ספר חסידים כ״ח

א זאת תורת השב בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאדו להדבק בבוראו ועל כל עבירה ועבירה שתבא לידו יחשוב ח"ו אם גוזרים עליו שמד יהרג על יחוד ה'. וכי זה דבר הקשה שלא יוכל לעמוד בו יסבול עבור יחוד שמו אז כל עבירה יקל עליו להעבירה ממנו ומיד כשאדם בא ליטהר מסייעין לו מן השמים … להמשך קריאה

ספר חסידים כ״ז

א אל תאמר שאין לחפש בדרכיו ולשוב כי אם מעבירות שיש בהן מעשה כגון גזל זנות גנבה וכיוצא בהן אלא כשם שצריך אדם לפרוש ולשוב מהם כך הוא צריך לחפש בדעות הרעות שיש לו ולשוב מהן מן הכעס ומן האיבה או מן הקנאה או מן הגזל ומרדיפת המאכלות וכיוצא בהן מהכל צריך לשוב ואלו קשים … להמשך קריאה

ספר חסידים כ״ו

א בכל עת יהיו בגדיך לבנים לעולם יראה עצמו כאילו נוטה למות ושמא ימות בשעתו ונמצא מת בחטאו לפיכך ישוב מחטאיו מיד שנא' שוב יום אחד וגו' לפיכך ישוב יום אחד לפני מיתתו ויפה שעה אחת בתשובה: הסבר על זכויות יוצרים ספר חסידיםרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

ספר חסידים כ״ה

א החוטא לחבירו ומת החבר קודם שבקש ממנו מחילה מביא י' בני אדם ומעמידן על קברו ואומר בפניהם חטאתי לה' אלהי ישראל ולפלוני זה שעשיתי כך וכך אם היה חייב לו ממון מחזירו ליורשיו לא היה יודע מי יורשיו יניחנו בב"ד ויתודה: הסבר על זכויות יוצרים ספר חסידיםרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

ספר חסידים כ״ד

א וזהו דרכם של ישרים בלבם הנכון אבל הגוים ערלי לב אינם כך אלא עברתם שמרה נצח וכן הוא אומר על הגבעונים לפי שלא מחלו ולא נתפייסו אמר הכתוב (שמואל ב כא ב) כי לא מבני ישראל המה. החוטא לרבו ובקש מחילה ממנו ולא מחל לו חוזר ובא אפילו מאה פעמים עד שימחול לו: הסבר … להמשך קריאה

ספר חסידים כ״ג

א אין תשובה ויה"כ מכפרות אלא עבירות שבין אדם לקונו כגון מי שאכל דבר איסור או בעל בעילה אסורה וכיוצא בהם אבל עבירות שבין אדם לחברו כגון חובל או מקלל או גוזל וכיוצא בו אינו נמחל לעולם עד שיתן לו מה שהוא חייב לו וירצהו אעפ"י שהחזיר ממון שהוא חייב לו צריך לרצות ולשאול ממנו … להמשך קריאה

ספר חסידים כ״ב

א מי שחטא בדבר אחד ואחרים נחשדים צריך לומר אני הוא שחטאתי כדי שלא יחטאו העולם על ידו שיהיו חושדים הכשרים ואם הוא בחבורת בני אדם ונעשה דבר אחד שלא כהוגן ולא נודע מי החוטא צריך שיאמר אני הוא שחטאתי אעפ"י שלא חטא ועל ידי שיתודה החוטא לא יבוש כמעשה דרבי מאיר. מעשה באשה אחת … להמשך קריאה

ספר חסידים כ״א

א חסידים הראשונים היו כותבים באגרת עונותיהם כשהיו חוטאים כדי להתודות על חטאתם וכדי שיזכור ויתחרט ויעשה תשובה מפני שזוכר עונותיו שהוא עתיד ליתן דין וחשבון עליהם ויעשה תשובה ולפיכך טוב לכתבם לקיים מה שנאמר (תהלים נא ה) וחטאתי נגדי תמיד וזוכר יום המיתה וגיהנם ויום הדין ולבסוף אהבת שמים כי היא מובחרת אך ברמז … להמשך קריאה

ספר חסידים כ׳: הלכות תשובה

א הלכות תשובהכל מצות שבתורה בין עשה בין לא תעשה אם יעבור אדם על אחד מהם בין בזדון בין בשוגג כשיעשה תשובה וישוב מחטאיו חייב להתוודות לפני האלהים יתעלה שמו שנא' (במדבר ה ו) איש או אשה אשר יעשו מכל חטאת והתודו את חטאתם זהו וידוי דברים ובה מצות עשה כיצד מתודה אומר אנא ה' … להמשך קריאה

