א חמישה ענייני הודאה הן היכא דתבעוהו בב"ד והודה בב"ד אע"ג דלא אמר אתם עדיי א"י לחזור לו ולמימר משטה אני בך או להד"מ. והיכא דהודה מפי עצמו בב"ד ולא אמר אתם עדיי לא הוא ולא שכנגדו והלה שתק יכול לומר משטה אני בך ובשבועה. והיכא דתבעו חוץ לב"ד והודה לו ואמר המודה אתם עדיי … להמשך קריאה
א פסק רש"י בתשובה דמסדרין לבע"ח וכ"מ מתוך דברי רב אלפס וכ"כ הר"מ במז"ל ור' ברוך מארץ יון כתב ומספקי לי לדברי אלו הגאונים אם גובה מן הערב מה שסידר לבע"ח דשמא יכול הערב לומר לו איני רוצה לפרוע כלום בעוד שיש ללוה כלום. ועוד כתב כשרבו הרמאין הזקיקוהו לישבע בנק"ח שאין לו כלום יותר … להמשך קריאה
א פסק הרמב"ם ז"ל שאם טען הלוה שמטלטלין אלו אינן שלו אלא פקדון הן בידו או שאולין או שכורים אין שומעין לו עד שיביא ראי' משמע דאפי' בשבועה א"נ ולשון תשובת רב אלפס כך הוא בשאלה זאת זה שטען שכל מה שבידו לאחר הוא ישבע אותו אחר שהן שלו ונותנין אותן לו ואם הי' במקום … להמשך קריאה
א הא דאמרינן מנה לי בידך תנוהו לפלוני במעמד שלשתן קנה פי' ר"ת כשהלוה הוא ישראל אבל כשהלוה הוא עו"ג לא קנה ואמר הר' מאיר דאפי' ע"י קניין ואג"ק אין אדם יכול להקנות חוב עו"ג לחבירו מדלא אשכח לה בפרק מי שמת אלא הואיל ויורש יורשה או במעמד שלשתן אבל בענין אחר לא ור"ת וריא"ז … להמשך קריאה
א ראובן שהוציא שטר על ג' בני אדם שמעון לוי ויהודה שיש לו חוב אצלם וטענו כולם שפרעו אם אינן שותפין בזאת ההלואה דלאו נוגעין בעדותן הן ממה שטען כל אחד על שני חביריו שפרעו שאפילו אם לא פרעו לא הוה מתחייב עבורם כל אחד ואחד מהם נפטר בעדות שני חביריו [שאומרים] שפרע ולא חיישינן … להמשך קריאה
א ראובן נתרעם על שנים שהלוה אותם וכפר האחד והודה השני שהוא וחבירו חייבין בהלואה חזינן אם אותו הממון לקחוהו בשותפות זה שהודה יתחייב בכל ואין מקבלין עדותו על חבירו דנוגע בעדותו הוא ואם לאו חבירו נשבע שבועה דאורייתא דעד אחד מחייבו שבועה וכן אם תבע לג' והודו הב' אם היו נוגעין בעדותן עדותן בטלה … להמשך קריאה
א אמרו בירוש' שנים שלוו מאחד אע"ג דלא כתבין ערבאין זה לזה אחראין וערבאין זה לזה. ובתשו' הגאונים מצאתי דאפילו מת אחד מהם היורש נכסיו ג"כ חייב לפרוע הכל אם אין לאחד מה לפרוע עד פרוטה האחרונה ממה שירש אבל לא לשלם מכיסו ודוקא כשירש מקרקעי אבל ירש מטלטלי אין לו לפרוע כלל ואפילו החצי … להמשך קריאה
א ראובן שהלוה מעות לשמעון ונעשה לוי ערב ואחר זמן טען שמעון ואמר פרעתי לראובן שלא בפני לוי והלה אומר לא פרעת לי ולוי אינו יודע שפרע ישבע שמעון שפרעו ופטרו אף לוי הערב דכיון שהלוה נשבע שפרע נסתלק החוב מעליו: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! … להמשך קריאה
א בעל חוב מאוחר שקדם וגבה מה שגבה לא גבה ודוקא במקרקעי אבל לא במטלטלי. מיהו טוב הוא שלא יטול אלא החצי כי מטלטלי אלו משועבדים לשני החובות בשוה. ואי קדים חד מינייהו ותפס לא מפקינן מיניה ובמלוה על פה השיב הגאון ז"ל דיש דין קדימה בקרקעות. והביא ראייה מדאמרינן מלוה על פה גובה מן … להמשך קריאה
