ספר יראים

א סימן קלד (רסב) שכיר לא תעשוק. את ה' אלהיך תירא ותעבוד והִזהֵר בשכירות שכיר הזהיר הכתוב עליו בב' מקומות בקדושים כאשר פירשנו למעלה ובפרשת כי תצא למלחמה דכתיב לא תעשוק שכר עני ואביון ותניא בספרי מה ת"ל והלא כבר נאמר לא תעשוק את רעך ולא תגזול למה נאמר בב' לאוין מלמד שהכובש שכר שכיר … להמשך קריאה

א סימן קלג (רעד) בעבוט לא תשכב. ויראת מאלהיך צוה והזהיר בפ' כי תצא למלחמה ואם איש עני הוא לא תשכב בעבוטו ותניא לא תשכב ועבוטו עמך ואמר רב ששת בהמקבל (קי"ד ב') עני לא תשכב ועבוטו עמך הא עשיר שכב ועבוטו כו'. ותנן בהמקבל (קי"ג א') מחזיר הכר בלילה ואת המחרישה ביום. ותניא בגמרא … להמשך קריאה

א סימן קלב (רעג) לא תעבוט בביתו. תירא את ה' אלהיך אשר צוה בפרשת כי תצא למלחמה כי תשה ברעך משאת מאומה לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו ותנן בב"מ בהמקבל (קי"ג א') המלוה את חבירו לא ימשכננו אלא בב"ד ולא יכנס בביתו ליטול משכונו שנאמר בחוץ תעמוד ותניא בספרי כי תשה ברעך. אין לי … להמשך קריאה

א סימן קלא (קסד) ואל כליך לא תתן. ויראת מאלהיך אשר צוה בפ' כי תצא כי תבא בכרם ריעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן. ותניא בהשוכר את הפועלים (פ"ז ב') נאמר כאן כי תבא ונאמר להלן לא תבא עליו השמש מה להלן בביאת פועל הכתוב מדבר אף כאן בביאת פועל הכתוב מדבר. … להמשך קריאה

א סימן קל (שא) שבויה לא תמכור. ויראת מאלהיך אשר הזהיר בפ' כי תצא למלחמה על אויבך בהביאך שבויה מן האומות ועשית לו האמור ולקחת לו לאשה שאינך רשאי למוכרה דכתיב אם לא חפצת בה ושלחת לנפשה ומכור לא תמכרנה בכסף פי' לאחר שלקחת ושלחת לנפשה ומכור לא תמכרנה מנין שלא יתננה במתנה ולא יעשה … להמשך קריאה

א סימן קכט (רנח) גבול לא תשיג. תירא את ה' אלהיך וזכור אשר צוה בפ' שופטים לא תשיג גבול ריעך אשר גבלו ראשונים בנחלתך אשר תנחל. ותניא בספרי לא תשיג גבול ריעך והלא כבר נאמר לא תעשוק את ריעך ולא תגזול אלא מלמד שכל העוקר תחומו של חברו עובר בב' לאוון פי' לא תגזול ולא … להמשך קריאה

א סימן קכח (רמב) שחד לא תקח. את ה' אלהיך תירא ותקיים אשר צוה בפרשה שופטים ושוטרים וכתיב לא תקח שחד לשופטים הזהיר רחמנא ותניא בספרי ומייתי לה בכתובות פ"ב דייני גזרות (ק"ה א') שחד לא תקה מה ת"ל אם ללמד שלא לזכות את החייב ולחייב את הזכאי הרי כבר נאמר לא תטה משפט אלא … להמשך קריאה

א סימן קכז (רנט) לא תונה. ויראת מאלהיך לקיים הכתוב בהר סיני כי תמכרו ממכר או קנה מיד עמיתך אל תנו איש את אחיו באונאת ממון הכתוב מדבר (ב"מ נ"ח ב') יכול באונאת דברים כשהוא אומר ולא תונו איש את אחיו הרי אונאת דברים אמור הא מה אני מקיים אל תונו איש את עמיתו באונאת … להמשך קריאה

א סימן קכו (רסג) לא תלין פעולת שכיר. ויראת ותקיים אשר צוה בקדושים תהיו לא תלין פעולת שכיר עד הבקר זה שכיר יום. ועל שכיר לילה הזהיר בפ' כי תצא למלחמה לא תעשוק שביר עני ואביון מאחיך או מגרך בארצך אשר בשעריך ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש. ותניא בב"מ בהמקבל (ק"י ב') מנין … להמשך קריאה

