שולחן ערוך הרב, אורח חיים ק״ד: שלא להפסיק בתפלה ובו ז' סעיפים:

א שלא להפסיק בתפלה ובו ז' סעיפים:לא יפסיק בתפלתו ואפילו מלך ישראל שואל בשלומו לא ישיבנו אבל מלך אומות העולם שיש לחוש שמא יהרגנו יפסיק ומכל מקום אם אפשר לו לקצר דהיינו שיאמר תחלת כל ברכה וסופה קודם שיגיע אליו יקצר שלא יצטרך להפסיק. או אם אפשר לו להטות מן הדרך יטה ולא יפסיק בדבור … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים ק״ג: מי שנזדמן לו רוח בתפלתו או עטוש ובו ג' סעיפים:

א מי שנזדמן לו רוח בתפלתו או עטוש ובו ג' סעיפים:היה עומד בתפלה ויצא ממנו רוח מלמטה ממתין עד שיכלה (הרוח) [הריח] וחוזר למקום שפסק: ב בקש לצאת ממנו רוח מלמטה ונצטער הרבה ואינו יכול להעמיד עצמו הולך לאחוריו ד' אמות ומוציא הרוח ולא ילך לצדדים מפני שצריך שיהיו פניו מכוונים כנגד המקום שהתחיל להתפלל … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים ק״ב: שלא להפסיק כנגד המתפלל ובו ה' סעיפים:

א שלא להפסיק כנגד המתפלל ובו ה' סעיפים:אסור לישב בתוך ד' אמות של המתפלל בין מלפניו בין מלאחריו בין מן הצדדים צריך להרחיק ד' אמות כי המקום אשר המתפלל עומד עליו אדמת קודש הוא הואיל ושכינה כנגדו כמ"ש בסי' צ"ז וצריך לנהוג כבוד במקום זה כל זמן שהוא מתפלל ומקומו של אדם הוא ד' אמות. … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים ק״א: שצריך לכוין בכל הברכות ושיכול להתפלל בכל לשון ובו ה' סעיפים:

א שצריך לכוין בכל הברכות ושיכול להתפלל בכל לשון ובו ה' סעיפים:המתפלל צריך שיכוין בכל הברכות ואם אינו יכול לכוין בכולן לפחות יכוין באבות ולעולם ימוד אדם את עצמו אם יכול לכוין לבו באבות יתפלל ואם לאו אל יתפלל עד שתתיישב דעתו ויוכל לכוין באבות לפחות ואם לא כיון באבות אף על פי שכיון בכל … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים ק׳: תפלת המועד צריך לסדר ובו סעיף אחד:

א תפלת המועד צריך לסדר ובו סעיף אחד:תפלה של מועדות ושל ראשי חדשים אין אדם רגיל בהן כל כך מפני שאינו מתפלל אותן תדיר אלא לפרקים לפיכך צריך להסדיר אותן מתחלה קודם שיתפלל כדי שתהא תפלתו שגורה בפיו. ועכשיו נוהגים להקל בזה ויש שלמדו זכות עליהם לומר שלא הצריכו להסדיר אלא כשמתפללין בעל פה אבל … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים צ״ט: דין שתוי ושכור לתפלה ובו ד' סעיפים:

א דין שתוי ושכור לתפלה ובו ד' סעיפים:שתה רביעית יין בבת אחת אל יתפלל עד שיסיר יינו מעליו אע"פ שיעבור זמן התפלה ואם שתה יותר אם הוא יכול לדבר לפני המלך אינו נקרא שכור אלא שתוי ותפלתו תפלה אם עבר והתפלל וא"צ לחזור ולהתפלל כשיפוג יינו אף ע"פ שלא עבר עדיין זמן תפלה ואם אינו … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים צ״ח: צריך שיהיה לו כוונה בתפלתו ובו ה' סעיפים:

א צריך שיהיה לו כוונה בתפלתו ובו ה' סעיפים:מחשבתו כיצד המתפלל צריך שיכוין בלבו פירוש המלות שמוציא בשפתיו שנאמר תכין לבם תקשיב אזניך וצריך שיראה עצמו כאלו שכינה שרויה כנגדו ויעיר הכוונה ויסיר כל המחשבות הטורדות אותו עד שתשאר מחשבתו וכוונתו זכה בתפלתו ויחשוב כי אלו היה מדבר לפני מלך בשר ודם היה מסדר דבריו … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים צ״ז: שלא יגהק ולא יפהק בשעת התפלה ובו ה' סעיפים:

א שלא יגהק ולא יפהק בשעת התפלה ובו ה' סעיפים:לא יגהק דהיינו נפיחה שאדם מוציא מגופו לפיו מתוך שבעו ולא יפהק דהיינו שפותח פיו כאדם הרוצה לישן או שעמד משינה ואם גיהק או פיהק לרצונו ה"ז מגסי הרוח אם צריך לפהק מתוך אונס יניח ידו על פיו שלא תראה פתיחתו. ולא יניח ידו על סנטרו … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים צ״ו: שימנע כל הטרדות כדי שיכוין ובו ג' סעיפים:

א שימנע כל הטרדות כדי שיכוין ובו ג' סעיפים:כשהוא מתפלל לא יאחוז בידו תפילין ולא ספר מכתבי הקודש ולא קערה מלאה ולא סכין ולא מעות ולא ככר מפני שלבו עליהם שלא יפול ויטרד ותתבטל כוונתו אבל שאר דברים שאם יפלו לא יפסדו ולא יזיקו לו מותר לאחוז מן הדין אלא שמצוה מן המובחר שלא לאחוז … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים צ״ה: כיון איבריו בשעת התפלה ובו ד' סעיפים:

א כיון איבריו בשעת התפלה ובו ד' סעיפים:המתפלל צריך שיכוין רגליו זו אצל זו בכיון כאלו אינן אלא רגל אחד להדמות למלאכים שנאמר בהם ורגליהם רגל ישרה כלומר רגליהם נראות כרגל אחד. וטוב לכוין רגליו גם כשאומר קדושה עם ש"ץ שהרי אומר נקדש כשם שמקדישים בשמי מרום ובמרום מקדישים כן ברגל ישרה: ב יש מי … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים צ״ד: צריך לכוין כנגד ארץ ישראל ודין הרוכב או יושב בספינה ובו י' סעיפים:

א צריך לכוין כנגד ארץ ישראל ודין הרוכב או יושב בספינה ובו י' סעיפים:בקומו להתפלל אם היה עומד בחוץ לארץ יחזיר פניו כנגד ארץ ישראל שנאמר והתפללו אליך דרך ארצם ויכוין גם כנגד ירושלים וכנגד המקדש וכנגד בית קדשי קדשים היה עומד בארץ ישראל יחזיר פניו כנגד ירושלים שנאמר והתפללו אל ה' דרך העיר אשר … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים צ״ג: קודם שיתפלל צריך לשהות ובו ד' סעיפים:

א קודם שיתפלל צריך לשהות ובו ד' סעיפים:המתפלל צריך שישהה במקום שמתפלל שעה אחת קודם תפלתו כדי שיכוין לבו למקום שנאמר אשרי יושבי ביתך ואח"כ יהללוך סלה ושעה אחת אחר תפלתו שלא תהא נראית עליו כמשאוי שממהר לצאת ממנה שנאמר אך צדיקים יודו לשמך ואח"כ ישבו ישרים את פניך וחסידים הראשונים היו שוהין שעה ממש … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים צ״ב: הנצרך לנקביו ודין רחיצה ושאר הכנות ובו י' סעיפים:

