, תזריע ג׳

א תרל"ד ב פ' שבת תזריע מצורע ר"ח אייר ג במד' אחור וקדם כו'. הטעם שנברא האדם אחר כולם כי בכל הנבראים יש חיות הקודש מהש"י. והעולם השפל קיבל מקודם חיות כולם. והי' זה הכנה שיוכל לקבל קדושת נשמת האדם שהוא גבוה מכולם. ואמר ר' שמלאי שכמו כן תורתו נתפרשה אחר תורת בהמה כו'. פי' … להמשך קריאה

דילוג לתוכן