שפת אמת, ויקרא, אחרי מות י״ד

א תרנ"ד ב במדרש בזאת יבא אהרן. ה' אורי וישעי בים ע"ש כל הענין עד בזאת אני בוטח. והנה אח"כ נאמר בפסוק אחת שאלתי מאת ה' כו' שבתי בבית ה' כו'. אמונה ובטחון הוא הכנה אל התפלה השלימה. ולכן מקדימין השירה בכל יום קודם התפלה כדאיתא במד' בשלח כמו שהם הקדימו האמונה כן צריך אדם … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, אחרי מות י״ג

א תרנ"ג ב בפסוק אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. פי' חז"ל לעוה"ב דבעוה"ז סופו מת. כי המצות הם מתקנים צלם האדם הפנימי רמ"ח ושס"ה. וכשזוכה אדם לזה המלבוש אין מיתה שולט בו כמו שהי' לאדה"ר קודם החטא. אך אחר החטא נתלבש בגוף שיש בו מיתה. וע"י המצות זוכין למלבוש הראשון. וגם פי' זה נכלל … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, אחרי מות י״ב

א תרנ"א ב כמעשה א"מ כו' ל"ת וכמעשה א"כ כו' ל"ת כו' ושמרתם כו' אשר יעשה אותם האדם וחי בהם אני ה'. ובמדרש כשושנה בין החוחים ע"ש. כמו שברא הקב"ה העולם מתלבש כ"ד בטבע ויש בו פנימיות נסתר כמ"ש ה' בחכמה יסד ארץ. כמו כן בנפשות. ובכ"מ שיש אור יש עליו מתלבש קליפה מסתרת האור. … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, אחרי מות י״א

א תרמ"ט ב בפסוק כמעשה א"מ כו' ושמרתם א"ח כו' אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כו'. המצות שנתן לנו הקב"ה וב"ש הם לתקן המעשים. לכן כ' נר מצוה כי נר הוא כלי. וכמו כן גוף האדם ברמ"ח אברים שהוא הכלי זה צריך תיקון. וזה הי' גאולתנו ממצרים. לכן התחיל הגאולה במצוה ראשונה כי נר … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, אחרי מות י׳

א תרמ"ח ב במדרש כשושנה בה"ח משל למלך שהיה לו פרדס ועשו חוחים ומצא בה אשכול א' אמר בשבילו ינצל הפרדס כו'. כי הנה בנ"י נשלחו בעוה"ז להמשיך הקדושה גם בכל אלה המקומות. ולכן במרום שישבו בנ"י היה מקולקל ביותר כמ"ש ז"ל. ובאמת בנ"י בעוה"ז זוכין אל הקדושה בכח שגוברין על הקליפות וגשמיות הטבע וז"ש … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, אחרי מות ט׳

א תרמ"ז ב במד' כמעשה א"מ כו'. כשושנה בין החוחים כו' קשה לבעליו ללקטה ע"ש. כבר כ' במ"א כי ב' הפסוקים הם תלוין זה בזה שכנס"י כשושנה בה"ח והקב"ה כתפוח בעצי היער. כמו שקשה ללקוט השבה"ח כו'. כמו כן הי' קשה לבנ"י להכיר את הבורא ית' בהיותו מוסתר בעוה"ז הטבעיי. כמ"ש בין הבנים. ואחז"ל מה … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, אחרי מות ח׳

א תרמ"ד ב בפסוק תשמרו ללכת בהם. פרש"י שלא ליפטר מהם כו'. דכתי' אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. פי' עפמ"ש חז"ל רשעים בחייהם קרוים מתים. א"כ עיקר החיות הוא כשעוסקין בתורת ה' ומצותיו. וכל מה שהאדם מכניס כוחו וחייו בעסק המצות ניתן לי חיות חדש. והחיות הזה הוא במדרגה גבוה מחיות שהי' לו בראשונה … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, אחרי מות ז׳

א תרמ"ב ב כמעשה א"מ כו' את משפטי תעשו כו'. הוא הקדמה לתקן המעשים כמ"ש במ"א פי' כמעשה א"מ ל"ת הוא שלא יתדמה מעשה איש ישראל למעשי הרשעים. והוא תיקון המדות כענין דרך ארץ קדמה לתורה. פרישות מקנאה תאוה כבוד. וע"ז ניתקן ימי הספירה תיקון המידות להיות ראוין אח"כ לקבל התורה. ויש לכל אדם מקודם … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, אחרי מות ו׳

