שמירת הלשון, חלק ראשון, שער התבונה ט״ז

א בְּפֶרֶק זֶה יְבֹאַר לָשׁוֹן הָרָע שֶׁבָּאָה עֵל יְדֵי נִרְגָּנוּת. ב וְיֵשׁ שֶׁסִּבַּת הֶרְגֵּל עֲוֹנָם בָּא לָהֶם מִצַּד מִדַּת נִרְגָּנוּת. וְהוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר דַּרְכּוֹ וְחֻקּוֹ לְהִתְאוֹנֵן וּלְהִתְרַעֵם וְיִמְצָא תּוֹאֲנוֹת עַל חֲבֵרוֹ תָּמִיד עַל מַעֲשָׂיו וְעַל דְּבָרָיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁחֲבֵרוֹ בְּתֻמּוֹ מִתְהַלֵּךְ עִמּוֹ וְלֹא זָד עָלָיו בְּדָבָר. וְיָדוּן כָּל דָּבָר לְחוֹבָה, וְלֹא לִזְכוּת, וְכָל שְׁגָגָה … להמשך קריאה

שמירת הלשון, חלק ראשון, שער התבונה ט״ו

א בְּפֶרֶק זֶה יְבֹאַר לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁבָּא עַל יְדֵי מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה כְּהֶפְקֵר וְיֵאוּשׁ בְּעֵינֵי אֵיזֶה אֲנָשִׁים. ב וְיֵשׁ שֶׁסִּבָּתָן הוּא מִצַּד הַיֵּאוּשׁ. דְּהַיְנוּ שֶׁהַיֵּצֶר מְפַתֶּה אוֹתָם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְאִישׁ מְדִינִי כְּלָל לַעֲמֹד בָּזֶה, אִם לֹא שֶׁיִּפְרֹש לְגַמְרֵי מֵעִנְיְנֵי הָעוֹלָם, וְזֶה אִי אֶפְשָׁר, וְתוֹלִין אֶת עַצְמָן בְּמַאֲמַר חֲזַ"ל (בבא בתרא קס"ה.): וְכֻלָּן בְּלָשׁוֹן הָרָע, עַל כֵּן … להמשך קריאה

שמירת הלשון, חלק ראשון, שער התבונה י״ד

א בְּפֶרֶק זֶה יְבֹאַר סִבַּת לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁבָּאָה עֵל יְדֵי הֶרְגֵּל הַגַּאֲוָה. ב וְיֵשׁ מֵחֲמַת גַּאֲוָה, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מַחֲשִׁיב אֶת עַצְמוֹ לְחָכָם וּלְאִישׁ בַּאֲנָשִׁים, וְהַכֹּל שְׁפָלִים בְּעֵינָיו, לָכֵן מְלָאוֹ לִבּוֹ לְהִתְלוֹצֵץ מֵחֲבֵרוֹ. גַּם הַגַּאֲוָה תְּבִיאֵהוּ לְקַנֵּא וְלִשְׂטֹם אֶת חֲבֵרוֹ הַמְכֻבָּד בְּעֵינֵי אַנְשֵׁי הָעִיר, וִיקַנֵּא וְיִשְׂטֹם אוֹתוֹ, בַּעֲבוּר שֶׁיִּדְמֶה לוֹ שֶׁנִּפְחָת כְּבוֹדוֹ עַל יְדֵי זֶה, וְיֹאמַר … להמשך קריאה

שמירת הלשון, חלק ראשון, שער התבונה י״ג

א בּוֹ יְבֹאַר כַּמָּה הֶרְגֵּלִים רָעִים, שֶׁעֵל יָדָם בָּא הָאָדָם לִידֵי אִסּוּר לָשׁוֹן הָרָע, עֵל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְרַחֵק מֵהֶם. ב וְהִנֵּה כָּל זֶה הוּא לְמִי שֶׁעֲדַיִן לֹא הִרְגִּיל נַפְשׁוֹ בְּעָוֹן זֶה, וְנָקֵל לוֹ לְהִנָּצֵל מֵעָוֹן הַמַּר הַזֶּה עַל יְדֵי עֵצוֹת אֵלּוּ. אֲבָל אִם הֻרְגַּל בָּזֶה, וְקָשֶׁה לוֹ מְאֹד לִפְרֹש מֵעָוֹן זֶה, יִתְנַהֵג בְּמַחֲלָתוֹ הַנַּפְשִׁית … להמשך קריאה

