ספר התרומה

א דין מותר לתת בגדיו לעכו"ם מערב שבת בקבולת אף על פי שהוא יודע שהעכו"ם מתקנן בשבת כיון שהעכו"ם מתקנן בביתו כדתנן עורות לעבדן וכלים לכובס עכו"ם בית הלל מתירין עם השמש ואסור לומר לעכו"ם מערב שבת תעשה האש או תדליק הנר בשבת אבל מותר לומר לעכו"ם בחול מדוע לא עשית כך בשבת שעברה אע"ג … להמשך קריאה

א דין אסור לתת חטים לתוך רחים מערב שבת אלא כדי שיטחנו מבעוד יום משום טעמא דמשמיע קול ויסברו שנתן שם בשבת החטין אבל מותר לתת גחלים מערב שבת לתוך כלי מנוקב עשוי מבריחי ברזל ומתחממים בשבת שם וגם מותר להשאיל לעכו"ם מערב שבת קרדומו ואיתו ומחבתו אע"פ שהעכו"ם עושה בו מלאכה בשבת כבית הלל … להמשך קריאה

א דין מורסן לצורך פרתו או תרנגולין שאסור לתת מים בסובין בשבת כרבי דאסר פרק בתרא וסתם מתניתין דפרק קמא אין שורין דיו ואף סממנים כוותיה והיכא שנתן מבעוד יום את המים מותר להוליך מקל פעם אחד שתי ופעם אחת ערב כדי שיהיו המים והמורסן מעורבין יחד ואמר רב יהודה מנערו בכלי ינענע הכלי היטב … להמשך קריאה

א דין שאסור לקרות לאור הנר בשבת אא"כ קורא אדם אחר עמו במקום אחד יקראו שניהם אבל לקרות בשני מקומות אפילו בספר אחד לא יועיל ואסור ובליל כפורים הוי מותר כל אחד ואחד לבדו לומר סליחות לאור הנר אפי' יחידי וכן מנהג מפני שהוא יום כפרה וסליחה ואימת יום הכפורים עליו ונזכר ולא יטה הנר … להמשך קריאה

א דין מותר להרוג בשבת כינה שקורין פדוייל ששורץ מן בשר אדם ורגילים להיות בראש דבית הלל מתירין ורבא מקטע להו אבל פונ"א המקפצת לכאן ולכאן ופרה ורבה אסור להורגה כמו אלים ותחשים דמשכן ואסור לצוד אותה ללוקחה אבל בשעה שהיא על בשרו ועוקצת אותו מותר ללוקחה ולהשליכה דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה ופטור עליה … להמשך קריאה

א דין אשה נדה ורגילה לתת סינר בחול ולאחוריה סמוך לבשרה שיפול דם נדותה שם ולא יטנפו שאר בגדיה וקושרתן ברצועות או בחוט משיחה לפניה אסור ללובשו בשבת כדי להוציאה לבושה בכרמלית דמשוי הוא ולא מלבוש דכל אצולי מטנוף הוי משוי ולא דמי לסינר שתקן עזרא וסינר דפרק המצניע דשרי דהתם היה לפניה ולאחריה כעין … להמשך קריאה

א דין סעודה גדולה כגון של חופה או רוב בני אדם אוכלים יחד אסור להתחיל משבע שעות ואילך דהיינו חצי שעה לפני מנחה גדולה ואם התחיל אפי' לאחר מנחה זו אינו מפסיק עד הערב שיוכל להתפלל תפלת מנחה ביום אבל סעודה קטנה אין אסור להתחיל עד יבא מנחה קטנה דהיינו תשע שעות ומחצה ואם התחיל … להמשך קריאה

א דין אם צריך לחפץ שברשות הרבים או אם יש לו חפץ בבית אחר שלו או להביא יין ורשות הרבים מפסקת יוליך תינוקות שם אם יקחו מאליהן ויביאוהו טוב הדבר כדאיתא פרק חרש גבי מפתחות דבי מדרשא דארכסא ברשות הרבים ואמר ר' יוחנן לידבר טליא וטלייתא התם ואם התינוקות לא יבחינו להביא יעשה מחיצה של … להמשך קריאה

