א שאילתא דאילו מאן דמיתיליד ליה ברא מיחייב למימהליה לתמניא יומי שנא' וביום השמיני ימול בשר ערלתו ואי מתיליד בשבתא שרי למימהליה בשבתא דכתיב וביום דאי הוה כתיב ביום הוה אמינא בשבת לא השתא דכתיב וביום ואפילו בשבת ואפילו פריעת מילה דחייא שבת ואע"ג דאמ' רבא בר יצחק אמר רב לא ניתנה פריעת מילה לאברהם … להמשך קריאה
א שאילתא דמחייבין דבית ישראל למפרש מחלבא ומדמא שנאמר חקת עולם לדרותיכם כל חלב וגו' ואמרו רבנן טבחא דלא בדק בסימנין אסור לאכול משחיטתו דאמר רב יהודה אמר שמואל טבח צריך שיבדוק בסימני' אחר שחיטה: ב ברם צריך טבח מומחה דאישתכח בתריה תרבא. מעברינן. ליה אי לא אם תימצי לומר כיון דאחטיא רבים לאלתר מעברינן … להמשך קריאה
א אחרי מותשאילתא דאילו מאן דשחיט חיוותא או ציפרא מיחייב לכסויי לדמיה בעפרא שנאמר איש איש מבית ישראל וגו' וא"ר זירא אמר רב השוחט צריך שיתן עפר למטה ועפר למעלה שנאמר ושפך את דמו וכסהו בעפר עפר לא נאמר אלא בעפר מלמד שהשוחט צריך שיתן עפר למטה ועפר למעלה ואילו מאן דשחיט אווזין ותרנגולים אע"ג … להמשך קריאה
א שאילתא דאילו מאן דבעי למיכלא לחמא צריך למימשא ידיה ברישא והדר ניכול ואע"ג דאכל חולין דתנן נוטלין לידים לחולין ולמעשר ולתרומה ולקודש מטבילין מנא הני מילי דכתיב כל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים וגו' ותניא א"ר אלעזר בן ערך מכאן סמכו חכמים לנטילת ידים לחולין מן התורה אמר ליה רבא לרב … להמשך קריאה
א שאילתא דמחייבין דבית ישראל למיפרש מנשיהון סמוך לעידנא דקביעא להו דחזייא דם נדה וכתיב והזרתם את בני ישראל מטומאתם א"ר יאשיה מכאן אזהרה לבני ישראל שיפרשו מן נשותיהן סמוך לוסתן וא"ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי כל שאינו פורש מאשתו סמוך לווסתה אפילו הויין ליה בנים כבני אהרן דנפישא זכותייהו מתים דכתי' והזרתם … להמשך קריאה
א מצורעשאילתא דאילו מאן דמתייליד ביה נגעא צריך לאחווייה לכהן אי נגע טמא הוא מטמא ליה וטומאת נגעים טומאה יוצאה מגופו הוא ואסור לאכול בתרומת חוצה לארץ דאמר שמואל אין תרומת חוצה לארץ אסורה אלא במי שטומאה יוצאה עליו מגופו והני מילי באכילה אבל בנגיעה לית לן בה ואי נגע טהור הוא מטהר ליה כהן … להמשך קריאה
א שאילתא דאילו איתתא דמפלא נפלא בזימנא קמייתא והדר מיעברא. וילידא ההוא ברא דילידא מיחייב למיתן ה' סלעים לכהן ולעניין בכורה נוטר פי שנים: ב ברם צריך אילו איתתא דאיעברא תרין בנין ובעידן מילדא נפק פדחת דחד מינייהו ואחתת ביה חייתא סימנא והדר על ונפק חבריה ולבסוף נפק ההוא דאחתת ביה חייתא סימנא לענין פטר … להמשך קריאה
א שאילתא דאילו איתתא דילדה זכר ונקבה יהבינן לה ימי טומאה דנקבה ארביסר יומי וימי טהורה דנקבה שיתין ושיתא והיכא דאולידה חד ובתר כמה ימים אולידה אחרינא יתבה ימי טומאה וימי טהרה לשני ואילו איתתא דאפילה שיליא בעלמא אע"ג דלית בה ולד אמרינן אי איפשר לשיליא בלא ולד ואיתמוחי הוא דאיתמח הולד ויתבה ימי טומאה … להמשך קריאה
א תזריעשאילתא דאילו איתתא דילדה בן זכר שבעה יומי קמאי אסירא לגברה שנאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים ובאורתא דשבעה נגהי תמניא איברי לה עלמא טבלא ומשתריא לגברה ואע"ג דחזיא דם בכל הני שבעה לא מיקבעה בזבה ולא צריכה שבעה נקיים דתניא כימי נדת דותה תטמא כימי נדתה כך ימי לידתה מה … להמשך קריאה