שמירת הלשון, חלק ראשון, שער התבונה י״ב

א בּוֹ יְבֹאַר, מַה שֶּׁאָמְרָה הַתּוֹרָה, שֶׁזְּכִירַת מַעֲשֵׂה מִרְיָם הִיא תּוֹעֶלֶת לְהִנָּצֵל עֵל יְדֵי זֶה מֵעָוֹן הַמַּר. ב וְיֵשׁ עֵצָה כְּלָלִית לְהִנָּצֵל מֵעָוֹן הַמַּר וּמֵעָנְשׁוֹ, וְהוּא מַה שֶּׁלִּמְּדָנוּ ה' יִתְבָּרַךְ בְּפָרָשַׁת תֵצֵא (דברים כ"ד ח'): "הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת כְּכָל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים" וְגוֹ', וְסָמִיךְ לֵהּ (שם ט'): "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה … להמשך קריאה

שמירת הלשון, חלק ראשון, שער התבונה י״א

א בּוֹ יְבֹאַר, אֵיךְ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַחֲסֶה לָאָדָם עֲבוּר מִדַּת הַבִּטָּחוֹן. ב וְדַע דִּנְצִירַת הַלָּשׁוֹן מֵרָע, כּוֹלֶלֶת שְׁמִירָה מִכָּל חֶלְקֵי הַדִּבּוּרִים שֶׁהוּא לְהָרַע אוֹ לְהַקְנִיט לַחֲבֵרוֹ, כְּגוֹן לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת וּמַחֲלֹקֶת וּקְלָלוֹת וְהַלְבָּנַת פָּנִים וְאוֹנָאַת דְּבָרִים. וּמִי שֶׁיִּרְצֶה לִזְכּוֹת לִשְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, יִתְחַזֵּק מְאֹד בְּמִדַּת הַבִּטָּחוֹן וְכַנַּ"ל בְּרֵישׁ פֶּרֶק י', כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵרַע לוֹ, אִם … להמשך קריאה

שמירת הלשון, חלק ראשון, שער התבונה י׳

א גַּם זֶה מֵעֵנְיַן מִדַּת הַבִּטָּחוֹן. ב וּבֶאֱמֶת כַּאֲשֶׁר יִתְבּוֹנֵן הָאָדָם, צָרִיךְ לְהִתְבּוֹשֵׁשׁ וּלְהִכָּלֵם, אֵיךְ לֹא נִבְטַח בַּה'. וְאַקְדִּים מַה שֶּׁבֵּאַרְתִּי הַכָּתוּב (ישעיה כ"ו ד'): "בִּטְחוּ בַה' עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים". וּבֵאַרְתִּי דִּלְשׁוֹן "עֲדֵי עַד" בָּא לְהוֹרוֹת לָנוּ, שֶׁאַף בִּזְמַנֵּנוּ שֶׁאָנוּ רוֹאִין קְצַת הֶסְתֵּר פָּנִים וְאֵין הַהַנְהָגָה גְּלוּיָה כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה מִקֹּדֶם בִּזְמַן … להמשך קריאה

שמירת הלשון, חלק ראשון, שער התבונה ט׳

א בּוֹ יְבֹאַר מִדַּת הַבִּטָּחוֹן וּקְבִיעֵת עֵתִּים לַתּוֹרָה. ב עוֹד זֹאת יִרְאֶה לְחַזֵּק תָּמִיד אֶת עַצְמוֹ בְּמִדַּת הַבִּטָּחוֹן, כִּי מִלְּבַד שֶׁהִיא מִדָּה קְדוֹשָׁה וּמֻכְרַחַת לְדֶרֶךְ עֲבוֹדָה הַתַּכְלִיתִי, עוֹד זֹאת צְרִיכָה מְאֹד לְעִנְיַן מִדַּת שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן. כִּי יָדוּעַ הוּא שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים יֵרַע לִבּוֹ מְאֹד עַל חֲבֵרוֹ, וְהַיֵּצֶר מְסִיתוֹ לֵילֵךְ וּלְפַרְסְמוֹ לְאִישׁ רַע וּבְלִיַּעַל עַל דָּבָר, שֶׁלְּפִי … להמשך קריאה

