ספר יראים

א סימן פב (קעח) מעשר חוץ לחומה. הזהיר הכתוב במשנה תורה בפ' ראה אנכי שלא יאכלו מעשר חוץ לחומה. דכתיב לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך תירשך ויצהריך. וכתיב כי אם לפני ה' אלהיך תאכלנו במקום אשר יבחר ה' אלהיך. ובמעשר שני ובמעשר עני שהוא בשנה השלישית וששית לשמיטה. במעשר עני כתיב ואכלו בשעריך ושבעו … להמשך קריאה

א סימן פא (קלו) בשר מן החי. הזהיר הכתוב בפ' אלה תולדות נח. אך בשר דמו בנפשו לא תאכל, הכל בכלל בני נח הם והזהיר בפרשת ראה אנכי לא תאכל הנפש עם הבשר, ותניא בת"כ ומייתי לה בסנהדרין בד' מיתות לא תאכל הנפש עם הבשר זה אבר מן החי ר' חנינא בן גמליאל אומר זה … להמשך קריאה

א סימן פ (שיט) לחים ויבשים חרצנים וזג לא יאכל. הזהיר הכתוב על הנזיר בפ' נשא מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לא יאכל. וכתיב לעיל מיניה וענבים לחים ויבשים לא יאכל. ותניא לחים להביא אח הבוסר, מכל אשר יעשה מגפן היין בא הכתוב ללמדך שאם אכל כזית מכולם שהוא לוקה את ארבעים, … להמשך קריאה

א סימן עט (שיח) נזיר יין ושבר וחומץ ומשרת ענבים לא ישתה. הזהירה תורה בפ' נשא. האומר הרני נזיר שאסור [מ'] בנעשה מן הגפן דכתיב איש או אשה כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה', וכתיב מיין ושכר יזיר חומץ יין וחומץ שכר לא ישתה וגו'. ותניא בספרי מיין ושכר יזיר לאסור יין מצוה כיין … להמשך קריאה

א סימן עח (קסט) לחם וקלי וכרמל. הזהיר הכתוב בס' אמור אל הכהנים ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה עד הביאכם וגו'. ותניא (בת"כ) אילו נאמר קלי וכרמל לא תאכלו, הייתי אומר אף הקטניות בכלל ת"ל לחם, מה לחם מיוחד של ה' מינים אף כאן של ה' מינים. אין לי אלא חטים … להמשך קריאה

א סימן עז (קמה) לא תאכלו על הדם. הזהיר יוצרינו בפ' קדושים תהיו לא תאכלו על הדם ומקרא זה יוצא לכמה טעמים ובספרא ומייתי לה בסנהדרין פרק ד' מיתות (סנהדרין ס"ג א') תניא, מנין לאוכל מן הבהמה קודם שתצא נפשה שהוא בלא תעשה ת"ל לא תאכלו על הדם. דבר אחר לא תאכלו על הדם, אל … להמשך קריאה

א סימן עו (קנד) כלאי הכרם. הזהיר הכתוב שלא יזרע בכרם, דכתיב בפ' כי תצא ולא תזרע כרמך כלאים, וכמה הוא כרם כדתניא במס' כלאים פ"ד (מ"ו) הנוטע שתים [בתוך] (כנגד) שתים ואחת יוצאה זנב הרי זה כרם, שתים כנגד שתים ואחת בינתים שתים כנגד שתים ואחת באמצע אינו כרם עד שיהיו שתים כנגד שתים … להמשך קריאה

א סימן עה (קפד) ערלה הזהיר עליה הכתוב בפ' קדשים תהיו, דכתיב כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל (עץ) מאכל וערלתם (ערלתו) את פריו וגו' (ו)ערלה נוהגת בכל דבר הנקרא אילן והוא עושה פרי מאכל אדם, דכתיב ונטעתם כל עץ מאכל במאכל אדם משתעי קרא, דתניא בת"כ, כי תבאו יכול משבאו (לעבר הירדן) ת"ל אל … להמשך קריאה