א סימן קכה (רנו) לא תגזול. את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד, צוה בפ' קדשים לא תעשוק רעך ולא תגזול וגזל הוא בממון דילמוד סתום מן המפורש, דכתיב ויגזול את החנית מיד המצרי וכתיב ויגזלו את כל אשר לאבימלך, וגזלן נקרא כל היכא דמיטמר מאינשי. ב תולדה לגזלה הערמה, כדאמרינן בשבת פ' מפנין (שבת קכ"ט … להמשך קריאה

א סימן קכד (רנה) לא תגנובו. את ה' אלהיך תירא ותעבוד ותקיים ככל אשר צוה בס' קדשים לא תגנובו. ותניא בת"כ לא תגנובו מה ת"ל מכלל שנאמר בגניבה שנים ישלם למדנו עונש אזהרה מנין ת"ל לא תגנובו לא תגנוב ע"מ למיקט (לא תגנוב) ע"מ לשלם תשלומי ד' וה'. בן בג בג אומר לא תגנוב (את) … להמשך קריאה

א סימן קכג (קפא) עומר לא תקח. תירא את ה' אלהיך ותקיים אשר צוה בפ' כי תצא למלחמה כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה יהיה. ותניא בספרי קצירך פרט שקצרוהו גוים קצרוהו לסטים ואפי' ישראל כרסמוה נמלים שברתו הרוח או בהמה נכרי שקצר ואח"כ נתגייר פטור מן הלקט … להמשך קריאה

א סימן קכב (קס) פרט לא תלקט. תירא את ה' אלהיך ותקיים אשר צוה בפ' קדושים תהיו ופרט כרמך לא תלקט ותנן בפיאה פ"ז, איזהו פרט הנושר בשעת הבצירה וטעמא דכתיב ופרט כרמך בשעה שדרכו עשיר והיינו בשעת הבצירה, מכאן אמרו היה בוצר עקץ את האשכול והוסבך בעלים ונפל לארץ ונפרט לארץ הרי אלו של … להמשך קריאה

א סימן קכא (קנט) לא תעולל. את ה' אלהיך תירא, צוה בפ' קדושים תהיו, כרמך לא תעולל. ובפ' כי תצא למלחמה כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך, עוללות נקראים אשכולות קטנים כדכתיב אם בוצרים באו לך הלא ישאירו עוללות וכתיב ועולל יעוללו כגפן (שארית ישראל) אלמא הקטנים הם עוללות. וכמה יהיו הקטנים פירשו הכמים במס' … להמשך קריאה

א סימן קכ (קנח) לא תלקט. את ה' אלהיך תירא ותעבוד צוה והזהיר על מצות הלקט בפ' קדושים תהיו ובפ' אמור ולקט קצירך לא תלקט והזהיר בב' מקומות לעבור עליו בב' לאוין. ותניא בת"כ בפ' אמור אל הכהנים אמר ר' מרינוס בר' יוסי למה נאמר הלא כתיב בפ' קדושים תהיו שלא קבעו הכתוב במועדות אצל … להמשך קריאה

א סימן קיט (קנז) לא תכלה. את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד. (אשר) צוה והזהיר להפריש (פיאה) דכתיב בפ' קדושים, ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך בקוצרך וגו' והזהיר ב' פעמים לעבור עליו בשני לאוין. דתניא בת"כ בפ' אמור אל הכהנים א"ר ורדימוס ב"ר יוסי למה באמצע התלים פסח ועצרת מכאן רה"ש ויוהכ"פ … להמשך קריאה

א סימן קיח (ערב) לאו דריבית. הזהיר יוצרנו שלא ילוה ישראל לחברו ברבית דכתיב (בפרשת) בהר סיני את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך, אע"ג דגר תושב כתוב בההוא ענינא, דכתיב כי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי [אחיך] עמך אל תקח וגו' רבית דידיה שרי כדתנן באיזהו … להמשך קריאה

א סימן קיז (קצא) שאר כסות ועונה. גזר היוצר בפ' ואלה המשפטים: הנושא אשה חייב ליתן (לה) שאר כסות ועונה, דכתיב אם אחרת יקח (לו) שארה כסותה ועונתה לא יגרע. ב בפירוש המקרא נחלקו רבותינו בכתובות בפ' נערה שנתפתתה (כתובות מ"ז ב') דתניא שארה אלו מזונות וכה"א אשר אכלו שאר עמי וגו' כסותה כמשמעה, עונתה … להמשך קריאה