א הנצרך לנקביו ודין רחיצה ושאר הכנות ובו י' סעיפים:גופו כיצד היה צריך לנקביו אל יתפלל עד שיפנה משום שנאמר הכון לקראת אלהיך ישראל ואם התפלל תפלתו תועבה וצריך לחזור ולהתפלל במה דברים אמורים בגדולים אבל בקטנים א"צ לחזור ולהתפלל ואפילו בגדולים אינו צריך לחזור אלא כשאינו יכול להעמיד עצמו שיעור הילוך פרסה אבל אם … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים צ״א: שיאזור מתניו ויכסה ראשו בשעת תפלה ובו ו' סעיפים:

א שיאזור מתניו ויכסה ראשו בשעת תפלה ובו ו' סעיפים:בגדיו כיצד אין צריך לומר שתהא ערותו מכוסה ולא יהא לבו רואה את הערוה אלא אפילו אם היתה טלית חגורה לו על מתניו לכסותו ממתניו ולמטה וחוצץ בטליתו על מתניו שלא יהא לבו רואה את הערוה אסור להתפלל עד שיכסה לבו מטעם שנתבאר סימן ע"ד ואם … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים צ׳: דין מקום הראוי להתפלל והולך בדרך ובו כ"ה סעיפים:

א דין מקום הראוי להתפלל והולך בדרך ובו כ"ה סעיפים:המתפלל צריך שיכין מקום ראוי לתפלתו ושיכין לה בגדיו וגופו ומחשבתו. מקום כיצד לא יעמוד לא על גבי מטה ולא על גבי כסא ולא על גבי ספסל ולא על גבי מקום גבוה ויתפלל אלא במקום נמוך לפי שאין גבהות לפני המקום שנאמר ממעמקים קראתיך ה' ואם … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים פ״ט: הלכות תפלה וזמנה ובו ט' סעיפים:

א הלכות תפלה וזמנה ובו ט' סעיפים:אנשי כנסת הגדולה תיקנו להתפלל בכל יום שלשה תפלות של י"ח ברכות שהתפללו האבות וקבעו שתים מהן חובה שהן שחרית ומנחה כנגד ב' תמידין שהן חובה בכל יום ושל ערבית תקנו רשות כנגד איברים ופדרים שאם לא נתעכלו מבעוד יום הם קרבים והולכים כל הלילה אבל עכשיו כבר קבלוהו … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים פ״ח: בעל קרי מותר בקריאת שמע ובו ב' סעיפים:

א בעל קרי מותר בקריאת שמע ובו ב' סעיפים:כל הטמאים אפילו טומאה יוצא עליהם מגופן כגון זב וזבה וכיוצא בהן קורין קריאת שמע ומתפללין חוץ מבעל קרי שהוציאו עזרא מן כלל הטמאין ואסרו בין בדברי תורה בין בקריאת שמע ותפלה כדי שלא יהיו תלמידי חכמים מצויין אצל נשותיהן כתרנגולים ולא פשטה תקנה זו ברוב ישראל … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים פ״ז: כמה צריך להרחיק בשעת קריאת שמע מן גרף של רעי ובו ד' סעיפים:

א כמה צריך להרחיק בשעת קריאת שמע מן גרף של רעי ובו ד' סעיפים:גרף של רעי ועביט של מי רגלים צריך להרחיק מהם ד' אמות ולפניו כמלא עיניו כמו מן הצואה ומי רגלים עצמן אע"פ שאין בהן כלום ואפילו אין בהם ריח רע שכיון שהם מיוחדים לכך הרי הם כמחיצות של בית הכסא שאסור מן … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים פ״ו: שצריך להרחיק מן מים סרוחים ובו סעיף אחד:

א שצריך להרחיק מן מים סרוחים ובו סעיף אחד:מים סרוחים או מי משרה ששורין בהן פשתן או קנבוס שסתמן מסריחין צריך להרחיק מהן ד' אמות ממקום שכלה הריח ולפניו כמלא עיניו כמו מן הצואה: הסבר על זכויות יוצרים שולחן ערוך הרברשיון: CC-BY-NCמקור: store.kehotonline.com

שולחן ערוך הרב, אורח חיים פ״ה: באיזה מקומות אסור לקרות קריאת שמע ובו ד' סעיפים:

א באיזה מקומות אסור לקרות קריאת שמע ובו ד' סעיפים:לא ילך אדם במבואות המטונפות ויניח ידיו על פיו ויקרא קריאת שמע ואפילו אם היה קורא ובא צריך להפסיק כשיגיע למבואות המטונפות ואם לא פסק עליו הכתוב אומר כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת וגו' וכשיוצא משם חוזר למקום שפסק אם לא שהה כדי לגמור … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים פ״ד: אם מותר לקרות במרחץ ובו סעיף אחד:

א אם מותר לקרות במרחץ ובו סעיף אחד:מרחץ חדש שלא רחצו בו מותר לקרות בו שאין קריאת שם אוסרתו כמו שאוסרת בבית הכסא לפי שבית הכסא הוא מאוס ביותר. ומרחץ ישן בבית החיצון שכל העומדים שם הם לבושים מותר לקרות שם קריאת שמע ולהתפלל. ובאמצע שקצת מן העומדים שם הם לבושים וקצתם ערומים יש שם … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים פ״ג: דיני בית הכסא בקריאת שמע ובו ה' סעיפים:

א דיני בית הכסא בקריאת שמע ובו ה' סעיפים:כשם שאסור לקרות קריאת שמע כנגד הצואה מן התורה כך אסור לקרות כנגד בית הכסא ישן דהיינו שנשתמש בו כבר פעם אחד בעשיית צרכיו ואפילו אם פינה ממנו הצואה אח"כ שכיון שחל עליו שם בית הכסא פעם אחד מאוס הוא ואין זה מחנה קדוש ואסור מן התורה … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים פ״ב: דין צואה יבשה ובו ב' סעיפים:

א דין צואה יבשה ובו ב' סעיפים:צואה אפילו יבשה כחרס ואין בה ריח כלל אסור לקרות כנגדה מן התורה ואפילו יבשה כל כך שאם יזרקנה נפרכת יש להסתפק ולאסור שספק של תורה להחמיר עד שיתפרך על ידי גלילה שיותר בקל נפרכת על ידי זריקה מעל ידי גלילה אבל כשהיא נפרכת על ידי גלילה אזי היא … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים פ״א: דין צואת קטן ובו ג' סעיפים:

א דין צואת קטן ובו ג' סעיפים:קטן שיכול לאכול כזית דגן שהם ה' מיני תבואה שצואת מינים אלו מסרחת אפילו אינו יכול לאכלו אלא על ידי בישול כגון דייסא וכיוצא בה אם אין צריך לשהות מתחלת כזית זה עד סופו יותר ממה שגדול בינוני שוהה באכילת פרס ממאכל זה צריך להרחיק מצואתו וממי רגליו כמו … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים פ׳: מי שאינו יכול להשמר מהפיח ובו ג' סעיפים:

א מי שאינו יכול להשמר מהפיח ובו ג' סעיפים:מי שמתיילד לו רוח בבטנו ומוציא רוחות בבקר וברי לו שאינו יכול לעמוד על עצמו מלהפיח עד שיגמור כל תפלת י"ח מוטב שיעבור זמן התפלה ממה שיתפלל בלא גוף נקי שהתפלה יש לה תשלומין שאם נאנס ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתים וזה ג"כ אנוס הוא שאי … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים ע״ט: מי שנזדמן לו צואה בשעת קריאה ובו י"א סעיפים:

א מי שנזדמן לו צואה בשעת קריאה ובו י"א סעיפים:היתה צואת אדם מאחריו אפילו אין לה ריח צריך להרחיק ממנה ד' אמות שנאמר והיה מחניך קדוש ומחנהו של אדם דהיינו חנייתו היינו ד' אמות לכל רוח (שזהו מקומו של אדם כשישכוב ויפשוט ידיו ורגליו כמ"ש סי' שמ"ט) חוץ מכנגד פניו ששם עיקר חנייתו וצריך להיות … להמשך קריאה

דילוג לתוכן