א אם אמר השלטון לישראל הנח לי לקצץ לך אבר אחד שאינך מת ממנו או אמית ישראל חבירך יש אומרים שחייב להניח לקצץ לו האבר הואיל ואינו מת. וראי' מדאמרי' בע"ז החש בעינו מותר לכוחלה בשבת ומפרש טעמא דשורייקא דעינא בלבא תלו משמע הא אבר אחר לא והשתא יבא הנידון מק"ו ומה שבת שחמורה שאין … להמשך קריאה
א הזורק כלי מראש הגג והיו תחתיו כרים וכסתות אפי' קדם הוא עצמו וסילקן פטור דבעידנא דשדא פסקו גירי' וה"ל גרמא בניזקין דפטור לכ"ע. ודינא דגרמי דחייב היינו דהוא עצמו עושה היזק לממון חבירו כגון השורף שטרותיו של חבירו ואומר לו גדור ונתייאש הימנה ולא גדרה ע"י יאוש אוסר הזרעים והוי כמו מעשה א"נ היכא … להמשך קריאה
א פירש הר"א ממיץ שיזהר הבן שלא יקיז דם לאביו ולאמו כדאמרי' בפ' אלו הן הנחנקין ר"פ לא שביק לי' לברי' למישקל לי' סילווא מר ברי' דרבינא לא שביק לי' לברי' למפתח לי' בועתא פירוש מורסא: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות … להמשך קריאה
א אמרי' בירושלמי דשנים שהיו ישנים זה אצל זה והזיקו זה את זה הראשון פטור והשני חייב. מכאן דקדק הר"ש דאע"ג דקיי"ל המזיק את חבירו באונס חייב כדקיי"ל פצע תחת פצע לחייב בין באונס וכו' אונס גמור כהאי דישן שהיזק השני שהלך אצלו לישן פטור ונ"ל דמהכא ליכא למישמע מינה דהכא טעמא משום דהשני שינה … להמשך קריאה
א כתב הר"ש דאע"ג דאמרינן בגמרא דנשיכה תולדה דקרן הוא ה"מ היכא דאין הנאה להזיקה כדאמרינן בגמרא דהוי כקרן דאין הנאה להזיקה אבל נשיכה דיש הנאה להזיקה כגון בהמה שנשכה ככר להנאתה ולא הספיקה לאוכלו עד שנפל מפיה וכן חתול בחתיכת בשר משלם נזק שלם בפעם ראשונה דהוה תולדה דשן דיש הנאה להזיקה גם כתב … להמשך קריאה
א קיימא לן כר' יוסי דאמר על הניזק להרחיק את עצמו [ופי'] ומודה ר' יוסי בגירי דיליה על המזיק להרחיק את עצמו ופי' גיריה דיליה הוא שמיד בעשיית זה מלאכתו בא ממנו ההיזק כמו היורה בחץ שמיד הולך ומכה א"כ כל אדם ששופך מים ברשותו והולכין ברשות חבירו או היזק אחר חזינן אם המים הם … להמשך קריאה
א פסקו הר"א ממיץ והר' מאיר דהא דעביד אינש דינא לנפשי' לא אמרי' אלא בחפץ המבורר שהוא של ראובן ושמעון מחזיק בו ולא זקיף הגזלן על הנגזל דמי גזלנותו דלהוי כמלוה בההיא עביד ראובן דינא לנפשיה ונכנס לבית שמעון ליטול את שלו. וכן מוכחת כל השמועה אבל אם שמעון חייב לראובן מנה ליכא מאן דאמר … להמשך קריאה
א כתב רבינו יצחק אלפסי ור"ח ז"ל דאע"ג דאין גובין קנס בבבל מנדין לי' עד דמפייס לי' לבעל דיני' וכי יהיב שיעור דחזי למיתב לי' שרו לי' לאלתר אע"ג דאידך לא מתפייס וכ"כ בספר המקצועות ועוד כתב שם החובל בחבירו ביו"ט חייב בה' דברים בשבת ויוה"כ פטור מן התשלומין וילקה ויגלח ויצום ירח ימים ואם … להמשך קריאה