ספר חסידים י״ט

א עשרים וארבעה דברים מעכבים את התשובה ואלו הן. רכילות. לשון הרע. בעל חימה. בעל מחשבה רעה. המתחבר לרשעים. הרגיל בסעודה שאינה מספקת לבעליה. המסתכל בעריות. החולק עם גנב. האומר אחטא ואשוב עון זה. והאומר אחטא ויה"כ מכפר. המבזה את רבותיו. המקלל את הרבים. ובכלל עון זה המונע את הרבים מלעשות מצוה. והמטה את חבירו … להמשך קריאה

ספר חסידים י״ח

א שורש התפלה שמחת לב בהקב"ה שנאמר (דברי הימים א טז י) התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי ה' ולפיכ' הי' דוד מלך ישראל מנגן בכנור על כל תפלותיו וזמירותיו למלאו' לבבו שמחה באהבתו של הקב"ה וכשיתפלל אדם צריך שיכוין לבו לפני מי הוא עומד. חמשה דברים מעכבים את התפלה אף על פי שהגיע זמנה … להמשך קריאה

ספר חסידים י״ז

א שורש התורה צריך האדם להעמיק וללמוד ולדע' מעש' בכל דבר שנ' שכל טוב לכל עושיהם ללומדיהם לא נאמר אלא לעושיהם שלא יהא אדם קורא ושונה ובועט באביו או ברבו או במי שגדול ממנו אלא לומד על מנת ללמד לשמור ולעשות וזו היא תורה לשמה וכל העוסק בתורה שלא לשמה נוח לו שלא נברא וכל … להמשך קריאה

ספר חסידים ט״ז

א ולא יסתכל אדם באשה אפי' היא מכוערת ולא בבגדי צבע אשה ולא בבהמו' בשע' שנזקקין זה לזה ואפי' הוא מלא עינים כמלאך המות תנו רבנן ונשמרת מכאן א"ר פנחס בן יאיר תורה מביא' לידי זריזות וזריזות לידי זהירות וזהירות לידי נקיות ונקיות לידי פרישות ופרישות לידי טהרה וטהרה לידי יראת חטא ויראת חטא מביא … להמשך קריאה

ספר חסידים ט״ו

א שורש ענוה במקום שיש גדולה וכבוד ירחיק עצמו ולא יכלול עצמו עם שאר בני אדם כיצד שהיה לפני רבו וזכר קשיא או תמיה אשר תמה או תירוץ אשר תירץ אל יאמר לרבו או לחבירו כך תרצתי או כך הקשיתי אלא כך הקשית כדי שלא יהנה לבבו ועוד יתן לרבו או לחברו הכבוד ולא לו … להמשך קריאה

ספר חסידים י״ד

א שורש אהבת ה' ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך צונו בוראנו לעבדו ביראה שתהא אהבת נפשנו קשורה בנפשו בשמחה ובאהבתו ובלב טוב ושמחת האהבה כך היא עזה ומתגברת על לב אוהבי ה' [שאפי' ימים רבים שלא בא על אשתו ויש תאוה מרובה כנגדה ובשעה שיורה כחץ] אינו נהנה כנגד תגבורת ותוקף יראת ה' ושמחת … להמשך קריאה

ספר חסידים י״ג

א יסוד היראה הוא נסיון כי עיקר היראה נכר' בעת הנסיון וכמו שנכר' היראה ביצר נשים כך נכרת בכל מיני יצרים והקב"ה אינו מביא הכל בנסיון אלא כשמדבר לעשו' טובה לאדם בא השטן שהוא מדה"ד לפני הקב"ה ואומר רבש"ע לא יתכן לעשות לו טובה עד שיעמוד בנסיון לכך צדיקים נשבעין ליצרן לכובשו וכן כשהביא טובה … להמשך קריאה

ספר חסידים י״ב

א שורש החסידות יראה כשאדם מתאוה לדבר הנאה ועוזב את יצרו מפני יראת השם ולא שירא מפני פורענות עולם הבא ולא בשביל הנאת העולם הזה והעוה"ב אלא ירא פן לא יהיה תמים באהבת הבורא יתברך שמו שנאמר (דברים יח יג) תמים תהיה עם ה' אלקיך וזהו הנקרא ירא ה'. והגדר הגדול והמופלא עזיבת המאכלו' כי … להמשך קריאה

