א (נחמי' ט') וכרות עמו הברית לתת את ארץ הכנעני והחתי והאמורי והפריזי והיבוסי והגרגשי לתת לזרעו. לכאורה מלת לתת שפת יתר הוא והל' כפול דכבר כתיב לתת ברישא דקרא. וי"ל ע"פ פי' רש"י בפ' כי תשא למה לא נכתב שם הגרגשי בין האומות הכתובים שם. ותירץ דהגרגשי פנה מעצמו וילך לו ע"ש. ונודע הדבר … להמשך קריאה
א (הועתק מגליון התהלים של ההמ"ח זצ"ל) ב ז' יגמר נא רע רשעים. פ"א בשבת קודש רחצתי ונפל במחשבה. מימיו נאמנים. ולא הייתי יודע כוונה זו עד שהאיר השם עיני שכתב האר"י ז"ל שאלו המים הם מכל אחורי שמות והם נ"א יודי"ן וכשנשא הידים עד נגד המוח שהוא הדינים נמתקים בשרשם ונדחו הקליפות וזה צירוף … להמשך קריאה
א (ישעי' סי' נ"א) ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטוע שמים וגו'. הנה הקב"ה נותן דבריו הקדושים בפה הצדיק שיוכל לפעול רחמים וחסדים לעולם וכל הצטרכותם והגם שהצדיק מדבר בפיו ובלשונו מ"מ כח הדיבור והדיבור בעצמו הם כח השי"ת בעצמו ואינם נפרדים חלילה מאתו כלל. וכמ"ש במשה רבינו רבן של כל הנביאים שהיתה שכינה … להמשך קריאה
א (מלכים ב סי' ד') ואשה אחת מנשי בני הנביאים וגו'. נוכל לבאר הרמז על החורבן המר אשר אנחנו בקרבו. כי כנ"י נקרא' אשה אחת. והיא מנשי בני הנביאים פי' כשהיה בהמ"ק קיים היו לנו נביאים וחוזים להודיע לנו גדולת מלכנו ית' ואת הדרך אשר נעלה בה. לא כן עתה כי אין אתנו נביא וחוזה … להמשך קריאה
א וזאת הברכ' אשר ברך משה איש האלהים הענין הוא כי יעקב אע"ה בירך את בניו לפני מותו ועש' אותם מרכב' לשם אדנ"י כש"ה וזא"ת היא מלכות ושם אדנ"י יש בו שנים עשר אותיות כזה אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד כנגד י"ב בני יעקב. וכ"א הוא מרכב' לאות אחת אבל מש"ר ע"ה עשה אותם מרכב' לשם … להמשך קריאה
א במס' תענית. גדול יום הגשמים כיום שנתנ' בו תורה שנאמר יערוף כמטר לקחי ואין לקח אלא תורה שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם רבא אמר יותר מיום שניתנה בו תורה שנאמר יערוף כמטר לקחי מי נתלה בימי הוי אומר קטן נתל' בגדול עכ"ל נרמז בכאן על יום חג שמיני העצרת וכינו אותו בשם יום … להמשך קריאה
א בפרשת אמור. כל האזרח בישראל ישבו בסוכות איתא בגמ' דסוכה דף כ"ח ע"א נשים פטורים מן הסוכה מנה"מ דת"ר אזרח זה אזרח האזרח להוציא את הנשים פירש"י אי הוה כתיב אזרח הוה משמע כל תולדות ישראל אנשים ונשים והאזרח בה"א אתי למעוטי נשים ע"ש ונבאר עפ"י דרכינו דאם כתיב אזרח ה"א לרבויי נשים כי … להמשך קריאה
א שבעת ימים קודם יו"הכ מפרישין כה"ג מביתו ללשכת פרהדרין ומתקינין לו כהן אחר תחתיו. ר"י אומר אף אשה אחרת מתקינין לו. רומז הענין כי הכה"ג הוא המביא גדולה לעולם לכן מפרישין אותו ללשכת פר"הדרין: פי' שמהדר פ"ר גבורות לשרשם וממתיקם. ואיתא בגמ' הנוסחא לשכת פלהדרין. וניחא ג"כ לפירושינו דהיו מתקנין פ"ר דינים ומעלם אל … להמשך קריאה
א בהפטרה שובה ישראל עד ה' אלהיך. פירוש שצריך לשוב עד שיהיה ה' הוא הבורא אלהיך אלהות שלך פי' שתהא כסא ומרכבה לקדושתו ותוכל לדבק בו ולדבר לפניו תפלות ותחנונים כאשר ידבר איש אל רעהו למשל כאשר תאמר ברוך אתה ה' יהיה בעיניך כאלו אתה עומד לפניו ממש בלי שום מסך ומחשבה זרה מבדלת ח"ו … להמשך קריאה
א האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי וקשה מה זה שאצל השמים הזכיר דיבור שהוא קשה ואצל הארץ אמירה שהיא רכה אבל הענין כך הוא כי הבוב"ה האציל עולמות עד אין חקר וכל העולם הוא כעין משל למעלה הימנו וכה נשתלשלו העולמות עד שנברא העולם הזה שהוא גשמי והוא משל למה שלמעלה הימנו בכל … להמשך קריאה
א בחדש השביעי באחד לחדש במד' רבה אי' ר"ל בשם רחב"ח אמר משל לבן מלכים כו' כך אמר הקב"ה לישראל בני אם אתם מבקשין לזכו' לפני בדין ביום הזה תזכירו לפני זכות אבות כו' באחד זה אברהם זכרון תרועה זה יצחק מקרא קודש זה יעקב עוד בילקוט ישעי' זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו … להמשך קריאה
א בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבא ופירש"י לצאת ולבא בדברי תורה שנסתמו ממנו מסורות ומעיינות החכמה והדבר אינו מובן שרבן של כל הנביאים בהגיעו לכלל מאה ועשרים שנה והלולא רבה שיצאה נשמתו בנשיקה התעלה על הדע' כי נגר' ערכו בחכמ' מקודם אדרב' לפי גודל התחזקו' קדושתו תרב חכמתו וגם … להמשך קריאה
א אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלהיכם. הענין הוא כי איש הישראלי העובד את ה' באמת אזי הוא הולך ממדרגה למדרגה כמש"ה ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה עד שבא למדרגה גבוה. ושם לו מעמד ומצב מאין להלוך עוד כי הוא לפני ה' ממש. משל למלך בשר ודם. אשר כל איש הרוצה לבוא לחצר … להמשך קריאה
א והיה אם שמע תשמעו. במדרש אמר רבי יודן כל מי ששומע בקול של תורה בעולם הזה זוכה לשמוע באותו קול שכתוב בו קול ששון קול שמחה קול חתן קול כלה וגו'. א"ל משה לישראל הואיל וכל מי ששומע לד"ת הוא מתרומם בשתי עולמות. הוו זהירים לשמוע דברי תורה מנין ממה שכתוב בענין והיה אם … להמשך קריאה
א כי תצא למלחמה על אויביך. הוא הרמז שאמרנו כי עיקר המלחמה נאמר על ר"ה דהוא יומא דדינא וצריך להעריך קרב ומלחמה עם היצ"הר ומארי דדינין: ועיקר המלחמה הוא ע"י התשובה שהאדם משים על לבו לשוב לה' או מיראתו או מאהבתו. ויש לך אדם שהוא שב מגודל הרחמנות והגעגועים המגיעים לו על נשמתו שבקרבו כי … להמשך קריאה
א שופטים ושוטרים תתן לך וגו'. הנה הפרשה הזאת נק' תמיד בחודש אלול אשר הוכן העת לכל איש שישוב לבוראו ונסלח לו מחטאתו אשר חטא כל השנה ע"י חרטת והרהורי התשובה ובכי ומספד על עונותיו שעברו ראשו וכל כך צריך להתמרמר עד שיתגלה מצפוני לבו לפני יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם והיא יעיד … להמשך קריאה
א ראה אנכי נותן לפניכם היום. הפסוק מדבר בתחלה בלשונו כמדבר אל היחיד ראה. ומסיים לרבים אשר אנכי נותן לפניכם. והנה ע"פי מאמר ת"ז תיקון כ"א ובמ"ש שם יובן קצת שכתב שם רביע סלקא לעילא תביר נחתא לתתא פי' דהנה טעם רביע נקוד על האות וגם קולו כמושך והולך למעלה וזה סלקא לעילא ולשון רביע … להמשך קריאה