א כתב הראב"ד ז"ל אע"ג דלא מגבינן דיני קנסות האידנא אמור רבנן דמשמתינן ליה עד דמפייס לבעל דיניה כראות ב"ד ואם יש לו לקנס קצבה מן התורה כחמשים של אונס ומפתה עד דיהיב ליה באותה קצבה ואם הודה ובאו עדים פטור כרב ואם תפס הניזק מפקינן מיניה והיכא דתפס מקמיה הודאה ואח"כ הודה מפקינן מיניה … להמשך קריאה
א פסק ריא"ז דכל היכא דאמרי' קים לי' בדרבה מיני' בבא לצאת מידי שמים חייב ואי תפס לא מפקי' מיני' אבל מודה בקנס ואח"כ באו עדים פטור מן הכפל ודו"ה אפי' בבא לצאת מידי שמים היכא דחייב עצמו בקרן כמו שהודה בגניבה ומודה בקנס דפטור פרש"י אם הודה במקום ישיבת ב"ד אע"פ שלא היו יושבין … להמשך קריאה
א כתב הר' שלמה דהא דאמרי' אין עונשין מן הדין לא מיירי בדיני ממונות מדאמרי' במתני' ארבעה אבות לא הרי השור כהרי המבעה וכו' משמע שאין ללמוד הקל מן החמור הא חמור מן הקל ילפינן והאי דאמרי' במכילתא כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור אם על פותח הוא חייב על כורה לא … להמשך קריאה
א כתב ריא"ז דהמבייש ת"ח בדברים או רקק בבגדו קונסים אותו ליט' של זהב ואפילו בבבל דאמר בירוש' חד בר נש אקפיד לי' לר' יהודה בר' חנינא קמי' דרשב"ל וקנסי' ליט' דדהבא. ודוקא בת"ח אבל בהדיוט פטור אבל אם הגיע הרוק בבשרו חייב לו ד' מאות זוז אפי' להדיוט: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: … להמשך קריאה
א עדים שמעידים על ראובן שרקק בפני אשת איש אבל א"י אם נגע בה הרוק אם לאו השיב רב מתתיה גאון בושת קל הוא ויפייס בעל האשה בתעניות ויבקש ממנה ומבעלה מחילה וימחול לו ואם הגיע בה הרוק מנדין אותו ומלקין אותו בבבל ובארץ ישראל ד' מאות זוז. ורב עמרם גאון השיב תשבע שהגיע בה … להמשך קריאה
א אומר ריב"א דקרובי הנרצח נאמנים להעיד על הרוצח ולאו נוגעים בעדותם דמה שנהרג הרוצח אינו מועיל כלום לא לנרצח ולא לקרוביו וראי' מדאמר רבא פלוני בא על אשתי הוא ואחר מצטרפין להורגו והאי הפסיד את אשתו ואסרה עליו דשוויה עלי' חתיכה דאיסורא ואפ"ה נאמן להורגו ואפי' הנרצח עצמו אם יכול לדבר עדיין דמ"ל הרגני … להמשך קריאה
א הא דאמרי' בירושלמי ראובן שכתב נכסיו לשני בני אדם והעדים קרובים לזה ורחוקים לזה ריו"ח אמר פסול ואמר ר' אלעזר מתניתא מסעייה לי' לריו"ח מה שנים נמצא א' מהם קא"פ וכו'. ויש מקשים אמאי לא אמרי' הכא פלגינן דיבורא כדקיי"ל בפ' יש נוחלין גבי פלוני בא על אשתי הוא ואחר מצטרפין להורגו והכא אמאי … להמשך קריאה
א הא דאמרי' כאשר זמם ולא כאשר עשה ה"מ בד"נ או במלקות וטעמא משום דאין עונשין מה"ד ואין בידו לתקן מעוותו אבל בממון אפי' שילם על פיהם משלמין דלגבי ממונא עונשין מה"ד וגם יש בידו לתקן מעוותו וכ"ד ר"ח וריב"א והר"מ במז"ל. והעדים שהעידו ושנים אחרים מעידין עליהם שהן כשרים אפי' כל ישראל מעידין שהם … להמשך קריאה