א תרמ"א ב בפסוק כמעשה א"מ כו' לא תעשו וכמעשה א"כ כו'. ובמד' כשושנה בין החוחים. הענין הוא דלעולם יש לבנ"י התנגדות. שע"ז נבראו בעוה"ז לתקן כל אלה המקומות. וכמו בפרט כל איש ישראל אין לו מנוחה ונק' מהלך. וכמ"ש במ"א בענין צדיקים נדמה להם כהר ע"ש. כן בכללות בנ"י. ויתכן לומר כי עיקר טומאות … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, אחרי מות ה׳

א תרל"ט ב ב"ה אחרי קדושים בקיצור כי שכחתי ג בפסוק כמעשה א"מ כו' את משפטי כו' ללכת בהם. פירש"י א"א רשאי לפטור מהם. דכתי' כמעשה לא מעשה א"מ ממש. כי כבר היו בנ"י עדה קדושה ומה שייך להזהירם מלעשות כחוטאים האלה. אבל הפי' שלא יהיה נדמה שום מעשה איש הישראלי למעשה הרשעים אשר כל … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, אחרי מות ד׳

א תרל"ח ב ב"ה אחרי בקיצור ג בפסוק כמעשה א"מ כו'. לא כתיב מעשה אלא כמעשה. א"כ נכלל זה בכל מעשים אף דברי רשות לא יהיו נעשים כמעשה ארץ כנען שצריך להיות ניכר הפרש בין מעשי איש הישראלי לשאר אומות. הן בעובדא הן ברעותא. לכן אמרו במד' ע"ז כשושנה בין החוחים היינו מה שמתקדש אדם … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, אחרי מות ג׳

א תרל"ו ב בפסוק אחרי מות כו' דבר כו' ולא ימות כו' פרש"י זה זרזו יותר כו'. מה שהי' צריך במצוה זו כ"כ זירוז. נראה כי הי' נסיון גדול כי לא לחנם מסרו נפשם נדב ואביהוא אשר היו צדיקים גדולים ועשו בזה תיקון גדול לכלל ישראל. אך שהי' חסרון במעשיהם כמ"ש חז"ל. ונראה כי זכו … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, אחרי מות ב׳

א תרל"ה ב כמעשה א"מ כו' וכמעשה ארץ כנען כו' לא תעשו ובחקותיהם לא תלכו את משפטי תעשו כו' אשר יעשה אותם כו' וחי בהם. קשה אי מכוון הפסוק על עריות המפורשין למה תלה אותם הכתוב במעשה מצרים וכנען. אבל נראה כי המכוון. בכל המעשים לא נעשה אותם כמו שעושין אותם בא"מ וכנען. כי בכל … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, אחרי מות א׳

א תרל"ב ב ברש"י ומד' קבלתם מלכותי קבלו גזירותי כו'. וכן בגמ' לקבל עול מ"ש תחילה כו'. כן הוא בכל מצוה בפרט שצריך להיות כוונת עשייתה כדי לקבל ע"מ שמים. שזה תכלית המצוה. ונאמר אשר לא צוה כו' מכלל שעשיות הציווי יותר מקובל מטעם המצוה. כי טעמי המצוה הם רק שבעבורם צונו הש"י בהם. אבל … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, מצורע י״ד

א תרס"ג ב בפסוק כי תבאו אל א"כ כו' ונתתי נגע צרעת כו'. בשורה היא זו ע"ש במד' ובזוה"ק. דהנה איתא אשר אני מביא אתכם שמה שזה המקום הי' מקולקל ביותר. וע"ז משבחין ונתן ארצם לנחלה כל"ח שהוציא הקב"ה המקום מת"י כנען ונעשה נחלת ה' ומקום קדוש. ולכן לפי שהי' מקום טמא ביותר בכל עת … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, מצורע י״ג

א תרס"א ב בפסוק שתי צפרים חיות כו'. ברש"י לפי שהנגעים באים על לשה"ר וצפרים פטפוטי קול. דאיתא בזוה"ק פ' תזריע דהנגעים באין על מלה בישא ועל מלין טבין דאתי לידי' ולא מלל החשיתי מטוב וכאבי נעכר ע"ש. דכתיב מות וחיים ביד לשון. ולפי שכח הלשון גדול מאוד צריכין להזהר מדברים בטלים והם מעכבין הפה … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, מצורע י״ב

א תרנ"ו ב במד' איום ונורא הוא כו'. דורש על האדם. והרמז על ברית הלשון והמעור. איום הוא הלשון שזה בחי' מדבר ששולט על כל הברואים ובזוה"ק וישב השומר פיו ממאכלות אסורות אימתו מוטלת על הברואים ע"ש בפסוק אל' שלח מלאכו וסגר פום אריותא מטעם שדניאל שמר עצמו מפת בג המלך. ונורא הוא ברית המעור … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, מצורע י״א