א סימן קטז (רפה) לא ימשול למכרה. צוה הב"ה כפ' ואלה המשפטים [ואם] (אשר) לא יעדה והפדה לעם נכרי לא ימשול למכרה בבגדו בה. פי' המקרא ואם לא יעדה הקונה אותה לא ימשול עוד למוכרה בבגדו בה ואם ימכרנה אינה מכורה ועובר. בפי' "בבגדו בה" נחלקו בה רבותינו בקדושין פ"א (י"ח ב') דתניא בבגדו כיון … להמשך קריאה

א עמוד הרביעי איסורי ממון שאדם לוקח מחברו או מעכב במקום שחייבתו תורה ליתן ויש בו הראשון חייבי לאוין כ"ו , ב לא תחמוד, לא ימשול למוכרה, שאר כסות ועונה, לא תתן כספך ואכלך, לא תכלה, ולא תלקט, לא תלקט פרט, לא תעולל, עומר לא תקח, לא תגנובו, לא תעשוק, לא תגזול, לא תלין שכירות, … להמשך קריאה

א סימן קיד (שז). צפרי מצורע. תנן בקדושין (נ"ו ב') המקדש בצפורי מצורע אינה מקודשת. ואמרינן (נ"ז א') מנלן, דתנא דבי ר"י נאמר מכשיר ומכפר בפנים ונאמר מכשיר ומכפר בחוץ מה מכשיר ומכפר האמור בפנים עשה בו מכשיר כמכפר אף מכשיר האמור בחוץ עשה בו מכשיר כמכפר. צפורי מצורע דמיתסרי דוקא שחוטה דכתיב ושחט את … להמשך קריאה

א סימן קיג (שו). מת. אסר הכתוב מת ישראל בהנאה, כדאמרינן בע"ז באין מעמידין (כ"ט ב') מת גופא מנלן דאסיר דילפינן שם שם מעגלה ערופה; כתיב הבא ותמת שם מרים ותקבר שם וכתיב התם וערפו שם את העגלה, ועגלה גופא מגלן דאסירא בהנאה, כפרה כתיב בה בקדשים, ובשם שהמת אסור כך קברו ותכריכין אסורין. דתניא … להמשך קריאה

א סימן קיב (רנ) עגלה ערופה. תנן בקדושין (נ"ו כ') המקדש בעגלה ערופה אינה מקודשת. ואמרינן (נ"ז א') מנלן. אמרי דבי ר' ינאי כפרה כתיב בה בקדשים, דכתיב ונכפר להם הדם: ב ואין לומר מאחר דאיתקיש לקדשים יהיה לה דין קדשים לתפיסת דמים ולמעילה דלהכי אפקיה קרא ולגזירה שוה להקיש בלשון כפרה ללמד לקדשים שנתכפרו … להמשך קריאה

א סימן קיא (קמב) שור הנסקל. תנן בקדושין (נ"ו ב') המקדש בשור הנסקל אינה מקודשת ואמרינן מנלן (דתניא) ממשמע שנאמר סקל יסקל השור איני יודע שהוא נבילה ואסורה באכילה, א"כ מה ת"ל ולא יאכל את בשרו מגיד לך הכתוב שאם שחטו לאחר שנגמר דינו שאסורה באכילה בהנאה מנין ת"ל ובעל השור נקי. מה משמע כאדם … להמשך קריאה

א סימן קי (קנה) כלאי הכרם. תנן בקדושין (נ"ו ב') המקדש בכלאי הכרם אינה מקודשת ואמרינן מנלן אמר חזקיה אמר קרא לא תזרע כרמך כלאים פן תקדש פן תוקד אש. ושיעור הכרם להאסר וכיצד יאסר, פירשתי למעלה בעמוד שני באיסור אכילת כלאי הכרם (סי' ע"ו): הסבר על זכויות יוצרים ספר יראיםרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א סימן קט (קפה) ערלה. תנן בקדושין (נ"ו ב') המקדש בערלה אינה מקודשת ואמר מנא ה"מ דתניא ערלים לא יאכל, מנין שלא יהנה ממנו ולא יצבע בו ולא ידליק בו את הנר אע"פ שאינו גוף הפרי בעין, ת"ל ערלתם ערלתו ערלים לרבות את כולם. בפסחים בפ' כל שעה (פסחים כ"ב ב') מפורש אמאי לא נפקא … להמשך קריאה