א שאילתא דאסר להון לדבית ישראל למיכל בשר שקצים ורמשי' שנאמר כל השרץ השורץ על הארץ שקץ הוא לכם ואמר. אביי אכל פוטיתא לוקה ארבעה אכל נמלה לוקה חמש צירעה לוקה שש אכל פוטיתא לוקה ארבעה דכתיב בדגים ושקץ יהיו לכם וגו' וכתיב בשרצים אל תשקצו ולא תטמאו תרין וכתיב בהאי פסוקא השרץ השורץ סתמ' … להמשך קריאה
א שאילתא דאסר להון לדבית ישראל למיכל בשר בהמה טמאה וחיה טמאה הידא מינייהו טמאה והירא מינייהו טהורה מעלת גרה ומפרסת פרסה טהורה מפרסה פרס' ולא מעלת גרה מעלת גרה ולא מפרסת פרסה לא מעלה ולא מפרסת טמאה שנאמר זאת החיה אשר תאכלו וכתיב כל מפרסת פרסה אילו בהמה טהורה שילדה מין בהמה טהורה אסור … להמשך קריאה
א שאילתא דאסיר לאורויי כי משתכר אע"ג דלא עביד מעשה בשעתיה דתניא ולהבדיל בין הקודש ובין החול אלו חרמים וערכין והקדשות דכשהוא שכור לא ילמד בין הטמא ובין הטהור אלו הטומאות וטהרות ולהורות זה הוראה דלא לורי איסור והיתר אע"ג דלא עביד מעשה בשעתיה את כל החוקים אלו מדרשות אשר דבר ה' זה תלמוד ביד … להמשך קריאה
א שמינישאילתא דאסיר להון לדבית ישראל לאורויי הלכה למישרא ולמיסר ולטמויי ולדכויי כדשתי חמרא כשיעור דמשכר שנאמר יין ושכר אל תשת וכתיב בתריה ולהבדיל בין הקדש ובין החול וכתיב בתריה ולהורות את בני ישראל וכמה שיעורא דכד שתי אסור לאורויי כדתניא יין ושכר אל תשת יכול יין כל שהוא או יין מגיתו ת"ל שכר לא … להמשך קריאה
א שאילתא דאסר להון לדבית ישראל למיכל חמירא ביומא דפסחא ומאן דאכיל ליה קאי בכרת שנאמר כי כל אוכל מחמצת ונכרתה וכי היכי דאסיר באכילה אסיר בהנאה דאמר חזקיה מניין לחמץ בפסח דאסור בהנאה שנאמר לא יאכל חמץ לא יהא בו היתר אכילה ואפילו איערוב נמי כחצי זית ממצה וכחצי זית חמץ מצטרפין וקאים עליה … להמשך קריאה
א שאילתא דמחייבין דבית ישראל למיבדק ביתא משום חמירא באורתא דתליסר נגהי ארביסר לנהורא דשרגא שנאמר שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם ומנלן בנהורא דשרגא אמר רב חסדא למדנו מציאה ממציאה ומציאה מחיפוש וחיפוש מנרות דכתיב בעת ההיא אחפש אח ירושלים בנרות ונרות מנר דכתיב נר אלהים נשמת אדם וגומר וכל מקום שאין מכניסין בו … להמשך קריאה
א שאילתא דמחייבי דבית ישראל לבעורי חמירא והיכא דאפקיד ישראל חמירא וליתיה למריה למשקליה נטר ליה עד ארבע שעות דחזי לאכילה דילמא אתי ובעי ליה ודאי שלים ארבע שעי ולא אתא במיעל חמש מזבן ליה לא"י ואי לא מזבין ליה אע"ג דלא קביל עליה אחריות שריף ליה כי הא דאמר רבין בר רב אדא אמר … להמשך קריאה
א שאילתא דמחייבין דבית ישראל למיכל מצה ומרור באורתא דארביסר בניסן נגהי דחמיסר שנאמר על מצות ומרורים יאכלוהו וכד אכיל למצה צריך למיסב ולמיכל מאי טעמא דההוא יומא הוינן בני חורי כדתנן אפי' עני שבישראל לא יאכל עד שיסב איתמר מצה צריך הסיבה זכר ליציאת מצרים מרור אין צריך הסיבה דזכר לשעבוד הוא יין איתמר … להמשך קריאה
א שאילתא דמחייבין דבית ישראל למיכל מצה ומרור באורתא דארביסר דניסן נגהי חמיסר דכתיב על מצות ומרורים יאכלוהו בזמן דבית המקדש קיים הוי אכלינן פסח מצה ומרור השתא אכלין מצה ומרור דאמר רבא מצה בזמן הזה דאורייתא ומרור דרבנן ומאי שנא מרור דרבנן דכתיב על מצות ומרורים יאכלוהו בזמן פסח אין שלא בזמן פסח לא … להמשך קריאה
