א א. אבאר מאימתי החלה ניטלת. ועוד אבאר כמה שיעור חלה, ואבאר דין חלת חוצה לארץ בשיעורה והכשרתה ואכילתה ותערובתה. ואבאר גלגול גוי אם פוטר בשל ישראל אם לאו, ואכלול עם זה הברכה. שנינו בפרק שני (מ"ה): המפריש חלתו קמח אינה חלה וגזל ביד הכהן, העיסה עצמה חייבת בחלה והקמח אם יש בו כשיעור חייב … להמשך קריאה
א אבאר דין המערב שאור שלא הורמה חלתו בתוך עיסה [שהורמה חלתה, וכן דין המערב שאור שהורמה חלתו בתוך עיסה] שלא הורמה חלתה. ואבאר עם זה דין הקמחים שהאשה מערבת עם העיסה בשעת עריסה ולאחר שהורמה חלתה. שנינו בפרק שלישי (מ"ח): הנוטל שאור מעיסה שלא הורמה חלתה ונותן לתוך עיסה שהורמה חלתה, אם יש לו … להמשך קריאה
א ועוד אבאר בכלל זה ישראל שעשה עיסה פחות מכשיעור ונטל ממנה חלה אם יש לה דין חלה, וכן אם לאחר מכאן הוסיף עליה עד שהשלימה לכשיעור אם צריך ליטול ממנה חלה או נפטרת באותה חלה ראשונה. ב גרסינן בפרק ראשית הגז בשחיטת חולין (קלה, א-ב): תניא בהמת שותפין חייבת בראשית הגז ור' אלעאי פוטר, … להמשך קריאה
א אבאר איזו עיסה חייבת בחלה. ב. אבאר כמה שיעור עיסה שחייבת בחלה. אין חייבין בחלה אלא חמשת המינין בלבד, דתנן בפרק קמא דחלה (מ"א): חמשה דברים חייבין בחלה החטין והשעורין והכוסמין ושבולת שועל ושפון הרי אלו חייבין בחלה. וגרסינן עלה בירושלמי (פ"א, ה"א) אי כתב (במדבר טו, יט) והיה באכלכם לחם הארץ הייתי אומר … להמשך קריאה