שמירת הלשון, חלק שני ח׳
א דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁין בְּעֵנְיַן חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ. ב גָּרְסִינַן (בבבא בתרא דף ע"ח:): אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר ר' יוֹנָתָן: מַאי דִּכְתִיב (במדבר כ"א כ"ז): "עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן". הַמֹּשְלִים אֵלּוּ הַמּוֹשְׁלִים בְּיִצְרָן. בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן בּוֹאוּ וּנְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ. הַפְּשָׁט הַפָּשׁוּט יָדוּעַ, שֶׁזֶּה לְעוֹלָם … להמשך קריאה