א שאילתא דאסור להון לדבית ישראל למיכל חמירא ביומי דפיסחא ומאן דאכיל חמירא ביומא דפסחא קאי בכרת שנאמר כי בכל אוכל מחמצת ונכרתה וכי היכי דאסור באכילה הכי נמי אסור בהנאה דאמר (ר') חזקיה מניין לחמץ בפסח שאסור בהנאה שנאמר לא יאכל חמץ לא יהיה בו היתר אכילה וחמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר … להמשך קריאה
א שאילתא דמחייבין דבית ישראל לבעורי חמירא מארביסר בניסן שנאמר שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון מאי הראשון אילימא ראשון דחג והא כתיב שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם אלא ראשון דמקמי חג והיינו ארביסר כדכתי' בראשון בארבעה עשר יום לחודש ואימא מאורתא מכי עייל ארביסר ביום כתיב ואימא מצפרא אך חלק דהוה ליה … להמשך קריאה
א צושאילתא דמחייבין דבית ישראל לאפרושי חלתא מאגנא דלישא שנאמר ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה ומבעי ליה לברוכי ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על התרומה : ב והדר לימא תיהוי חלה דאמר רב יהודה אמר שמואל כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן חוץ מן הטבילה והני חמשה מיני חייבינן … להמשך קריאה
א שאילתא דאילו מאן דאפקיד חבריה פקדון גביה אי נמי גזליה וכפר ליה ואישתבע ליה והדר מודי ליה מיחייב לשלומי קרן וחומש לבעלים ואשם לגבי מזבח שנאמר נפש כי תחטא ומעלה מעל בה' וגו' מאי תשומת יד אמר רב חסדא כגון שיחד לו כלי להלואתו עושק כגון שייחד לו כלי לעושקו ועד דמטו ממונא לידי' … להמשך קריאה
א שאילתא דאסיר להון לדבית ישראל למיגזל חד מן חבריה והיכא דגזל מן חבריה ואיתניס אי נמי בעלי חיים ומתו כי אורחייהו ברשותיה דגזלן קיימי לעניין אונסין ומחייב לשלומי והני מילי דאגבהי אגבוהי אי נמי משכיה ואפיק מרשותיה דמריה אבל היה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור כדתנן היה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור … להמשך קריאה
א שאילתא דאילו מאן דמשתבע אי לקיומי מילתא אי לבטולי מילתא אסיר למעבר על שבועתיה ולא שנא כי משתבע אוכל ולא אוכל דהוה מילתא דאית בה הרעה והטבה אלא אפילו כי משתבע על מילתא דלית בה הרעה והטבה כגון דאמר אזרוק צרור לים לא אזרוק צרור לים חייב לקיים שבועתו ואי אישתלי ועבר על שבועתיה … להמשך קריאה
א שאילתא דאילו מאן דידע בסהדותא דחבריה מיחייב למיזל ואסהודי ליה ואי לא מסהיד ליה קאים באיסורא שנאמר ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה וגו' ואע"ג דהאי קרא בהיכא דאשבעיה ולא מסהיד ליה הני מילי כי כתיבא שבועה לאיחיובי עלה קרבן שבועה אבל למיקם באיסורא כי לא מסהיד נמי קאים באיסורא דכתיב נפש כי תחטא … להמשך קריאה
א ויקראשאילתא דאסיר להון לדבית ישראל למיכל דמא ותרבא דכתיב כל חלב וכל דם לא תאכלו דמא נהיג איסורא בין בחיותא בין בבעירא בין בעופא תרבא לא נהיג איסורא אלא בבעירא דתנן חומר בחלב מבדם וחומר בדם מבחלב חומר בחלב מבדם שהחלב מועלין בו וחייבין עליו משום פיגול ונותר וטמא מה שאין בן בדם וחומר … להמשך קריאה