א פירוש על מאמר רבותינו ז"ל בבכורות ד' ח' ע"ב מה שהשיב ריב"ח לסבי דבי אתונא וזה לשון הגמרא: ב אמרו ליה האי גברא דאזיל ובעי איתתא לה יהבי ליה מאי חזי ליה דאזיל היכא דמדלי מיניה שקל סיכתא דצה לתתאי לא עאל לעילאי עאל אמר האי נמי מתרמי בת מזליה. לפרש המימרא הלז וכו'.בעזר … להמשך קריאה
א סימן א' ותתן אותות ומופתים בפרעה ובכל עבדיו ובכל עם ארצו כי ידעת כי הזידו עליהם. אלו התיבות כי ידעת כי הזידו עליהם אין להם פידוש, ולקמן נבאר. אפס, כי הרמב"ן וכן הרמב"ם בספר המדע כתבו מדוע נענשו הרשעים כגון פרעה ונבוכדנצר על שהחריב בית המקדש, הלא השם יתברך צוה על ידי עבדיו הנביאים … להמשך קריאה
א ועתה אבאר הנוסח של על הנסים מסרת גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים וזדים ביד עוסקי תורתך. הנה לכאורה גבורים ביד חלשים היה נס ורבים ביד מעטים היה גם כן נס מהאל יתברך, אבל רשעים ביד צדיקים וטמאים ביד טהורים מאי נס איכא ומאי רבותא. ונראה, דהנה אהבת … להמשך קריאה
א ועתה אבאר הגמרא (שבת כא:) והמהדרין מן המהדרין בית שמאי אומרים, יום ראשון מדליק ח' מכאן ואילך פוחת והולך. ובית הלל אומרים, יום ראשון מדליק אחד מכאן ואילך מוסיף והולך. ואמרו חכמינו ז"ל טעמא דבית שמאי, כנגד פרי החג. וטעמא דבית הלל, משום דמעלין בקודש ולא מורידין. נראה דפליגי, דידוע אם חסר לאדם איזה … להמשך קריאה
א מה שהקשו הפוסקים למה שמונת ימי חנוכה. הלא הנס דמנורה לא היה רק שבעה ימים. נראה, כי יום ראשון קבעו הלל על הנס בעצמו שהצילנו מידי היונים ומסר גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וטמאים ביד טהורים כו', ושבעה ימים אחרים ההלל על הנס דמצוה דיום ראשון הוא לזכרון הצלת נפשות והתגבדות דבית מלכות … להמשך קריאה
א ועתה נבאר למה לא נקבע לקרות מגילת חשמונאי ובניו כמו מגילת אסתר. כי דע, על ידי מעשינו הטובים מתעורר התעוררת העליונים ועל ידי הדיבור של עמו בני ישראל מתעוררין אותן האותיות שנתעוררו אז בזמן הנס, כי כל מה שאדם מוציא מפיו הוא ממשיך לעולמות התחתונים אותן האותיות וזה הנאמר בכתבי הקדוש האר"י וכל המרבה … להמשך קריאה
א ואבאר על קריאת שם חנוכה והנה כפי פשוטו היה לקרוא גם פורים חנו י"ד. ואתן טעם לשבח לדברי חז"ל שקראו אותו חנוכה. גם צריכין ליתן טעם למה קבעו לקרות מגילת אסתר לפרסם הנס שבימי מרדכי ואסתר, ולא קבעו לקרות מגילה לקרות הנס של מתתיהו בן יוחנן כהן גדול ושל יהודית אשר עשה להם השם … להמשך קריאה
א באורח חיים בט"ז סימן תר"ח סק"א הטור כתב דתוספת יום הכפורים מקרא נפקא שצריך להוסיף ולא כתב מאיזה קרא. וכתב הלבוש שכונתו הוא מקרא דבחריש ובקציר תשבות ומקשה הט"ז על הלבוש דמאן דיליף מקרא זה סבירא ליה בכל שבת ויום טוב בעי תוספות כדאיתא בגמרא פרק יום הכפורים ואם כן מאי טעמא לא כתב … להמשך קריאה
א בגמרא סנהדרין דף ו' ע"א ר' מאיר אומר לא נאמר בוצע אלא כנגד יהודה כל המברך את יהודה אינו אלא מנאץ כו'. עיין במהרש"א בחידושי אגדות שעמד בזה האיך שייך שחז"ל יאמרו דבר גנאי בזה על יהודה. וע"ש מה שתירץ דרז"ל לשבח יהודה כיוונו. ונראה בס"ד לפרש גם כן דלשבח יהודה ארז"ל, והוא דדבר … להמשך קריאה