א פסק ריא"ז אם ראובן חייב למלוה עכו"ם או למלוה ישראל והלך אותו מלוה ותפס את שמעון שהיה בן עירו של ראובן ונתפשר עמו שמעון בממון אין ראובן חייב לשמעון כלום אבל אם נתפס מחמת ארנונא וגלגולת שהיה ראובן חייב לגבאי המלך ופרע שמעון בעבורו חייב ראובן לפרוע לשמעון וכן פסק רבינו שמחה וריב"א. וראייתם … להמשך קריאה
א כתב ר"ח ורב אלפס כי משכונה היא אפותיקי סתם ואם שטפה נהר גובה משאר נכסים אבל אם אמר לא יהא לך פרעון אלא מזה אם שטפה נהר אינו גובה משאר נכסים ואפילו מבני חרי ונוהגים בברזילונא דאע"פ שהמלוה מוחזק במשכון היכא דידוע למלוה שיש מעות ידוע ללוה יכול לכוף אותו לפדות משכונו. ועי' בסי' … להמשך קריאה
א פסק רבינו קלונימוס דמלוה שהלוה ללוה על המשכון שאין בידו שלמלוה לכוף את הלוה לפדות את משכונו או למכרו. אבל ריב"א והר"מ במז"ל [כתבו] שאם היה המשכון מדברים שאין צורך להם ה"ז מניחו אצלו עד ל' יום ומל' יום ולהלן מוכר המשכון בב"ד אבל אם היה מדברים הצריכין כגון כר וכסת ומחרישה אינו מוכרן … להמשך קריאה
א פסק ר"ת וגם רב אלפס דמי שיש לו מעות מטלטלין וקרקעות א"י לסלק בע"ח במטלטלין וקרקעות דמאחר שיש לו מעות חייב ליתן לו מעות ודוקא היכא דידוע לנו שיש לו מעות. אבל היכא דאין ידוע לנו דאית ליה זוזי והוא אומר אין לי אין משביעין אותו בטענת שמא. ואפילו ראינו דיש בידו מעות וטוען … להמשך קריאה
א פסק רב אלפס דהלכתא כרב נחמן דאמר בכתובות פ' הכותב דמלוה גובה חובו מנכסי לוה אפי' שלא בפניו ובשבועת היסת ובקיום השטר. מיהו אם מצינו לאודועי לי' מודעינן לי' דאמר בירוש' ההוא דיינא דאחתי' למלוה לנכסי לוה מקמי' דליתבעי' ללוה סלקי' רב חנן ברי' דרב [ייבא] קסבר נכסוהי דבר אינש אינון ערבין לי' וקיי"ל … להמשך קריאה
א הנעשה ערב לחבירו בקניין או קבלן יכול לחזור בו קודם נתינת המעות כי הקניין לא חל עד לאחר נתינת המעות וכיון שחזר בו קודם אינו משועבד כלל ואם קנו ממנו אחר מתן המעות אין אחר קניין כלום: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל … להמשך קריאה
א אין המלוה נפרע מן הערב עד שישבע הלוה שאין לו מה לשלם (ומצאו כדבריו) דחיישי' שמא קנוניא עביד בינייהו המלוה והלוה לגבות מן הערב וכן תקנת אחרונים. וכן נמי אינו גובה מנכסים המשועבדים עד שהלוה נשבע ואפי' ממתנה אינו גובה בלא שבועת הלוה ואם רצה [הערב] משביע את [הלוה] שלא פרעו עדיין בכלל השבועות … להמשך קריאה
א כתב הראב"ד וריא"ז דהמלו' שאמר ללוה ולערב ממי שארצה אפרע אם יש ללוה נכסים בידוע א"י ליפרע מן הערב תחלה אך אם אין ידוע אין משביעין אותו [כדין] ערב גרידא אלא שנפרע מן הערב תחילה ואם הוא קבלן שאמר תן לו ואני אפרע נפרע ממנו אע"פ שיש ללוה נכסים ידועים. ואם הערב נשא ביד … להמשך קריאה