א משפט רשויות שבת פירשתי במקומה מהו רשות היחיד מהו רשות הרבים מהו כרמלית מהו מקום פטור וחיובן ואיסורן ופטורן. הסבר על זכויות יוצרים ספר התרומהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א משפט סדר הנחת תפלין ובאיזה מקום ביד ובראש תחלה יניח של יד ואחר כך של ראש דכתיב ולטוטפות בין עיניך כשיהיו בין עיניך יהיו שתים. וכשחולצן תחלה יחלוץ של ראש ואחר כך יחלוץ של יד וכן בתיק יצניע תחלה של ראש ואח"כ יצניע של יד לפי שכשירצה ליקחם ימצא לפניו תחלה של יד ולא … להמשך קריאה

א קשר של תפלין הלכה למשה מסיני היינו השם שדי שין שבקמט הדפוס מזה ומזה ואות דלת בקשר של ראש ואות יוד היא בשל יד חוץ לקשר רצועה קטנה מאד וכפופה כמו יוד. הסבר על זכויות יוצרים ספר התרומהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א משפט אורך הרצועות אמרי' פרק הקומץ עד אצבע צרדה חוץ לקשר מר מחוי פשוט מגודל עד אמה. אבל בילמדנו משמע דהיינו דוקא בשל יד. אבל בשל ראש שיעור אחד וכן בשמושא רבא ורב אלפס הביאו אורכא דרצועא דימינא עד טבורא ולחזיא דשמאלא ובדרעא עד אצבע צרדה ויהיו משולשין בתלת זמנין הלכך רצועה של יד … להמשך קריאה

א משפט התפירה צריכה מגידי בהמה טהורה וכתב בשמושא רבא תריסר תפירי ליהוי בה ואי איכא עשרה כשר דכי שקלת מלכא ושמשא פירוש יהודה ולוי אייתר עשרה ואי טפי שפיר דמי דכי מיספ' מנשה ואפרים הוו ארבע עשרה בר מדנפיק ועייל פירוש בארבע עשרה מקומות יתחוב המחט כשיעשה את התפירה מרובעת בר מדנפיק ועייל היינו … להמשך קריאה

א תניא תפלין מרובעות הלכה למשה מסיני בתפרן ובאלכסונה העור הנכפל למטה שהוא התיתורא יתפור עם עור הבתים סביב ברבוע וכי נמי יהיה זויות בתפירה צריך שעור זה באלכסון כל אמתא ברבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונה ולא ארכה יתר על רחבה. וגם עור התיתורא והבתי' היוצא חוץ לתפירה קוצצן ברבוע ועור הבליטה הנכפל הקרוי מעברתא … להמשך קריאה

א אמר אביי שין של תפלין הלכה למשה מסיני יעשה מימין הקורא בקמט עור דפוס הבית שין של ארבע רישי פירו' שני יודין יעשה בתוכן ובשמאל יעשה שין של תלתא רישי פירוש אחת יעשה בתוכה פרק הקומץ אמרי' וצריך שיגע חריץ אל מקום התפר פירוש מסך קמטי השין מבחוץ צריך להם שיגיע עד למטה עד … להמשך קריאה

א רצועות שחורות הלכה למשה מסיני ושמא כמו כן עור הבתים צריך להיות שחור ויכול עור הבתים לעשות מקלף מעובד לשמו אף על פי שהוא דק מקרי שפיר עור דהא תניא יכתבם על ארבע עורות ויכול לעשות מעור שליל הקלף ויש אומרים שטוב יותר והגון לפי שלא נעבדה בו עבירת תשמיש ושפיר קרוי עור דלא … להמשך קריאה

א משפט סדר הנחת הפרשיות בבתים לדברי רבינו שלמה מימין הקורא האיש העומד כנגד המניח קדש מימין הקורא ואחריו בית שני והיה כי יביאך ואחריו בית שלישי שמע ואחריו בית רביעי והיה אם שמוע וכן נמי איתא בשמושא רבא וזהו הסדר כמו שכתובות בתורה וגם במכלתין סוף פרשת בא אל פרעה מביא כתבן שלא כסדרן … להמשך קריאה