א ונבאר כמה מאמרים וזה יצא ראשונה משנה (ר"ה כד:) ראינוה שחרית במזרח ערבית במערב, אמר רבי יוחנן בן נורי עדי שקר הם וכשבאו ליבנה קבלן רבן גמליאל. ואמרינן בגמרא מאי טעמא דרבן גמליאל כך מקובלני מבית אבא פעמים בא בארוכה ופעמים בא בקצרה. אמר ר' יוחנן מאי טעמא דרבן גמליאל דכתיב (תהלים קד, יט) … להמשך קריאה
א ועתה נבאר למה נקראים ימי פורים ימי משתה ושמחה ואסור בתענית כמו עצרת, כמו שאמרו בפסחים דף ס"ח ע"ב, מר בריה דרבינא הוה יתיב בתענית כלא שתא בר מעצרת ופורים כו'. נראה הטעם של דבר, דכמו עצרת שפרש"י דבעינן נמי לכם, שישמח בו במאכל ובמשתה להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל שנתנה תורה בו … להמשך קריאה
א עתה נבאר הסוד של משלוח מנות איש לרעהו, ובתחלה נבאר מה שאמרו חכמינו ז"ל במדרש רבה במגילה על פסוק (אסתר ג, ח) ישנו עם אחד אלהיהם ישן הוא. הגם שכל דברי המן הוא להבל וריק. אמנם זה כולו שטות והאיך כתבו במגילה. והנראה ובו יבואר כמה מאמרי חכמינו ז"ל וזה יצא ראשונה שאמרו חכמינו … להמשך קריאה
א ועתה נבאר בעזר אדון כל מצות מתנות לאביונים. עוד נבאר על פי זה כמה מאמרים ונבאר מה שאמרו חכמינו ז"ל (מגילה י:) תחת הנעצוץ (ישעיה נה, יג) זה המן הרשע שעשה עצמו עבודה זרה. ובכל הנעצוצים יעלה ברוש, זה מרדכי דכתיב (שמות ל, כג) ואתה קח לך בשמים ראש, ומתרגמינן מארי דכיא. והיתה להם … להמשך קריאה
א ונבאר בתחילה מצות קריאת המגילה, וגם נבאר למה נקראת מגילה בשם מגילה ומברכין על מקרא מגילה ומה היא לשון מגילה. ובתוכם יבואר כמה ענינים נוראים. ובתחילה נבאר מאמרים בשבת, ויתורץ קושית תוספות. וזה לשון הגמרא דשבת (פח.) ויתיצבו בתחתית ההר (שמות יט, יז) א"ר אבדימי בר' חמא מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את … להמשך קריאה
א ועתה נבאר קדושת פורים ב והנה ימי הפורים הללו נחלקים על שלשה מצות חדשים מה שאין בשום יו"ט. הא', קריאת המגילה. הב', מתנות לאביונים. הג', משלוח מנות איש לרעהו. והנה המצוה הד', דהיינו ימי המשתה ושמחה, היא נוהגת בכל יום טוב. והנה היה בזה היום שלשה מעלות מה שלא מצינו בימים אחרים. א', הוא … להמשך קריאה
א (בכורות) לבאר המאמר בסבי דבי אתוני מילחא כי סריא במאי מלחי ליה בסילתא דכודנתא, ומי איכא סולתא לכודנתא ומילחא מי סריא עד כאן לשון המאמר. נראה בסייעתא דשמיא לבאר על פי דביארנו פירוש הכתוב בתהלים קי"ט, מאויבי תחכמני מצותיך כי לעולם הוא לי. דלכאורה יש להבין למה נאמר הוא לי, לשון יחיד ולא אמר … להמשך קריאה
א במשנה (פרק א משנה א) משה קיבל תורה מסיני. יש לדקדק דהוה ליה לומר בסיני. ונראה לבאר, דהנה כתיב (במדבר יב, ג) והאיש משה עניו מאד מכל האדם כו', וכן במצרים אמד (שמות ג, יא) מי אנכי כי אלך וכו' וכי אוציא, וכשאמר לו הקדוש ברוך הוא שיתן התורה על ידו והוא יהיה רבן … להמשך קריאה
