א מי שישן בדרך וחשכה לו קונה אלפים אמה לכל רוח ובו ב' סעיפים:כל אדם קונה שביתה במקום שקדש עליו היום ויש לו משם אלפים לכל רוח אף על פי שלא אמר שביתתי במקומי שכיון שאם היה רוצה היה אומר הרי זה כמו שאמר ואפילו מי שישן בדרך וחשכה לו קנה שביתה במקומו אם הוא … להמשך קריאה
א מי שישב לו בדרך לנוח ולא ידע אם הוא בתחום אם לאו ובו סעיף אחד:מי שהיה בא בדרך ליכנס לעיר וישב בדרך לנוח וחשכה לו ולא ידע שהוא בתחום העיר ואח"כ מצא עצמו בתחומה קנה שביתה בעיר ונכנס לתוכה בשבת ומהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח ואע"פ שנתכוין לקנות שביתה במקומו … להמשך קריאה
א במה מודדין התחומין ומקום המדידה ומי הוא המודד ובו ט"ו סעיפים:אין מודדים תחום העיר אלא בחבל של פשתן של חמשים אמה לא פחות מפני שהוא נמתח ביותר כשהוא קצר ומאריך המדה ללא צורך (וכן של שאר מינים נמתח ביותר) ולא ארוך יותר מפני שאינו נמתח כראוי שכובדו מכפילו ומתקצר באמצעיתו ומקצר מדת התחום: ב … להמשך קריאה
א דין היאך מודדין אלפים אמה ובו י"ד סעיפים:הבא למדוד אלפים אמה של תחום העיר אם יש לעיר ד' זויות אפילו אינה מרובעת ממש שאין רחבה כארכה אלא ארוכה וקצרה או שהיתה מרובעת ולא לריבוע העולם ויש לה ד' זויות מניחים אותה כמות שהיא ומודדין לה אלפים אמה מכל רוח מד' רוחותיה. אבל אם היא … להמשך קריאה
א דין שביתת היחיד וכליו ומהלך אלפים אמה ובו כ' סעיפים:כל אדם יש לו חוץ מד' אמות או מהמקום ששבת בו אלפים אמה לכל רוח מרובעות כטבלא מרובעת כמו שיתבאר בסי' שצ"ט: ב קדש עליו היום בבקעה הרחק מן העיר שאין שם תחומי שבת מסומנים ואינו יודע לשער תחום שבת מהלך אלפים פסיעות בינוניות כדרך … להמשך קריאה
א דין ארבע אמות שיש לכל אדם בשבת ובו ד' סעיפים:שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו ביום השביעי יש אומרים שזו אזהרה ליוצא חוץ לתחום ושיעור תחום של תורה הוא י"ב מיל כשיעור מחנה ישראל שהיתה י"ב מיל על י"ב מיל וחכמים אסרו לצאת יותר מאלפים אמות שהן מיל א'. ויש אומרים שאין לתחומין … להמשך קריאה
א דיני ברכת עירוב ובו סעיף אחד:מצוה לחז(ו)ר אחר שיתופי מבואות כמו אחר עירובי חצרות. ומברך עליו על מצות עירוב ואומר בזה השיתוף יהא מותר לכל בני המבוי להוציא ולהכניס מחצרות למבוי. ואם משתתפים בפת וסומכין על שיתוף במקום עירוב ואין מערבין בחצרות כלל כמו שנתבאר בסימן שפ"ז יאמר ג"כ מחצרות לבתים. אימתי מברך עליו … להמשך קריאה
א ספק עירוב מה דינו ובו ג' סעיפים:ספק עירוב כגון ספק אם היה קיים בין השמשות אם לאו מותר שספק דברי סופרים להקל והוא שהניחו שם ואירע בו ספק אבל ספק אם הונח שם אם לאו אסור: ב צריך שיהא העירוב בין השמשות במקום שראוי ליטלו ולאוכלו לפיכך אם נפל עליו גל ואינו יכול ליטלו … להמשך קריאה
א דין עירוב [ב]יו"ט שחל בערב שבת ודין בין השמשות לעירוב ובו ג' סעיפים:אין מערבין עירובי חצרות ושיתופי מבואות ביו"ט שחל להיות בערב שבת מפני שנראה כמתקן דבר. ואם חלו ב' ימים טובים ביום ה' וביום ו' ושכח ולא עירב מערב יום טוב יערב ביום טוב על תנאי שיאמר ביום טוב א' אם היום חול … להמשך קריאה
