א ענין משתה אחשורוש שנזכר במגילה ודרשות רז"ל בו ודאי אינו דבר ריק והוא עצמו ענין משתה פורים עכשיו אחר הרפואה. ואותו משתה היה הרפואה שקדם למכה כדרז"ל (מגילה יג:) דודאי בדיעה מיושבת לא היה הורג לושתי רק על ידי משתה דפירושו סעודה של שכרות דלכן נקרא כל הסעודה על שם השתייה וכמ"ש (שם יב.) … להמשך קריאה
א התורה מצלת מדמיונות וכמו שכתוב באבות דרבי נתן (ריש פרק כ) המקבל עול תורה מעבירין הרהורי כו' וכמו שכתוב בהתהלכך וגו' פירוש כי בג' דרכים מתגבר המדמה הא' בעסקו בעניני עולם הזה שכולו דמיון צריך ליזהר שלא ישקע בדמיונותיו חס ושלום ויתעסק רק מה שלצרכו. וזה נקרא בהתהלכך כמו שאמרו ז"ל (ברכות יא.) ובלכתך … להמשך קריאה
א ענין מחיית עמלק שנצטוינו על זה בלא תשכח נלמד מזה שהדבר נקל לבוא לידי שכחה. שזהו עיקר עמלק שבא על ידי רפוי ידים מדברי תורה כמו שאמרו ז"ל (סנהדרין קו.) על רפידים וכמו שכתוב כל הנחשלים וגו' עיף ויגע וגו' פירוש בלא כח להתאמץ בדברי תורה כשבא לידי רשול אז תיכף גובר כח עמלק … להמשך קריאה
א האדם יש לו שני מנהיגים המוח והלב זה בשכליות ועצות דרך חכמה וזה בכוחות הנפשיות שכולם מהלב כמו שכתוב כי ממנו תוצאות חיים כל כוחות החיונים שבגוף יוצאים ממנו. ועל זה נאמר לא תתורו אחרי וגו' עין פירוש החכמה שבמוח וכידוע דסנהדרין וחכמי ישראל נקראים עיני העדה (כמ"ש שיר השירים רבה ריש פרשה ד … להמשך קריאה
א הבטחת השם יתברך ליעקב אבינו ע"ה הנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך לא היתה הבטחת שעה רק הבטחה לעולמי עד לכל אשר בשם יעקב וישראל יכונה שהם נקראו על שם ישראל סבא לא דרך כינוי השם לבד רק הם באמת כעצם מעצמו ובשר מבשרו. כי שורש נפש יעקב אבינו ע"ה כולל כל הנפשות … להמשך קריאה
א ענין עליית העולמות בשבת עד שבעשיה אין שם אלא ז' תחתונות לבד ולא הג' ראשונות כנודע מטעם האריז"ל הוא בפשוט כי ענין איסור מלאכה בשבת כי בו שבת וגו' היינו דהאדם צריך לדעת בכל פעולותיו ומעשיו שלא הוא הפועל רק הכל בכח עליון וכל פעולותיו מהשם יתברך כענין גם כל מעשינו פעלת לנו. ובלאוו … להמשך קריאה
א בתורה המדריגות הם כפי המעלות שכל המעולה בחכמתו יותר מחבירו הוא הגדול. מה שאין כן בתפלה אדרבה המדריגות הם כפי החסרון וכמ"ש בזוהר (חלק א' כג ב) תפלה לעני דמעטפא כל צלותין וכמשל ריב"ז דעבד ושר (ברכות לד:). כי כל מי שהוא יותר חסר ונצרך ביותר הוא יכול לפעול בתפלתו יותר כי תפלתו יותר … להמשך קריאה
א האדם אינו עומד תמיד בסדר ומצב אחד ויש לו תדיר עליות וירידות כנודע לכל השם דרכיו. והוא מה שיסד השם יתברך בבריאה ענין מיעוט הירח דידוע שמש וירח הם רומזים לקודשא בריך הוא ושכינתיה דירח רומז לכנסת ישראל שמקבלין אורן מן החמה שמש ומגן ה' ויש בה מילוי וחסרון בכל חודש והם י"ב חדש … להמשך קריאה
א הסדר שיסד השם יתברך בבריאה ברישא חשוכא והדר נהורא (שבת עז:). כך הוא בכל ימות עולם אין לך שום אור מתגלה אלא מתוך החושך הקדום לו. ד"מ מתן תורה קדם לו יציאת מצרים. ועד ששקעו כו' ובנין בית המקדש על ידי שביית הארון לפלשתים שהוא ההיפך לגמרי והגורם לזה חטא בני עלי הוא ממש … להמשך קריאה