א סימן עד (שצג) קדש טמא. הזהיר היוצר שלא לאכל בשר קדש מזבח בטומאת עצמם בין קדשי קדשים בין קדשים קלים, כדכתיב בפ' צו את אהרן, אם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה וסמיך ליה והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל: הסבר על זכויות יוצרים ספר יראיםרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א סימן עג (קנא) ב עמוד יח שלא לשקץ את הגוף. הזהירה תורה לישראל בפרשת ויהי ביום השמיני דכתיב אל תשקצו את נפשותיכם פי' אל תמאסו עצמכם ואל תאכלו במאוס ובשיקוץ כדאמר רב ביבי בר אביי באלו הן הלוקין (ט"ז ב') האי מאן דשתי מיא בקרנא דאומנא עובר בבל תשקצו ואמרינן נמי בשבת פר"ע (צ' … להמשך קריאה

א סימן עב (קלג) חגב טמא. לא נכתב לאו בהדיא אלא בכלל שרץ העוף בשאין לו סימני טהרה של חגבים, בפרשת ויהי ביום השמיני. אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ [על הארץ] כלל כל השרצים. ובשביל שהוא מין בפני עצמו כללתיו לבדו, בסימני חגבים טהורים תנן באלו טרפות (נ"ט א') ובחגבים כל שיש לו … להמשך קריאה

א סימן עא (קלה). ב עמוד יז שרץ המים. הזהיר עליו תיוצר בפ' שמיני ובראה אנכי דכתיב כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים מכל שרץ המים. ותניא באלו טרפות (ס"ו א') אין לו עכשיו ועתידין לגדל אחר זמן כגון הסולתנית והפעיין הרי זה מותר. יש לו עכשיו ועתיד להשירן בשעה שעולה מן תמים … להמשך קריאה

א סימן ע (קלד) שרץ הארץ. הזהירה תורה בפ' שמיני דכתיב כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע עד כל מרבה רגלים לכל השרץ השורץ על הארץ לא תאכלום כי שקץ הם. ותניא בת"כ ומייתי לה בשלהי אלו טרפות (ס"ז ב') הולך על גחון זה נחש, כל לרבות את השלשול ואת הדומה לדומה. הולך … להמשך קריאה

א סימן סט (קלב) שרץ העוף. שרץ נקרא כל דבר קטן שרוחש על הארץ. ואינו נמצא אלא בארבע רגלים והזהירה תורה עליהם בפ' ויהי ביום השמיני, כל שרץ העוף ההולך על ארבע שקץ הוא לכם, וכתיב תו בההוא ענינא כל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם. וכתיב בפרשת ראה אנכי כל שרץ … להמשך קריאה

א סימן סח (קלא) עוף טמא. הזהיר הכתוב עליו [דכתיב] בפרשת שמיני ובמשנה תורה דכתיב ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו כי שקץ הם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה, וכ"ד טמאים הוזכרו בפרשה. ותנן באלו טריפות (נ"ט א') כל עוף הדורס טמא וטעמא דקים להו לרבנן שכל הדורס מין נשר הוא, [הוא] שאסרתו … להמשך קריאה

א סימן סז (קל) בהמה טמאה. הזהיר עליה הכתוב בפ' שמיני ובמשנה תורה, דכתיב אך את זה לא תאכלו ממעלה הגרה וממפריסי הפרסה וגו'. דאמרינן בחולין בבהמה המקשה לילד חיה בכלל בהמה בסימנים, דכתיב זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ איל וצבי ויחמור: הסבר על זכויות יוצרים ספר יראיםרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א סימן סו (קמג) טריפה, הזהיר הכתוב על הטריפה של עוף חיה ובהמה בפ' ואלה המשפטים, דכתיב ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טריפה לא תאכלו. ואע"ג דדרשינן ליה בחולין בבהמה המקשה (ס"ח א') לבשר שיצא לחוץ למקומו לאו לאפוקי קרא מפשוטו. והכי משמע לן קרא ובשר בשדה טריפה דהיינו יוצא חוץ למחיצתו וטריפה נמי … להמשך קריאה

א סימן סה (קמ) נבילה. בין נבלת עוף בין נבלת בהמה, הזהיר עליהן הכתוב בפ' ראה אנכי דכתיב לא תאכלו כל נבילה ודבר למד מעניינו. והענין מדבר בין בעוף בין בבהמה. ועל נבלת העוף הזהיר גם בפ' אמור אל הכהנים דכתיב נבילה וטריפה לא יאכל לטמאה בה, ומנלן דבעוף מיירי דכתיב לא (יאכל) לטמאה בה. … להמשך קריאה