א תרנ"ה ב בפרשה כי תבואו אל ארץ כו' ונתתי נגע צרעת כו'. דהנה כמו שהגוף הוא שמירה לנפש ויש עוד מלבוש שמירה לגוף וכמו כן בית שמירה יותר מבחוץ וכמו כן הוא בפנימיות. ולכן הנגעים כולם הם שמירה לנפש. ובהיות ישראל קדושים גם מלבושיהם ומקומות מושבותיהם היו בקדושה. ולכן כשהי' איזה פגם מסט"א נעשה … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, מצורע י׳

א תרנ"ד ב איתא בזוה"ק מאן דיכיל לענג השבת ולא עביד איתהפך לי' ענג לנגע. ממילא מדה טובה המרובה ע"י ענג שבת מתהפך הנגע לענג. והנה פי' ענג. "עדן "נהר "גן. כדכתי' ונהר יוצא מעדן להשקו' את הגן. והנה כמו שהוא בעולם כך הוא בנפש. שהרי האדם עולם קטן וכתי' וישם שם כו' האדם אשר … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, מצורע ט׳

א תרנ"ג ב במד' איום ונורא כו' ממנו משפטו ושאתו. אני אמרתי אלקים אתם כו' ע"ש. והענין כי כאשר ייחד הקב"ה אלקותו עלינו ואמר אנכי ה"א נעשו בנ"י כברי' חדשה. ולכן ניתוסף להם משפטים ודינים שאין בכל הברואים. וכמו שיש חולאים בגוף כן נשתנו גופות בנ"י. כי הנגעים הם חולאים לבנ"י ולא לאחרים. וכמו כן … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, מצורע ח׳

א תר"נ ב במדרש איום ונורא הוא ממנו משפטו ושאתו. כי הנה מצות זבים ומצורעים מיוחד רק לבנ"י. והיא שבחן של ישראל. כי המתנות שהנחילנו הש"י ממילא צריכין אנחנו להיות מוכנים לקבל אותם. וכשיש חסרון ואין מקבלים כראוי מתהו' במקום הזה כח הסט"א. ובמד' תזריע לעשות לרוח משקל כו' כמו שיש ד' יסודות ארמ"ע והאדם … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, מצורע ז׳

א תרמ"ט ב במד' מי האיש החפץ חיים כו' דכתיב זכור כו' אשר עשה ה"א למרים כו'. שמצוה לזכור תמיד עונש לשון הרע. כדאיתא לכוין במאמר להודות לך הפה לא נברא אלא להודות. ובאמת הפה הוא פיהן של בנ"י שנבראו רק להעיד על הבורא ית' כדכתיב עם זו יצרתי כו'. וזה עיקר הבריאה כדכתי' אדם … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, מצורע ו׳

א תרמ"ח ב ובמד' זאת תהי' תורת המצורע ולרשע אמר כו'. אין הקב"ה חפץ בקילוסן של רשעים ע"ש. כי התורה נותנת עצה לבנ"י לפי הזמן דכ' שלום שלום לרחוק ולקרוב ובמד' רחוק זה מצורע שהי' רחוק ונתקרב. כי יש מי שמשיג השלימות ע"י הקירוב ויש ע"י התרחקות. וזה שלום שלום כו' ולשון הכ' אמר מה … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, מצורע ה׳

א תרמ"ז ב במדרש זאת תהי' תורת המצורע הה"ד ולרשע אמר א' מה לך לספר חקי כו'. בורא ניב שפתים כו' ע"ש. כי הנגע היא בעור הבשר כמ"ש אדם כי יהיה בעור בשרו כו'. והיינו כי נמצא דברי תורה בכל נפש ישראל רק ע"י העונות והוצאות לשון הרע מפיו נסגר הפנימיות וא"י להוציא מכח אל … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, מצורע ד׳

א תרמ"ו ב במדרש ולרשע אמר כו' שאין הקב"ה חפץ בקילוסן של רשעים כו'. דהנה עיקר בריאת האדם להעיד על הבורא ית'. וזה כח הדיבור דכתיב לנפש חי' מתרגמינן לרוח ממללא. ונבחרו בנ"י שהם עיקר האדם כדאיתא אתם קרוין אדם עם זו יצרתי כו' תהלתי יספרו. אך שצריכין מקודם לתקן עצמנו להיות כלים להוציא דבר … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, מצורע ג׳

א תרל"ט ב פ' תזריע מצורע ג במדרש מצורע מוציא רע. כי בכ"ד יש תערובת טו"ר. וכן באדם. ומ"מ כמו שהוא בשורש הטוב גובר על הרע. כי מידה טובה מרובה. אבל צריכין ליזהר שלא להוציא הרע מן הכלל. וכן כתיב נצור לשונך מרע כו' בקש שלום הוא הביטול אל הכלל וכן כתיב בטהרת מצורע שתי … להמשך קריאה

דילוג לתוכן