א ענין שושן פורים כמ"ש עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצור לרוחו. וכן בפשוט אמרו (כתובות קי:) ישיבת כרכים קשה שהמקום דחוק וצריך לעצור עצמו שלא להתפשט בהרחבה. ולעתיד נאמר פרזות תשב ירושלים כי יהיה ביטול היצר ולא יצטרכו עצירת רוח ויוכלו להתפשט ככל אוות נפשם. כי רק מצד היצר הוא הצורך לצמצם … להמשך קריאה
א הקב"ה גם כן מקיים המצות כמו שכתוב במדרש (שמות רבה פרשה ל) מלך גוזר גזירה והוא כו' למה אינו משמר שבת כו' והשיבו דהוא חצירו וכן אמרו (ברכות ו.) מנין שהקב"ה מניח תפילין. ועוד טובא. וכן מצות חכמים על זה נאמר ותגזור אומר ויקם (כמ"ש פסיקתא רבתי פרשה ג) צדיק גוזר והקב"ה מקיים (תענית … להמשך קריאה
א ארבעה מיני ענינים של מעלות והנאות ומתנות שיש לאדם שטוב שניתן לו מן השמים הם. שלשה הם באדם עצמו והם חכמה במוח. ושמחה בלב. והצלה בכלי המעשה בפועל כל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו. והם השלשה שאמר הכתוב אל יתהלל וגו' ואמרו ז"ל (נדה טז:) דנגזר בשעת יצירה טיפה זו חכם או טיפש … להמשך קריאה
א נס דפורים נקרא בריש פרק ג' דיומא סוף כל הנסים כי הוא נעשה במידה האחרונה ממדותיו יתברך. שידוע שיש שבע מדות ושש מדות הם נגדם ששה זמנים המפורשים בתורה פסח שבועות וסוכות ידוע דהם נגד תלת אבהן. וראש השנה ויום הכפורים הם נגד תרין בדי ערבה. ועצרת שהוא רגל בפני עצמו ומתרגמינן כנישו נגד … להמשך קריאה
א ענין גלות השכינה פירוש שכינה הוא מדת השם יתברך שהוא שוכן בתוך לבבות בני ישראל כמו שכתוב ושכנתי בתוך וגו' אני ה' שוכן וגו' והוא מדת המלכות כטעם ומלכותו בכל משלה פירוש בכל היינו גם מה שהוא מרחק רב ובתוך טומאותם (יומא נו:) אפילו בלב המשוקע מכל מיני תאות וזוהמא שהם הנקרא בלשון הכתוב … להמשך קריאה
א ענין פורים על שם הפור דקדושת שבת קבוע מהשם יתברך דמקדש וקדושת יום טוב וראש חדש ישראל מקדשי אבל פורים אותו יום זכה בגורל על ידי המן שנבחר למחיית עמלק כי מיניה וביה אבא כו' (סנהדרין לט:) ועל פי עצמו נבחר על פי הגורל נפל על יום זה שיהיה מוכן למחיית עמלק ולנוח ביום … להמשך קריאה
א השגת הגילוי רק מתוך ההעלם כדרך שאמרו (זח"ג מז ע"ב) מאן דיתיב בצערא כו' מה שאין כן מי שמורגל בתענוגים ואין בטובה למעלה מעונג. ועיקר ההשגה הוא רק כפי העונג שמשיג מזה. וזה ענין שאמרו (סנהדרין צג.) צדיקים גדולים ממלאכי השרת ומצינו כמה פעמים להיפך כמ"ש הראב"ע דודאי השגת מלאכים גדולה כמ"ש רמב"מ. רק … להמשך קריאה
א בכל חדושין דאורייתא אי אפשר להיות דבר מבורר שלא יהיה נטייה לכאן ולכאן כמ"ש (חגיגה ג:) הללו מטמאין כו' ואלו ואלו דברי אלוקים חיים (עירובין יג:) פירוש אלהים בעל הכחות כולם הנפרדים שבעולם וזהו לשון רבים וכן חיים לשון רבים דדברי תורה הוא חיות הבריאה כולה. ויש חלוקות של חיים ועל זה נאמר פלגי … להמשך קריאה