א דין עירובין לעיר ובו ט' סעיפים:עיר שהיתה קנין יחיד שבנאה יחיד לעצמו שישכירנה לרבים שאין זו דומה כלל לרשות הרבים גמורה אם הכשירו מבואותיה כהלכתם בלחי או קורה או צורת פתח או בדלתות כמו שנתבאר בסימן שס"ד הרי הם יכולים להשתתף כולם שיתוף אחד ויטלטלו בכל העיר ואינם צריכים לשייר ממנה כלום אפילו נעשית … להמשך קריאה
א דין ביטול רשות לאותן ששכחו לערב ובו ג' סעיפים:ככל משפטי ביטול למי ששכח ולא עירב בחצירו כן הוא במבוי שאם שכחה חצר אחת ולא נשתתפה מבטלת רשותה לשאר בני המבוי או הם לה וכשהיא מבטלת להם היא נעשית כאורח אצלם אע"פ שיש בה דיורים הרבה ואין הרבים נעשים אורחים מכל מקום לענין טלטול במבוי … להמשך קריאה
א מבוי שצדו אחד נכרי וצדו אחד ישראל ובו ב' סעיפים:מבוי שדרים בו נכרי וישראל אחד שמותר לטלטל במבוי כמו שיתבאר בסי' שצ"א ויש בית אחד אצל ביתו של זה ואינו פתוח למבוי זה אלא למבוי אחר או לרשות הרבים ויש חלון בינו לישראל הדר במבוי זה אינו יכול לערב עמו ע"י החלון שביניהם כדי … להמשך קריאה
א נכרי שיש לו חלון פתוח למבוי ובו סעיף אחד:נכרי הדר במבוי ויש לו חלון אחורי ביתו פתוח לבקעה או לקרפף אפילו אין בחלון אלא ד' טפחים על ד' טפחים אינו אוסר על בני מבוי אפילו מכניס ומוציא גמלים וקרונות דרך המבוי כל היום מפני שחפץ יותר באותו שפתוח לו מאחוריו לבדו שיש לו אויר … להמשך קריאה
א דין אם לא עירבו החצירות יחד וגם לא נשתתפו במבוי ובו סעיף אחד:כל שיתופי מבואות אינם אלא להתיר להוציא לתוכו כלים ששבתו בבתים אבל כלים ששבתו בתוכו או בחצירות מותר לטלטלם בו ביותר מד' אמות וממנו לחצירות ובלבד שלא יכניסם לבית אפילו עירבו הבתים שבחצר. ובלבד שיהא המבוי מתוקן בלחי או קורה כהלכתו שאז … להמשך קריאה
א שותפין במבוי צריכים לערב בחצירות ובו ב' סעיפים:המשתתפים במבוי צריכים לערב בחצירות בכל חצר שיש בה ב' בתים ואע"פ שהם מעורבים ומשותפים כבר אין סומכין על שיתוף זה בחצר שלא עירבו בה כדי שלא ישכחו התינוקות שבחצר זו תורת עירוב שהרי אין התינוקות מכירים מה נעשה במבוי ויאמרו אבותינו לא עירבו. אבל חצרות הפתוחות … להמשך קריאה
א דיני שיתוף בעירוב ובו ט' סעיפים:מבוי המתוקן בלחי ואין צריך לומר בצורת פתח רשות היחיד גמורה היא מן התורה ואפילו המתוקן בקורה שאינה כמחיצה אלא משום היכר בעלמא וכשהמבוי פתוח לרשות הרבים אינו רשות היחיד מן התורה כמו שנתבאר בסי' שמ"ה מכל מקום מן התורה אינו אלא מקום פטור ומותר להוציא ולהכניס ממנו לחצרות … להמשך קריאה
א דין צדוקי ומומר בעירוב ובו ד' סעיפים:הצדוקים הם כישראל ומבטלים רשות ואין צריך לשכור מהם כדי להרחיק דירתו מהם הואיל והם שומרי שבת ואינם עובדים אלילים אבל עירוב שלהם אינו מועיל כיון שאינם מודים בעירוב: ב כותי הרי הוא כשאר נכרים ואין לו תקנה אלא בשכירות: ג ישראל מומר לע"ז או לחלל שבתות בפרהסיא … להמשך קריאה