שמירת הלשון, חלק ראשון, שער התבונה ח׳

א בּוֹ יְבֹאַר מִדַּת הַסַּבְלָנוּת, וְשֶׁעֲבוּר זֶה נִמְחָלִין עֲוֹנוֹתָיו. ב עוֹד יִזָּהֵר מְאֹד לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ בְּמִדַּת הַסַּבְלָנוּת, שֶׁיִּהְיֶה מִתְרַצֶּה לְכָל מַה שֶּׁיֶּאֱרַע לוֹ. כִּדְאִיתָא בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן (פרק מ"א משנה י"א), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הֱוֵי לָמוּד לְקַבֵּל אֶת הַצַּעַר וֶהֱוֵי מוֹחֵל עַל עֶלְבּוֹנְךָ. וְיִהְיֶה נָקֵל לוֹ עַל יְדֵי זֶה מִדַּת שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, דְּאִי לָאו הָכִי … להמשך קריאה

שמירת הלשון, חלק ראשון, שער התבונה ז׳

א בּוֹ יְבֹאַר גֹּדֶל הַזְּהִירוּת מִלְּלַמֵּד חוֹב עַל יִשְׂרָאֵל וּשְׂכָרוֹ שֶׁל מְלַמֵּד זְכוּת. ב הִנֵּה בַּפְּרָקִים שֶׁעָבְרוּ בֵּאַרְנוּ אוֹדוֹת אִישׁ פְּרָטִי, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁצָּרִיךְ לְהִזָּהֵר עַד מְאֹד מִלְּלַמֵּד חוֹבָה עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, כִּי הַחֵטְא גָּדוֹל עַד מְאֹד. כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּפְסָחִים (דף פ"ז:) מַאי דִּכְתִיב (משלי ל' י'): "אַל תַּלְשֵׁן עֶבֶד אֶל אֲדֹנָו", (שם י"א) "דּוֹר … להמשך קריאה

שמירת הלשון, חלק ראשון, שער התבונה ו׳

א בּוֹ יְבֹאַר אִסּוּר נְקִימָה וּנְטִירָה וְגֹּדֶל שְׂכַר הָאָדָם, שֶׁשּׁוֹמֵר עֵצְמוֹ מִזֶּה. ב וּבְיוֹתֵר מִזֶּה, אִם אֵרַע לוֹ שֶׁהִתְנַהֵג עִמּוֹ חֲבֵרוֹ בְּאֵיזֶה דָּבָר שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לְהִזָּהֵר, שֶׁלֹּא לִנְקֹם מִמֶּנּוּ וְלִנְטֹר אֶת הַשִּׂנְאָה עָלָיו, אֶלָּא צָרִיךְ שֶׁיִּמְחֶה הַדָּבָר מִלִּבּוֹ וּלְהֵיטִיב עִמּוֹ בְּכָל הָעִנְיָנִים כְּמוֹ לִשְׁאָר אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, וּכְאִלּוּ לֹא הָיָה בֵּינֵיהֶם … להמשך קריאה

שמירת הלשון, חלק ראשון, שער התבונה ה׳

א יְבֹאַר בּוֹ מִצְוַת "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֶּךָ כָּמוֹךָ". ב וְכַאֲשֶׁר נִתְבּוֹנֵן בֶּאֱמֶת, נִמְצָא שֶׁקִּיּוּם מִצְוַת לָדוּן אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת וּמִדַּת שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן תְּלוּיִים בְּקַיּוּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". שֶׁאִם יֶאֱהֹב אֶת חֲבֵרוֹ בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי לֹא יְדַבֵּר עָלָיו לָשׁוֹן הָרָע וִיחַפֵּשׂ עָלָיו בְּכָל כֹּחוֹתָיו זְכוּת. כְּמוֹ שֶׁאִם אֵרַע לוֹ, שֶׁעָשָׂה אֵיזֶה דָּבָר שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, … להמשך קריאה

שמירת הלשון, חלק ראשון, שער התבונה ד׳

א בּוֹ יְבֹאַר גֹּדֶל מַעֲלָתוֹ שֶׁל הָאָדָם הַדָּן אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת. ב גַּם יַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לָדוּן אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (שבועות ל.) (ויקרא י"ט ט"ו): "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" (סַנְהֶדְרִין ל"ב) "הֱוֵי דָּן אֶת חֲבֵרְךָ לְכַף זְכוּת". וְהוּא אֶחָד מֵהַדְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקְּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא כְּמוֹ … להמשך קריאה