א ב' מיני השגות אלהות יש. א' כללית שהיא בשוה לכל ישראל מצד שהם מאמינים בני מאמינים מורשה מאבות דיש אלוה בורא משגיח ויכול וכו'. והוא השגת העיגולים מצד שהשם יתברך סובב כל עלמין דבהיקף ועיגול אין מדרגות והוא בהעלם ואינו בהתגלות לבו שאמרו ז"ל (שיר השירים רבה ה, ב) הקב"ה לבן של ישראל שנא' … להמשך קריאה
א האור לישראל נמשך מן החושך של העכו"ם כמו שכתוב כי החושך יכסה וגו' ועליך יזרח וגו' ואין זו דרך נקימה דזהו מעניני עולם הזה אבל בהגעת האמת מה איכפת להם ומה הנאה הוא זו כשיתגלה האמת ויתוודע דאין שייכות לאלו עם אלו כלל ואין נקמה אלא בדומים. אבל זו מענין ודרך ההנהגה שיסד השם … להמשך קריאה
א כפי המעלה והשלימות שיש לאדם כך יש לעומתו חסרון כנגדו ממש כפי ערכו. כי מימות חטא אדם הראשון הכל מעורב טוב ורע וזה לעומת זה שעשה אלהים הם בערבוביא. וכל שיש בו חסרון עצום הוא כלי גם כן לשלימות מופלג אם יזכה. כדרך שאמרו בזוהר (ח"ג רטז סוף ע"א) בדור מבול שהיו ראויים לקבל … להמשך קריאה
א תפלה עיקרה בלב כמו שאמרו (תענית ב.) עבודה שהיא בלב כו' זו תפלה וכן המתפלל צריך שיכוין את לבו (ברכות לא.) וטובא. ותורה כפי הנראה עיקרה במוח אבל אנו מבקשים ותן בלבנו בינה וגו' כידוע דיש חכמה ובינה שהם מוחא ולבא. פירוש חכמה הוא כללי דברי תורה המפורשים ובינה הוא התבוננות דבר מתוך דבר … להמשך קריאה
א התפלה הוא מדברים העומדים ברומו של עולם כמו שאמרו בברכות (ו:) על פסוק כרום זולת פירוש שהוא מרומם מכל עניני עולם הזה כידוע תפלה כעומד לפי המלך כמו שאמרו בעירובין (סד.) היכי דמי שיכור כו'. והעומד לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה ודאי מרומם מכל חמדת עולם הזה ומשה רבינו ע"ה יוכיח לחם לא אכל … להמשך קריאה
א ג' עמודי העבודה הם אהבה ויראה ודביקות. אהבה ויראה הם תרין גדפין וב' זרועות עולם והם תרין אבהן אברהם ויצחק. ודביקות הוא מאן דאחיד בגופא דמלכא צורתו של יעקב אבינו ע"ה חקוקה בכסא הכבוד אמת ליעקב ואין אמת אלא תורה (ירושלמי ר"ה פרק ג הלכה ח יח.) ומאן דאחיד באורייתא אחיד בגופא דמלכא ונאמר … להמשך קריאה
א השם יתברך נקרא לעולם גומל חסדים טובים כי זה כל פעולותיו וכל אצילות מדותיו היה רק לצורך להטיב לישראל וכמו שכתוב בשוחר טוב (מזמור קטז) אזנים שלמעלה אין כרויות אלא לשמוע תפלתי שנאמר אזנים כרית לי. וכיוצא בזה בכל כחות שלמעלה הוא רק לצרכינו להטיב לנו. וכאשר נראה פעמים לעין לא כן זה אדרבה … להמשך קריאה
א שירה הוא רק כשמכיר הנוכח כענין ראתה שפחה כו' אז נפתח פיהם לומר שירה. ולכן אין אומרים שירה על נס שבחוץ לארץ כי הדר בחוץ לארץ דומה כו' (כתובות קי:) שאין מכיר הנוכח. וכמו שאמרו בזוהר [יתרו ע"ט ב'] עיין שם שהרי אין נבואה והשראת שכינה בחוץ לארץ דהינו גילוי הכרת נוכח שכינתו יתברך … להמשך קריאה
א התחלת העבודה היא היראה וכמו שכתוב (תהלים קיא, י) ראשית וגו' ואומר (דברים י, יב) מה ה' וגו' כי אם ליראה והוא הסוף והתכלית גם כן כמו שכתוב (קהלת יב, יג) סוף דבר וגו' ירא וגו'. וכן המשילו (שבת לא:) יראה ותורה למפתחות חיצונות ופנימות ולדרתא ותרעא. דהיינו מפתח חיצון של התרעא. וגם הדרתא … להמשך קריאה