א פסק ר"ת כי כשאנו יודעין באדם כי הוא מועד להלשין מיקרי מלשין אף מאומד: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת … להמשך קריאה
א היכא דאייתי ראובן חד סהדא דאית לי' מנה גבי שמעון ואשתבע שד"א להכחיש העד ובתר הכי אתא חד סהדא אחרינא מצטרף בהדי קמא ומחייב לשלומי: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא … להמשך קריאה
א משחק בקוביא לא איפסיל אלא כשאין לו מלאכה אחרת דלא אסמכתא היא היכא דהמעות מונחין על הטבלה ששוחקין בו אבל אותן השוחקין באמנה ודאי אפי' הקנו זה לזה לא קנו דאסמכתא גמורה היא ואין מועיל בה קנין אלא בב"ד חשוב. ואותן שדוכין שרגילין לעשות בו קנין בפני טובי העיר כדאמרי' אפי' בלא קנין גמרי … להמשך קריאה
א היכא ששני עדים חתומים בשטר ואחד כשר והשני פסול ושאלנו את הכשר אם נתכוין להעיד עם זה ואמר כן נתכוונתי אבל לא ידעתי שהי' קרוב פסק רבי אלפס דהשני עדותו כשר ומחייבו שבועה דאורייתא: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי … להמשך קריאה
א השיב רב אלפס מי שחתום בשטר וא"י לקרותו מנגדינן לי' ואם בא אותו שטר לב"ד רואין אם יודע לכוון העדות בע"פ עדות מכוונת אע"פ שאינו בקי לקרותו בשטר יכתוב אותו מפיו שלא יפסיד בעל השטר את ממונו שאין מן הדין לשיירו ואם לא ידע העד לכוון העדות ע"פ כמו שכתוב בשטר הרי העדות לבטלה … להמשך קריאה
א הא דאמרי' כמאן מקבלינן סהדותא מע"ה כר' יוסי כתב רב אלפס דזה ע"ה הוא עוסק בתפילה ובמצות ובדרך ארץ אלא שא"י תורה אבל אותן שאין זריזין בתפילה ובמצות ובדרך ארץ אין מקבלין עדותן דאמרי' כל מי שאינו עוסק לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ אינו מן הישוב. ואמר ריו"ח ופסול לעדות. וערל שאינו … להמשך קריאה
א צריכין העדים ליזהר כשחותמין שניהם זה בצד זה בשיטה אחת שלא יתחילו חתימתן אלא מתחילת הקלף תחת הכתב שלא יהי' חלק בין השטר לחתימת העדים: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא … להמשך קריאה
א שני עדים שהעידו בשטר עדות אחד ובשטר שני העידו חילוף אותו העדות אם אין זמנם שוה הולכין ע"פ השטר הראשון שכיון שחתמו בשטר הראשון נעשה כמי שנחקרה עדותן בב"ד וא"י לחזור בהן אלא שצריכין ב"ד לחקור איך נעשה זה המעשה ולפי מה שיתגלה מן הדין יעשו ואם הי' זמניהם שוים בטלו שניהן שאין אנו … להמשך קריאה
א כתב רב אלפס דבדאורייתא אין עד נעשה דיין אבל בדרבנן כגון קיום שטרות נאמן וכ"כ הר"מ במז"ל: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו … להמשך קריאה
א הא דאמר בפרק עשרה יוחסין נאמן הדיין לומר לזה זכיתי ולזה חייבתי. בד"א בזמן שבע"ד לפניו וכו'. פי' רבינו אבי העזרי דלא מיירי אלא בדיין אחד כגון שהוא מומחה או דקבלוה עלייהו כבי תרי דכל זמן שהבע"ד לפניו מהימן כבי תרי אבל כשנפטרו מלפניו לא מהימן אלא כחד אבל אם היו ב' או ג' … להמשך קריאה