שמירת הלשון, חלק ראשון, שער התבונה ג׳

א יְבֹאַר בּוֹ עֵצוֹת אֲחֵרוֹת לְעִנְיַן שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן. ב וְאִם הוּא אִישׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַצְבוּת בַּטֶּבַע וְיָרֵא לְהִתְאַמֵּץ בְּמִדָּה זוֹ שֶׁל שְׁתִיקָה, כִּי מֻכְרָח הוּא לְדַבֵּר בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם מִצַּד בְּרִיאוּת גּוּפָא. עַל כָּל פָּנִים יַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא לְדַבֵּר אוֹדוֹת אֲנָשִׁים, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, (לְבַד מֵאוֹתָן שֶׁיָּצְאוּ מִן הַכְּלָל לִכְפֹּר בַּה' וְהַמַּלְעִיגִים עַל דִּבְרֵי חֲזַ"ל, … להמשך קריאה

שמירת הלשון, חלק ראשון, שער התבונה ב׳

א עוֹד בָּעֵנְיָן הַנַּ"ל. ב עוֹד נוּכַל לוֹמַר שֶׁמַּה שֶּׁכִּנּוּ לְזֶה בְּשֵׁם אֻמָּנוּת, הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּל אֻמָּנוּת צְרִיכָה לִמּוּד עַד שֶׁיֵּדַע אוֹתָהּ לַאֲמִתָּהּ, כֵּן הוּא בְּעִנְיַן הַדִּבּוּר, לֹא יוּכַל הָאָדָם לוֹמַר: מַה לִּי לַעֲמֹל אֶת עַצְמִי בְּעִנְיַן שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן לֵידַע כָּל פְּרָטֵי אָפְנֵיהֶם? אֶקְנֶה לְנַפְשִׁי עִנְיָן טִבְעִי לִהְיוֹת תָּמִיד כְּאִלֵּם וּבָזֶה יִהְיֶה לִי דַּי. כִּי … להמשך קריאה

שמירת הלשון, חלק ראשון, שער התבונה א׳

א יְבֹאַר בּוֹ מַאֲמַר הַגְּמָרָא מָה אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְכוּ'. ב גָרְסִינַן בְּחֻלִּין (דף פ"ט.) אָמַר ר' יִצְחָק: מַאי דִּכְתִיב (תְּהִלִּים נ"ח ב'): "הַאֻמְנָם אֵלֶם צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן מֵישָׁרִים תִּשְׁפְּטוּ בְּנֵי אָדָם". מַאי אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה? יָשִׂים עַצְמוֹ כְּאִלֵּם. מַה שֶּׁכִּנָּה הַכָּתוּב לָזֶה בְּשֵׁם אֻמָּנוּת לְהוֹרוֹת לָנוּ כַּמָּה עִנְיָנִים שׁוֹנִים. א) כִּי … להמשך קריאה

שמירת הלשון, חלק ראשון, שער הזכירה י״ז

א בּוֹ יְבֹאַר גֹּדֶל הַרְחָקַת הָאָדָם מִלִּהְיוֹת מֵעוֹזְרֵי הַמַּחֲלֹקֶת, אֲפִלּוּ אִם בָּזֶה מְסַיֵּעַ לְאָבִיו וְאִמּוֹ. וְשֶׁיִּרְאֶה בְּכָל כֹּחוֹ לְהַטִּיל שָׁלוֹם. ב גַּם יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לְהִזָּהֵר מִלִּהְיוֹת מֵעוֹזְרֵי הַמַּחֲלֹקָת כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ גַּם הוּא בְּבֹא עֵת פְּקֻדָּתָם, כִּדְאָמְרִינַן (מכות דף ה':) עָנַשׁ הַכָּתוּב הַנִּטְפָּל לְעוֹבְרֵי עֲבֵרָה כְּעוֹבְרֵי עֲבֵרָה. וְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ פָּרָשַׁת קֹרַח: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה … להמשך קריאה

