ספר הפרנס

א מי שניקבר מתו בע"ש סמוך לביהכ"נ חייב בהבראה קודם תפילה אבל בערב פסח כהאי גוונא אין מברין אותו: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א מי שמת לו אביו ואמו והי' קטן באותה שעה וקודם שעברו ל' יום נעשה גדול בן י"ג שנים ויום א' חייב להתאבל ז' ול' לאחר שהגדיל ואינו מונה מיום הקבורה כ"א למנין י"ב חדשים אבל אם הגדיל לאחר ל' יום בטלה הימנו גזירת ז' ול': הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א אם בא אחד מן האבלים ממקום קרוב מהלך יום אחד דהיינו י' פרסאות מונה עמהם עד יום שביעי שלהם ופוסק מאבילותו עמהם וזהו דווקא כשבא קודם שהתפללו (עם) האבלים ביום ז' אבל אם כבר התפללו מונה לעצמו ז' ול' וכן בא ממקום רחוק ודווקא שהגדול בבית והקטן בא מן הדרך אבל איפכא לא כי … להמשך קריאה

א כשיש אבל וחתן בבהכ"נ בשבת החתן ושושביניו מצאין תחילה ושוב יוצא האבל ומנחמיו וגם אותן שהן קרובין לחתן ולאבל בשוה אוכלין בבית החתן אם ירצו כי כבודו קודם אב"י העזר"י: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א מי שהתפלל תפילת ערבית ועדיין הוא יום גדול ושמע שמועה על מתו מונה מאותו יום שלאחריו ואותו יום אין עולה אעפ"י שהוא יום לפי שכבר עשאו לילה: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א מי שמת לו מת ולא נודע לו אבל בני עירו יודעין הדבר מותרין היודעין לזמנו לסעודת מצוה אבל על אביו ואמו לא יזמינוהו ואין בכך אם ירגיש ויודיעו: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א מהר"ם הי' בעל ברית תוך ל' על אביו זצ"ל ורחץ בלילה שלפני המילה וטעם נתן לדבריו דהוה כרגל לגבי דידיה וחומרא בעלמא הוא דנהגו אבותינו ברחיצה והאבל הוא ואשתו תוך ל' לובשין בגדי שבת כשהן בעלי ברית עד לאחר יציאת בה"כ: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א בתענית לפני ר"ה ויוה"כ מברין את האבל ואין מתענה בו ביום לפכוחי' צערא ואם מת המת ביום התענית ההוא בחצי היום וכבר קיבל עליו התענית ממתין עד לעת ערב אחר התפילה ולא ישלים לגמרי אב"י העזר"י: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א אבל מותר להיות בעל ברית בכל יום רוק"ח ואנו נוהגים גם במוהל ללכת לבית הכנסת למול בכל יום מפני טורח ציבור ומצוה רבה: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א מוהל אבל אם אין שם מוהל אחר אלא הוא ילך לבה"כ אפילו ביום ראשון וימול אבל אם יש שם מוהל אחר ג' ימים ראשונים לא יצא מפתח ביתו וימול אותו תוך ביתו ובשאר הימים ילך לבית הכנסת אבל מורי רבי לא אמר כן: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א אבל תוך ג' ימים הראשונים הולך לבית הכנסת לקריאת מגילה ערבית ושחרית ובתשעה באב בלילה הולך לקריאת איכה וקינות ולמחרתו עד גמר קינות ובשבת הולך לבית הכנסת שחרית וגם מתעטף בציצית וכל ז' לובש טלית קטן תחת בגדיו כך הנהיג מהר"ם כי מחויב הוא בכל מצוות האמורות בתורה חוץ מן התפילין ביום ראשון [הג"ה … להמשך קריאה

א כהן מטמא לאשתו ולאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו ולאחותו הבתולה מאביו ולא ארוסה ונשואה ואין מטמא לאחותו הבתולה מאמו ולא לקטן (דקים) [דלא קים] ליה שבא חדשיו תוך ל' יום דהוי נפל ואין מטמא לאחיו מן האם ולאותן שהוא מטמא להן נשאר אצלן בשעת מיתתן ולאחר מיתה נוגע בהן לבל מילי כישראל ונושאם לבית … להמשך קריאה