א והיה עקב תשמעון. הכתוב מרמז היסוד לכל עבודת השי"ת להיות במדרגת עקב ונכנע ושפל כמ"ש חז"ל שייף ועייל שייף ונפיק ולא מחזיק טיבותא לנפשיה. וזש"ה והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה. פי' אע"פ שתשמעו ותשמרו כל התורה תהיו בבחינת עקב. ואז ושמר ה' אלהיך ואהבך וברכך והרבך וסוף הכבוד לבא. והנה והיה עקב תשמעון … להמשך קריאה
א בגמרא מס' חגיגה לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיו"הכ שבהן היו בנות ישראל יוצאות וחולות בכרמים ומה היו אומרות בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך וכו' כי חודש אב בצירופו היוצא מפסוק ה"סכת ו"שמע י"שראל ה"יום שם החצי האחרון משם הו"יה השולט בחצי ראשון של החודש הוא בחי' דין … להמשך קריאה
א אתה החלות כו'. בילקוט את גדלך זו מדת טובך שנא' ועתה יגדל נא כו' ואת ידך זו ימינך פשוטה לכל באי עולם כו'. החזקה שאתה כובש ברחמים. את מדה"ד כו': שלא כמדת הקב"ה מדת בו"ד כו' שאין אחד יכול למחות על ידך. וכה"א והוא באחד ומי ישיבנו: שמעתי בשם אדו"מו הרב הקדוש מוהד"ב זצ"ל … להמשך קריאה
א אלה הדברים. במדרש אמר הקב"ה ראה לשונה של תורה מה חביבה שמרפאה את הלשון מנין שכן כתיב מרפא לשון עץ חיים כו' תדע לך לע"ל הקב"ה מעלה מג"ע אילנות משובחים כו' שהם מרפאים את הלשון כו' וחד אמר כל שהוא אלם וניעס הימנו לשונו מתרפא' כו' ר"ל לאמר מה לנו ללמוד ממקום אחר נלמוד … להמשך קריאה
א במד' איכה רבתי. השליך משמים ארץ תפארת ישראל אמר ריב"נ משל כו' כך אמר הקב"ה לישראל כלום אתם מקניטין אותי אלא בשביל איקונין של יעקב שחקוקה על כסאי הא לכוו טרון באפיכון. הוי השליך משמים ארץ וגומר עכ"ל והדבר נפלא ומכוסה מהבין איך אפשר שיצא מאתו כביכול רצון כזה ח"ו להשליך דמות יעקב החקוק' … להמשך קריאה
א אלה מסעי בני ישראל וגו'. אל"ה במספרו ל"ו רומז על ו"ק כ"א כלול מכולם עולה ל"ו ועם היכל קודש מכוון באמצע ומצטרף לכל הקצוות. נמצא החשבון ששה פעמים שבע' עול' מ"ב והם מ"ב מסעי בני ישראל בקדוש' שם מ"ב שבו עליית העולמות. וכן הם יצאו ממצרים עד בואם אל ארץ נושבת. והנה אנו רואים … להמשך קריאה
א איש כי ידור נדר לה' או השבע שבועה וגו' הכתוב מרמז להולך בדרך ה' ומתחזק לעבוד ה' ועושה לעצמו סייגים וגדרים כדי שיהיה כסא ומרכבה ליוצרו וזה כי ידור נדר לה' שהוא נודר ופורש א"ע מכמה ענינים לה' בכדי שיהיה בעצמו מכון ובית דירה ליוצרו ונמצא שע"י מחשבותיו אלו אתערותא דלתתא הוא מעורר עולם … להמשך קריאה
א פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי וגו' לכן אמור הנני נותן לו וגו'. פירש"י הטעם שהכתוב מיחסו אחר אהרן ע"ש. ולפי דעתינו יבואר עפ"י מה שנקדים פסוק אחרי מות שני בני אהרן דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקודש וגו' וקיי"ל אהרן בבל יבא ואין משה בבל יבא … להמשך קריאה
א וירא בלק בן צפור את כל וגו'. ויגר מואב וגו' להבין הענין ממ"נ כיון שראה בלק היה לו לירא מפניהם ומפני מה ויגר מואב. לכן י"ל פירושא דהאי קרא דפסוק ויגר מואב מוסיף על ראיית בלק שראה את כל אשר עשה ישראל לאמורי וגם ראה המורא של המואב מפני העם וכי נמוגו בפניהם ולא … להמשך קריאה