א תפלין של ראש צריכין לכתוב בעור קלף ולצד לבן וארבע פרשיות יכתוב בארבע חתיכות קלף לכתחלה ואם כתבן בחתיכה אחת ארוכה כל פרשה בעמוד א' יצא ויתנם בעור אחד שיש בו דפוס ד' בתים ולא בארבעה עורות כל דפוס בית בפני עצמו ובתפלין של יד יכתוב בעור קלף אחד לכתחלה ארבע פרשיות בארבעה עמודים … להמשך קריאה

א תפלין הקלף שכותבין בהם הפרשיות וגם הרצועות והעור של בתים צריך להיות מבהמה טהורה כדכתיב למען תהיה תורת ה' בפיך מן המותר בפיך ואפילו על גבי נבלות כדאיתא פרק שמונה שרצים וגם צריכין עבוד לשמן כרבן שמעון בן גמליאל דאמר ציפן זהב פסולין כו' עד שיעבדם לשמן וכרבא דבפרק נגמר הדין וכרבי אבהו דפ' … להמשך קריאה

א משפט לתפור ספר תורה היריעות זו אל זו ומוכיח במסכת סופרים ובירושלמי פרק בתרא דמגילה שהתפירה תהיה מבחוץ ותופרן בגידין ועושין שיור למעלה ולמטה שלא יתפור רוחב כל היריעה אל חברתה. הסבר על זכויות יוצרים ספר התרומהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א פרק השותפין אמרי' חכמים אומרים עושה לספר בתחלתו כדי לגול עמוד ובסופו כדי לגול היקף. אלמא נגלל הספר לסופו כיון שהעמוד בתחלה וכדי היקף בסוף דתניא התם כל הספרים נגללין לתחלתן וספר תורה שקורין בו תדיר לאמצעיתו הוא נגלל ועושה לו שני עמודים. ומזוזה נמי אמרי' כורכה מאחד כלפי שמע והתם נמי אמרינן ספר … להמשך קריאה

א אמר רב שעטנז גץ כל מקום ששבע אותיות אלו ישנן בספר תורה צריכות שלשה זיונין בראש שמאלי. והא דאמרי' בשימושא רבה דתפלין צריכין שעטנז גץ זיונים וחשיב של שמע משמע דבשאר תיבות אפילו אלו אותיות לא בעו התם מיירי בתגין גדולין כעין מקלות וגם כל ראשי האות צריכין זיון. הסבר על זכויות יוצרים ספר … להמשך קריאה

א משפט פרשה פתוחה או סתומה או סדורה פירש רבי יעקב יש בסדור קדמוני פתוחה בסוף שטה מקרי פתוחה ויש חלק לכתוב שלש תיבות משלש שלש אותיות ואם סיים פסוק שלו בסוף השיטה יניח שיטה שלמה חלק ואם כתוב מכאן ומכאן ובאמצע יש חלק היינו סתומה ואם הניח חלק בסוף השיטה ומתחיל בשיטה שתחתיה כנגד … להמשך קריאה

א משפט אם דלג הש' בהקומץ פליגי תנאי רבי יצחק אומר מוחק החול בפנים ויכתוב לו את השם על המחק והחול יתלה ר' יהודה אומר על הגרר זהו לאחר שיהיה החול ויגרור אותו ויהיה נאה אז יותר ויכתוב שם השם ורבי שמעון שזורי ורבי יוסי אומרים תולין את השם רבי שמעון בן אלעזר אומר משום … להמשך קריאה

א צריך ליזהר לסופר שלא יקרא לו אחר ויכתוב אלא יכתוב הסופר תחלה דבפ' הקומץ ושלהי השותפין אמרי' עד כאן עד וימת משה הקב"ה אומר ומשה כותב והרבה ספרים גורסין ומשה אומר וכותב. הסבר על זכויות יוצרים ספר התרומהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א שעור יריעה לא פחות מג' דפין ולא יותר משמונה דפין רוחב הדף שיוכלו לכתוב בה שלשה למשפחותיכם בשטה אחת ובסוף הספר אפילו פסוק א' בדף א' וארכו של ס"ת ששה טפחים בלוחות והקפו כן ושני אצבעות גליון בין דף לדף ולמטה טפח ולמעלה שלש אצבעות ובין שטה לשטה כמלא שטה ובין תיבה לתיבה כמלא … להמשך קריאה