א המלוה את חבירו בעדים א"צ לפורעו בעדים ונאמן לומר פרעתיך ובשבועת היסת מיהו הגוזל את חבירו בעדים א"נ דה"ל הנגזל מן הנשבעין ונוטלין כדתנן בשבועות המלוה את חבירו בקניין אמר בשם רב האי גאון דצריך לפורעו בעדים ממה שכתב בפי' כותב אדם עדותו על השטר וכו': הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה … להמשך קריאה
א לא אמרו מתוך שאינו יכול לישבע אלא במחויב שבועה דאורייתא כגון מלוה אומר מנה לי בידך בשטר והרי עד אחד וזה אומר כך הוא אבל פרעתיך הוי מחויב שבועה בעד אחד ואינו יכול לישבע שאינו בא להכחיש העד ועל כן משלם ואומר רבינו יצחק דלא אמרי' מתוך שא"י לישבע משלם אלא בדבר שהי' לו … להמשך קריאה
א ראובן שחייב לשמעון מנה ויש לשמעון שטר וכשתבע שמעון ממונו מראובן לא הי' לראובן מה לפרוע ואמר לו תאכל פירות קרקעותי ותפחות שויין מסך הממון וכן עשה וכל זמן שהיו מעות לראובן הי' נותנן לשמעון ופוחתן מסך השטר אך לא הוציא השטר מתחת יד שמעון ולאחר זמן נפטר שמעון ותבע לו בנו כל הכתוב … להמשך קריאה
א לוה האומר למלוה אמת שאתה הלויתני אבל אין לי מה ליתן לך משביעין אותו ואע"פ שלא מצינו שבועה זו במשנה ובגמ' כך נהגו ישראל והיא תקנה טובה והנהגה אחרי סתימת התלמוד. וכן השיב רב אלפס שחייב לישבע שבועה דאורייתא לא שבועת היסת. וגם השיב דהיכא דמית הלוה קודם שהפסיק לישבע שבועה זו אין המלוה … להמשך קריאה
א ראובן שטען על שמעון שחייב לו מנה ושמעון משיב שאינו חייב לו כלום. א"ל ראובן כיצד אתה אומר שאינך חייב לי כלום אומר אתה שלא הלויתיך כלום או אומר אתה שפרעת לי או אומר אתה שאני הייתי חייב לך ממקום אחר ושמעון משיב לא אפרש לך כלום. פסק ר"ת שחייב שמעון לפרש כיצד פרעו … להמשך קריאה
א כתב רבי' יוסף הלוי דאע"ג דהיכא דטענו חטים ושעורים והודה לו באחד מהן מיקרי מודה במקצת הטענה היכא דטענו בתחילה חטים והודה לו ואח"כ טענו שעורים וכפר אין זה מודה במקצת שהרי הודה בכל הטענה ר"ל הראשונה ולא קרינא בי' טעמא דאין אדם מעיז פניו וכו': הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה … להמשך קריאה
א כתב ריא"ז דהאי דקיי"ל מנה לי בידך והלה אומר א"י דפטור דוקא בדיני אדם אבל בדיני שמים חייב ודוקא כדאמר א"י אם הלויתני אם לאו אבל אם מודה שהלווהו וא"י אם פרעו חייב אף בדיני אדם: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות … להמשך קריאה
א הטוען את חבירו מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי כלום בטענת ברי וכשבא לישבע שבועת היסת אומר א"י ורוצה לישבע שא"י כדין מנה לי בידך והלה אומר א"י פסק הראב"ד דנשבע שא"י ופטור ואין זה טוען וחוזר וטוען דכיון בטענה הראשונה הי' פוטר עצמו ולא הוכחש מימר אמרי כשבא לישבע דקדק בשבועתו … להמשך קריאה
א האומר לחבירו מנה לי בידך והלה אומר חמשין ידענא וחמשין לא ידענא חייב ובלא שבועת היסת ויחרים קודם על מי שטוען דבר שא"י בודאי שחייב לו כ"כ הר"מ במז"ל. ואע"ג דקיי"ל מנה לי בידך והלה אומר א"י פטור ובשבועת היסת הכא שאני כמו שפי' רב אלפס דהתם פטור משום דלא הודה בכלום ואינו מחויב … להמשך קריאה