א על כל המתים חולץ מנעליו כשחוזר לביתו לאחר הקבורה אבל על אביו או על אמו מיד כשמשימין את המת בקבר חולץ מנעליו בבית הקברות והולך יחף לביתו: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א אותם השולחים את המת למקום אחר להקבר ואין יודעין מתי יקבר מיד כשחזרו פניהם מללוותו מתחילין למנות ז' ול' ומתחילין להתאבל: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א על כל המתים תופר ושולל את הקרע פשטי"ר בלע"ז ולאחר ז' מאחה את הקרע שקורין אוישרו"ן בל"א (לאחר שלושים) על אביו ועל אמו לאחר שלושים ואין מאחה לעולם קורע אדם על חמיו וחמותו מפני כבוד אשתו וקורע על כל המתים כשהוא שם בשעת יציאת נשמתו: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א על כל המתים קורע ואפילו בחדר אבל על אביו ואמו קורע לפני העם כל הבגדים שהוא לובש ואפילו הוא לובש עשרה מלבושים קורע את כולם עד שמגלה את לבו מלבד המקטורן שאינו קורע שהוא במקום אפריקסותו וכן פסק רבי אב"י העזר"י ויש נוהגים לקרוע גם המקטורן בספר המצוות כתב אלו ואלו וכן משמע בספר … להמשך קריאה

א המת בשבת אסור ליגע בו יד אך נותנים עליו ככר להם או מקצתו ודוחק על הפת לפשט בו איבריו ולהעצים את עיניו וכן להשמיטו מן המטה ע"ג קרקע ויש נוהגים היתר ע"י הככר המונח על המת לפשט איבריו ולהעצים את עיניו ולהניחו על הקרקע בלא דוחק הפת רק מחמת שהוא מונח עליו מותר לטלטלו … להמשך קריאה

א אשה שאין לה בנים אצלה המתאבלים עמה אין לאנשים להברותה אבל שאר נשים מכרות אותה ובאין ללות אותה מבית הקברות לביתה וכן בשבת תוך ג' אין ללוות אותה מבית הכנסת ובשהנשים סברות אותה יש להאכילה משל אחרים ולא משל בעלה וכן מלמד או סופר האוכל משל בעה"ב יש להברותו משל אחרים אבל מי שנותן … להמשך קריאה

א כהן אבל אם הוא בבית הכנסת בשבת ואין שם כהן אחר אלא הוא אז יש לקרותו לס"ת אמנם יותר טוב שיאמרו לו מקודם לצאת מבית הכנסת מהר"ם: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א נהגו להתאבל עפ"י עד אחד בין איש בין אשה אפילו גוי או שפחה מסיחין לפי תומם: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א מי שמת לו מת ביו"ט ראשון או ביו"ט שני או בחוה"מ או ביו"ט ראשון של שני ימים טובים האחרונים של פסח או ביו"ט האחרון [הג"ה בספר המצות כתב שאמרו בשם גאון שיום האחרון של יו"ט הואיל ומדברי סופרים הוא שעולה לו למנין ז' אעפ"י שאין נוהג בו [אבילות כלל] ומונה ו' ימים אחר הרגל … להמשך קריאה

א מי ששמע לאחר הרגל שמת לו מת תוך ל' קודם הרגל אין הרגל עולה לו כלל אך צריך לנהוג ז' ול' מיום שמועה ולשון ספר המקצועות היכא דשכיב שיכבא ערב הרגל ואיהו לא הוה התם דלא ידע דשכיב ליה שכיבא ושמע תוך ל' יום אין צריך לישב עליו אלא שעה אחת דכיון דאילו הוה … להמשך קריאה

א מי ששביעי שלו ערב הרגל רוחץ לערב כדכתיבת לעיל ומגלח כי בטלו הימנו גזרת ל' ואם שמיני שלו בשבת ערב הרגל רוחץ ומגלח לעת ערב שהוא שביעי שלו לכבוד הרגל ואם חל שביעי שלו בשבת ערב הרגל רוחץ בערב שבת לעת ערב ואין מגלח ותוך הרגל מותר לו לגלח כי אנוס הוא: הסבר על … להמשך קריאה

א מי שמת לו מת ואפילו שעה אחת קודם הרגל בטלה הימנו גזרת ז' ואפילו לא קברו ישראל שהיו דואגים דלא יספיקו לקוברו קודם הרגל וה"ג ג' ימים או ו' ימים לפני הרגל הכל דין אחד שבטלה הימנו גזירת ז' ורוחץ בערב אחר תפילת המנחה וכן יעשה כשחל ז' או ח' שלו ערב הרגל לפי … להמשך קריאה

א אם שמע שמועה בליל מוצאי ל' אין נוהג אלא שעה אחת כאלו שמע ביום ל"א למחרתו ואם שמע שמועה קרובה ברגל ולמוצאי רגל נעשה רחוקה אין נוהג אלא שעה אחת ואם שמע בשבת יום כ"ט נוהג ז' ושלושים וכן ברמז קע"ג: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א מי ששמע שמועה על מתו בשבת והוא יום שלושים ולמוצאי שבת נעשית רחוקה עולה לו ואינה נוהגת אלא שעה אחת ואפילו על אביו ואמו ובן ביו"ט וכן פסק בה"ג ובירושלמי וקריעה אינה נוהגת בשמועה רחוקה אבל על אביו ואמו קורע: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il