א סימן סד (שסו) מנחת כהן לא תאכל. הזהיר הכתוב כפ' צו את אהרן וכל מנחת כהן כליל תהיה דוקא מנחת כהן ' אבל מנחת כהנת נאכלת, כדתנן בסוטה פ' היה נוטל (סוטה כ"ג א') מנחת כהנת נאכלת מנחת כהן אינה נאכלת בת ישראל שנשאת לכהן (מנחתה נשרפת בת כהן שנשאת לישראל) מנחתה נאכלת וטעמא … להמשך קריאה

א סימן סג (קמט) בשר בחלב. הזהיר הכתוב שלא לאכול בשר שנתבשל בחלב ואף בהנאה אסור דכתיב ביה תלתא זימני לא תבשל גדי בחלב אמו, א' בפ' ואלה המשפטים וא' בפ' כי תשא וא' במשנה תורה בפ' ראה אנכי דאמרינן בחולין פ' כל הבשר (חולין קט"ו ב') דבי ר' ישמעאל תנא לא תבשל גדי בחלב … להמשך קריאה

א סימן סב (תז) אל תאכלו ממנו נא. צוה יוצרנו בפ' בא שלא לאכל הפסח אבר נא או מבושל, דכתיב אל תאכלו ממנו נא וגו'. ומפרש בשלהי פ' כל שעה (פסחים מ"א א') מאי נא כדאמרי פרסאי אברנים פי' לא חי ולא כל צרכו אכל חי פטור, כדתניא יכול אכל כזית חי יהא חייב ת"ל … להמשך קריאה

א סימן סא (תיא) בן נכר בפסח. הזהירה תורה בפ' בא אל פרעה כל בן נכר לא יאכל בו. פי' נכר שנשתמד שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים. (כך (פירשו) רז"ל בהערל ביבמות (ע"א א') ובפסחים בהאשה). הסבר על זכויות יוצרים ספר יראיםרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א סימן ס (קעה) תושב ושביר בתרומה. הזהיר הבורא שלא יאבל תושב ושכיר ישראל בתרומת רבו כהן, דכתיב בפ' אמור אל הכהנים תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש. ובתרומה משתעי קרא מנ"ל. צא ולמד מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מענינו. ובההוא עניינא כתיב לעיל מיניה ובא השמש וטהר ואחר יאכל (מן) הקדשים ומוקמינן … להמשך קריאה

א סימן נט (תי) תושב ושכיר בפסח, הזהיר הכתוב עליה בפ' בא אל פרעה. דכתיב תושב, ושכיר לא יאכל בו. ומהו תושב ושכיר נחלקו בהן רבותינו במכילתא, דתניא תושב זה גר תושב' [פי' גר תושב יפורש בע"ז פרק אחרון (ס"ד ב')] שכיר זה הגוי. ר"א אומר למה נאמרו. [פי' הרי בכלל ערל הם] לידון מה … להמשך קריאה

א סימן נח (קעו) ערל בתרומה. הזהיר על ערל שלא יאכל שפירשנו בתרומה, אפילו הוא כהן ואזהרתו ועונשו אבל למדנו ביבמות בהערל (ע' א') דתנן הערל ובל הטמאים לא יאכלו בתרומה. ואמרינן בגמרא מנה"מ, דת"ר ר"א אומר מנין לערל שאינו אוכל בתרומה, נאמר תושב ושכיר בפסח ונאמר תושב ושכיר בתרומה מה תושב ושכיר האמור בפסח … להמשך קריאה

א סימן נז (קעו ותט) ערל בפסח. הזהיר יוצרנו בפ' בא שלא יאכול ערל בפסח, דכתיב וכל ערל לא יאכל בו. ושמעתי שרבותי חלוקים בדבר. י"מ שערל שמתו אחיו מחמת מילה הוי ערל ואסור בפסח והיינו דתנן (יבמות ע' א') הערל וכל הטמאים לא יאכלו בתרומה ותרומה מפסח ילפינן בגמרא, א"כ ערל דפסח כערל דתנן … להמשך קריאה