ספר חסידים י״א

א אין חסיד אלא מי שעובר על מדותיו כשבאין ב"א בפניו אשר חטאו ועשו לו שלא כהוגן ועתה מתחרטים ומבקשים מחילתו ממנו. ומה שיש בידם לתקן מן המעוות אשר עשו הם מתקנים ומתחרטים ומבקשים מחילתו ואומרים לקבל דין עליהן ככל אשר יגזר עליהם וכשרואה זה אשר בידו לעשות להם רעה ולהשיב להם גמולם ומוחל להם … להמשך קריאה

ספר חסידים י׳

א כל דבר חסידות לנהוג בכל יום דברים שיצרו קשה עליו כגון רכילות ויצר הרע דברים בטלים שלא לדבר שקר ושלא לראות בנשים. ולדבר דברים בטלים מדברי העולם ללכת לטייל על הכל יש יצר. וכן לא ישבע כלל ושלא להזכיר שם שמים לבטלה וכל כיוצא בזה שנוהג תמיד ויצרו מתגבר עליו ואין יכול לעמוד בפניהם … להמשך קריאה

ספר חסידים ט׳

א ועיקר חוזק החסידות מתחלה ועד סוף אע"פ שמתלוצצים עליו אינו מניח חסידותו וכוונתו לשמים ואינו רואה פני נשים בפרט בין אנשים אחרים שכלם רואים הנשים כגון שהיה בבית החופה שהנשים שם מלובשות עדים והכל מסתכלים והוא אינו מסתכל לפיכך יזכה לרב טוב הצפון כמו שכתוב (תהלים לא כ) אשר צפנת ליראיך. ועינו תשבע מזיו … להמשך קריאה

ספר חסידים ח׳

א כשיצאו רשב"ג ור' ישמעאל בן אלישע להריגה אמר ליה רשב"ג לרבי ישמעאל איני יודע למה אני יוצא להריגה. אמר שמא כשהיית דורש ברבים היה לבך שמח והנאך לבך אמר לו נחמתני וכן יעשה כל האדם שיתחרט ממעשיו הרעים בצניעותו ובענוה ילך ויעשה מעשיו ועניניו בסתר ואל יהנה לבו כלל במעשיו הטובים ואף מכל ענין … להמשך קריאה

ספר חסידים ז׳

א שורש החסידות כיצד כשאדם מושך את לבו במדת חסידות וקשה עליו מפני שהכל מלעיגים עליו ומביישים אותו ואומרים דברים לצערו ומזכירים לפניו מעשיו הרעים הקדומים לא יעזוב אדם חסידותו מפני הלצנים. ויכנס במדות הטובות מעט מעט יום אחר יום וקובץ על יד ירבה וע"ז נאמר אם חכמת חכמת לך. ועל הלצנים נאמר מחטיאי אדם … להמשך קריאה

ספר חסידים ו׳

א לא תענה מכלל מצות לא תעשה אסור לומר דבר מגונה מחבירו שלא בפניו כל דבר שאם היה שומע אותו היה כועס עליו. דכתיב (תהלים נ כ) תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי אבל אם עבר עבירות והוכיחו בסתר ולא קיבל אז מותר להוכיחו ברבים במעשיו הרעים בין בפניו בין שלא בפניו: הסבר על … להמשך קריאה

ספר חסידים ה׳

א הוכח תוכיח את עמיתך מצוה אותנו להוכיח כל אחד מישראל שמתייאש ומתעצל בעצמו אפי' מאחת מן רמ"ח מצות עשה. או שהיה עובר על אחת ממצות לא תעשה האמורים ואמרו חכמים כל מי שיש בידו לעשות ולהוכיח על מצות עשה ועל מצות לא תעשה לשום ישראל שבעולם ונתייאש מלהוכיח נענש על כלם. דגרסינן כל מי … להמשך קריאה

ספר חסידים ד׳

א ומעשה בחסיד אחד שהיה יושב בבית החופה ושמע אחד מן המשוררי' במחולות היה מזכיר את ה' בשירו והיה אותו חסיד מנדהו על כל פעם ופעם וגם שדים אינם מזכירים שם שמים לבטלה כדאיתא במגילה. ולחוש דילמא שד הוא. גמירי דלא מפקי שם שמים לבטלה: הסבר על זכויות יוצרים ספר חסידיםרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

ספר חסידים ג׳

א זכר צדיק לברכה זכר צדיקו של עולם לברכה בכל פעם ופעם שאנו מזכירים את ה' הנכבד והנורא חייבים אנו לברכו בלשון הקודש יתברך שמו וחסידי הדעת יבינו משל זה לאדם אשר בנו הלך לדרך מרחקים או אוהבו כאשר מזכירו הוא אומר בני לשלום יפקד היום הזה יהיה טוב עליו ומה אדם שמת אומר מנוחתו … להמשך קריאה

דילוג לתוכן