א (שייך לפרשת בראשית) בראשית ברא אלהים. יש לומר, דהנה אין סוף ברוך הוא הוא קדמון לכל הקדומים וממנו נתהוה הכל כל הנמצאים מתהום ארעא עד רום רקיע עליון. לכאורה יש לחקור אם הנמצאים הם כמוסים וכלולים בו, אם כן הם גם כן קדומים. ובאמת זה אינו, דהלא כל העולמות הם מחודשים, ואם נימא דהם … להמשך קריאה
א ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן כו' מימינו אש דת למו (דברים לג, ב). דהנה לכאורה יקשה על מה דאיתא במדרש דהקדוש ברוך הוא חזר עם התורה על כל אומה ולשון ולא רצו לקבל והשיבו לך מעמנו. וקשה הא ברשות השם יתברך היה שהגוים יקבלו את התורה. אך דבאמת השם יתברך … להמשך קריאה
א ויכתוב משה את דברי השירה הזאת על ספר עד תומם. דאמרו רבותינו ז"ל (פסחים פז:) לא גלו ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים. דישראל מעלים הנצוצות הקדושות שבתוך האומות ועל ידי זה נוטלים מאתם כל הנצוצות. ולהכי נקרא דברי משה שאמר בפרשת האזינו שירה שרומז על שמחה, הגם שנאמר בו שישראל יהיו … להמשך קריאה
א וילך משה וידבר את כל הדברים האלה (דברים לא, א). יבואר על פי שאמרו חכמינו ז"ל פעמים היורד לפני התיבה ופעמים העובר לפני התיבה, כי הצדיק בשעה שמתפלל לפני השם יתברך צריך לדבק עצמו בהתיבות מהתפלה והתיבות הקדושות הם הם המנהיגים אותו. ויש צדיקים גדולים אשר הם למעלה ממדריגה זו אשר הם מנהיגים את … להמשך קריאה
א הנותן בים דרך (ישעיה מג, טז) זה ראש חודש אלול. ובמים עזים נתיבה זו חנוכה. הכלל הוא, כי בראש חודש אלול השם יתברך מגלה אלהותו ומלכותו לנשמת ישראל וכי הוא מנהיג את כל העולמות בחסדו הגדול וישראל עם קדושו ממליכים עול מלכותו עליהם. וזה הנותן בים דרך זה ראש חודש אלול, כי ים מרמז … להמשך קריאה
א חסדי ה' אזכיר תהלות ה' וכו', ורב טוב לבית ישראל כו' אשר גמלם כרחמיו וכרוב חסדיו (ישעיה סג, ז). נראה, כי הנה בימים נוראים עיקר מבוקשתו של אדם מאת הבורא יתברך יהיה בעבור שהבורא יתברך מצד טובו וחסדו חפץ להשפיע לעמו ישראל ולא מצד זכותו שיש לו אלא יעשה עצמו כעני ורש כמאמר חכמינו … להמשך קריאה
א אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלהיכם (דברים כט, ט). ובו יבואר הגמרא (ר"ה לד:) אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם אמרו לפני זכרונות כדי שתעלה זכרוניכם לפני לטובה. כי הכלל, הוא הבורא ברוך הוא דרכו להיטיב ובפרט לישראל וזה רצונו כשמשפיע טובות וברכות לישראל עמו וחס ושלום כשישראל אינם ראוים להשפיע עליהם טובות … להמשך קריאה
א את ה' האמרת היום וכו' (דברים כו, ז). הכלל הוא, כי השפע מהבורא ברוך הוא נקרא דבור כנאמר (תהלים לג, ו) בדבר ה' שמים נעשו, וכשישראל הם במדריגה עליונה אז כביכול ישראל גורמים הדיבור בהקדוש ברוך הוא להשפיע עליהם טובות, כי אם חס ושלום אינו כן נאמר (שמות טו, יא) מי כמוך באלים, ודרשינן … להמשך קריאה
א כי יקרא קן צפור כו' (דברים כב, ו). כבר נודע שיש ב' התעוררות התעוררת דלעילא והתעוררות דלתתא ואין האדם רשאי לסמוך עצמו על התעוררות דלעילא, רק ליהנות מיגיע כפו להתעורר מעצמו ואז נחה עליו רוח ה' התעוררות דלעילא, כי הקדוש ברוך הוא יהיב חכמה לחכימין, כאשר מתעורר עצמו והוא בבחינת חכם כבר אז השם … להמשך קריאה