שמירת הלשון, חלק ראשון, שער הזכירה ט״ז

א בּוֹ יְבֹאַר גֹּדֶל עֹנֶשׁ הַחוֹלֵק עִם רַבּוֹ. ב וְהִנֵּה עֲוֹן הַמַּחֲלֹקֶת הוּא אֲפִלּוּ אִם חוֹלֵק עִם אָדָם הַשָּׁוֶה לוֹ בְּמַעֲלָה, וְכָל שֶׁכֵּן, חַס וְשָׁלוֹם, אִם הוּא חוֹלֵק עִם תַּלְמִיד חָכָם אֲפִלּוּ אֵינֶנּוּ רַבּוֹ, וְכָל שֶׁכֵּן אִם הוּא רַבּוֹ, בְּוַדַּאי גָּדוֹל עֲוֹנוֹ וְנִכְפְּלָה רָעָתוֹ. כִּי יָדוּעַ שֶׁדֶּרֶךְ בַּעֲלֵי הַמַּחֲלֹקֶּת לְבַזּוֹת בִּדְבָרִים לְצַד שֶׁכְּנֶגְדָם, וְיָדוּעַ גֹּדֶל … להמשך קריאה

שמירת הלשון, חלק ראשון, שער הזכירה ט״ו

א בּוֹ יְבֹאַר גֹּדֶל עֶּוֹן הַמַּחֲלֹקֶת וְגֹּדֶל עָנְשׁוֹ, וְגַּם שֶׁעֵל יְדֵי זֶה בָּא לִשְׁאָר עֲוֹנוֹת חמוּרִין. ב וְהִנֵּה מִכָּל שֶׁהֶאֱרַכְנוּ עַד כֹּה בְּגֹדֶל הָעֹנֶשׁ שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, נוּכַל לְהָבִין כַּמָּה יֵשׁ לְהִתְרַחֵק מֵעֲוֹן הַמַּחֲלֹקֶת. כִּי מִלְּבַד הֶעָוֹן הָעַצְמִי שֶׁהוּא עָוֹן פְּלִילִי, כַּאֲשֶׁר נְבָאֵר, עוֹד הוּא סִבָּה עֲצוּמָה לָבוֹא עַל יְדֵי זֶה … להמשך קריאה

שמירת הלשון, חלק ראשון, שער הזכירה י״ד

א בּוֹ יְבֹאַר הַרְחָקַת אָדָם מִשְּׁמִיעִת דִּבּוּרִים אֲסוּרִים. ב מְאֹד מְאֹד יַרְגִּיל הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ לִהְיוֹת זָהִיר בְּמַה שֶּׁאָמְרוּ בִּכְתֻבּוֹת (דף ה') תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם אַל יַשְׁמִיעַ אָדָם לְאָזְנָיו דְּבָרִים בְּטֵלִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן נִכְוִין תְּחִלָּה לָאֵיבָרִים [וּבֵאוּר הַדָּבָר, דִּכְמוֹ דְּלֵקַת אֵשׁ הַגַּשְׁמִי, אִם נִכְנָס בְּאֵיזֶה בַּיִת, הַמָּקוֹם שֶׁפּוֹגַעַת תְּחִלָּה דֶּרֶךְ הִלּוּכָה, נִכְוֶה תְּחִלָּה, כֵּן הָעִנְיָן … להמשך קריאה

שמירת הלשון, חלק ראשון, שער הזכירה י״ג

א יְבֹאַר שֶׁבְּעָוֹן זֶה הוּא חוֹטֵא וּמַחֲטִיא אֶת חֲבֵרוֹ. ב כַּמָּה צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְבּוֹנֵן שֶׁיִּהְיֶה נִזְהָר תָּמִיד מֵעָוֹן הַמַּר הַזֶּה, כִּי יָדוּעַ הוּא שֶׁעָוֹן זֶה נַעֲשֶׂה עַל כָּל פָּנִים בִּשְׁנַיִם, וְאִם כֵּן הוּא חוֹטֵא וּמַחֲטִיא בָּזֶה אֶת חֲבֵרוֹ, שֶׁעַל יָדוֹ בָּא חֲבֵרוֹ גַּם כֵּן לְאִסּוּר שֶׁל שְׁמִיעַת לָשׁוֹן הָרָע וְקַבָּלָתוֹ וְעוֹד שְׁאָר אִסּוּרִים הַמְבֹאָרִים בִּפְתִיחַת … להמשך קריאה