א נכרי אכסנאי אם מעכב ובו סעיף אחד:נכרי הנכנס לאחד מבתי החצר לשם אכסנאות אם נכנס שלא ברשות אינו אוסר לעולם ואם נכנס ברשות שהשכירו או השאילו לו חדר מיוחד לאכילה אם הוא רגיל לבא אוסר מיד בבואו ואם אינו רגיל אינו אוסר עד לאחר שלשים יום כמו שנתבאר בסימן ש"ע באכסנאי ישראל ונכרי שיש … להמשך קריאה
א כשאין הנכרי בבית אינו מעכב ובו ג' סעיפים:נכרי הדר עם שני ישראלים בחצר אחת ואין הנכרי בביתו (ולא שום אחד מבני ביתו) אינו אוסר ויערבו ויהיו מותרים ואפילו אם הלך למקום קרוב שאפשר שיחזור לביתו בשבת מכל מקום כל זמן שאינו בביתו אין דירתו אוסרת שדירה בלא בעלים אינה דירה כמו שנתבאר בסי' שע"א. … להמשך קריאה
א אם דירת גוי מעכבת בעירובו ובו כ"ג סעיפים:דירת נכרי כדירת בהמה לפיכך הדר עם הנכרי בחצר אינו אוסר עליו עד שיהיו ב' ישראלים דרים בשני בתים ואוסרים זה על זה וצריכים לערב יחד אזי גם הנכרי אוסר עליהם ואין עירובם מועיל עד שהנכרי ישכיר להם רשותו שבחצר ולא משום שדירתו דירה אלא מפני שחששו … להמשך קריאה
א דיני המבטל רשותו ועבר והוציא ובו ז' סעיפים:המבטל רשותו ועבר והוציא אח"כ מביתו לחצר בשוגג אינו אוסר במזיד אוסר שהרי חוזר בו מביטולו שביטל להם חלקו שבחצר ואין אומרים כאן שבת כיון שהותרה הותרה שכיון שחוזר בו א"כ בודאי לא הסיח לבו לגמרי מתחלה ולא הותרה שבת מעולם. ואינה נקראת חזרה אלא כשמוציא מביתו … להמשך קריאה
א דיני ביטול רשות ובו ז' סעיפים:אחד מבני החצר ששכח ולא עירב עמהם אוסר עליהם מה תקנתם יבטל להם רשות שיש לו בחצר שיאמר רשותי מבוטלת לכם או רשותי קנויה לכם ואין צריך לקנות בקנין סודר ויכול לבטל משתחשך ואף ע"פ שאין קונין קנין בשבת מכל מקום כאן אין צריך שיקנו הם רשותו אלא שהוא … להמשך קריאה
א דין חצירות ובתים ביניהם ובו ב' סעיפים:ב' חצרות וג' בתים ביניהן פתוחים זו לזו ורוצין כולן לערב יחד הרי בן חצר זו בא דרך בית הפתוח לחצרו ונותן עירובו בבית האמצעי ועושה את בית הפתוח לחצרו כבית שער לחצרו לעבור דרך עליו להאמצעי וכן בן חצר האחרת בא דרך בית הפתוח לה ונותן עירוב … להמשך קריאה
א דין החצרות הפתוחות זו לזו ובו ה' סעיפים:ג' חצרות הפתוחות זו לזו ופתוחות כולן ג"כ למבוי או לרשות הרבים ועירבה כל אחת מהחיצונות עם האמצעית והחיצונות לא עירבו זו עם זו הרי החיצונות אסורות זו עם זו להוציא כלים ששבתו בבתים מזו לזו דרך האמצעית והאמצעית מותרת עם כל אחת מהן והן מותרות עמה. … להמשך קריאה
א דין ב' עליות זו כנגד זו הפתוחות לחצר ובו סעיף אחד:שתי דיוטאות של עליות זו כנגד זו הפתוחים לחצר קטנה שאין בה ד' אמות על ד' אמות שאין שופכין לה מים בשבת אלא א"כ עשו בה גומא מחזקת סאתים כמו שנתבאר בסימן שנ"ז והעליות שבדיוטא זו עשו גומא בחצר סמוך למרפסת שלהן והדיוטא שכנגדה … להמשך קריאה
א בור ובאר שבין שתי חצירות ובו ד' סעיפים:בור שבין ב' חצירות ואין ביניהן פתח או חלון שיוכלו לערב או שיש ביניהן ולא עירבו אין ממלאין ממנו בשבת שהרי רשות שניהן שולטת שם אלא אם כן עשו לו מחיצה עשרה טפחים למעלה מן המים להיכר הפרשה בין רשות זו לזו שבמחיצה זו אומרים גוד אחית … להמשך קריאה