שמירת הלשון, חלק ראשון, שער התבונה ט״ז
א בְּפֶרֶק זֶה יְבֹאַר לָשׁוֹן הָרָע שֶׁבָּאָה עֵל יְדֵי נִרְגָּנוּת. ב וְיֵשׁ שֶׁסִּבַּת הֶרְגֵּל עֲוֹנָם בָּא לָהֶם מִצַּד מִדַּת נִרְגָּנוּת. וְהוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר דַּרְכּוֹ וְחֻקּוֹ לְהִתְאוֹנֵן וּלְהִתְרַעֵם וְיִמְצָא תּוֹאֲנוֹת עַל חֲבֵרוֹ תָּמִיד עַל מַעֲשָׂיו וְעַל דְּבָרָיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁחֲבֵרוֹ בְּתֻמּוֹ מִתְהַלֵּךְ עִמּוֹ וְלֹא זָד עָלָיו בְּדָבָר. וְיָדוּן כָּל דָּבָר לְחוֹבָה, וְלֹא לִזְכוּת, וְכָל שְׁגָגָה … להמשך קריאה