שמירת הלשון, חלק ראשון, שער הזכירה י״ב

א יְבֹאַר בּוֹ עֵנְיַן הַזְּהִירוּת מֵעֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת. ב וְדַע עוֹד, דְּמִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת בְְּמִדַּת הַשָּׁלוֹם, צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ גַּם כֵּן מֵעִנְיַן קַבָּלַת לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת, דְּמִלְּבַד עֶצֶם הָעֹנֶשׁ שֶׁיֵּשׁ עַל זֶה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (פסחים קי"ח.): כָּל הַמְקַבֵּל לָשׁוֹן הָרָע – רָאוּי לְהַשְׁלִיכוֹ לַכְּלָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ"ג א'): "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא" … להמשך קריאה

שמירת הלשון, חלק ראשון, שער הזכירה י״א

א יְבֹאַר בּוֹ גֹּדֶל שְׂכַר שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וְגַּם יְבֹאַר בּוֹ מַעֲלַת הַשָּׁלוֹם. ב עוֹד יֵשׁ בִּשְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן כַּמָּה מַעֲלוֹת קְדוֹשׁוֹת: א. נִצּוֹל עַל יְדֵי זֶה מִכָּל הָעֳנָשִׁים שֶׁבָּאִים עֲבוּר זֶה הַחֵטְא, כַּנַּ"ל. ב. הוּא בָּטוּחַ עַל יְדֵי זֶה בְּמַה שֶּׁיִּשְׂתַּכֵּר מֵהַתַּכְלִית הַנִּרְצָה שֶׁלֹּא יְאַבְּדֶנּוּ מֵעַתָּה, דְּאִי לָאו הָכִי עָלוּל שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר … להמשך קריאה

שמירת הלשון, חלק ראשון, שער הזכירה י׳

א יְבֹאַר בּוֹ גֹּדֶל מַעֲלַת שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן שֶׁעֵל יְדֵי זֶה מְקַדֵּשׁ אֶת כֹּחַ הַדִּבּוּר שֶׁלּוֹ. ב עַתָּה נְבָאֵר אֶת עֹצֶם הַזְּכוּת, לְמִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ מִלְּדַבֵּר דִּבּוּרִים אֲסוּרִים. תְּחִלַּת כָּל הַמַּעֲלוֹת, הוּא מְתַקֵן וּמְקַדֵּשׁ עַל יְדֵי זֶה אֶת כְּלִי הָאֻמָּנוּת הַמְיֻחָד לָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁהוּא הַדִּבּוּר, וְכָל הַדִּבּוּרִים שֶׁיְּדַבֵּר אַחַר כָּךְ בַּתּוֹרָה וּבַתְּפִלָּה, יַעֲלֶה לִמְקוֹר … להמשך קריאה

שמירת הלשון, חלק ראשון, שער הזכירה ט׳

א יְבֹאַר בּוֹ רֹעַ עֵנְיָנוֹ עַל יְדֵי זֶה לֶעָתִיד לָבוֹא. ב הִנֵּה בַּפְּרָקְים שֶׁעָבְרוּ נִתְבָּאֵר עָנְשׁוֹ שֶׁל בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְעַתָּה נְבָאֵר גֹּדֶל עָנְשׁוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא. ג הִנֵּה חֲזַ"ל בֵּאֲרוּ לָנוּ, שֶׁבַּעַל לָשׁוֹן הָרָע הוּא אֶחָד מֵאַרְבַּע כִּתּוֹת, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין פְּנֵי שְׁכִינָה כִּדְאִיתָא (סוטה מ"ב:) אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא: אַרְבַּע כִּתּוֹת אֵין … להמשך קריאה

שמירת הלשון, חלק ראשון, שער הזכירה ח׳

א יְבֹאַר בּוֹ גֹּדֶל עָנְשׁוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה. ב גַּם נִגְרָע עַל יְדֵי זֶה מִמַּדְרֵגַת מִין אֱנוֹשִׁי שֶׁלּוֹ, עַד שֶׁהוּא גָּרוּעַ יוֹתֵר מִכֶּלֶב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בִּפְסָחִים (דף קי"ח.) כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע וְכוּ' רָאוּי לְהַשְׁלִיכוֹ לַכְּלָבִים שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ"ג א'): "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא", וּקְרִי בֵּהּ: לֹא תַשִּׂיא, וְסָמִיךְ לֵהּ (שמות כ"ב ל'): "לַכֶּלֶב תַּשְׁלִיכוּן אוֹתוֹ". … להמשך קריאה

דילוג לתוכן