ספר הפרנס

א זה הכלל ימים שיש בהן קרבן כגון ר"ח וחולו של מועד אוסר י"ח ברכות ואומר יעלה ויבא בעבודה בברכת רצה ואם שכח ולא אמר יעלה ויבא מחזירין אותו ויתפלל בכל פעם לבד מערבית של ר"ח שאז אין מחזירין אותו ובששוכח מלאומרו ונזכר תוך התפלה קודם שעקר רגליו חוזר ומתחיל רצה כו' ואומר יעלה ויבא … להמשך קריאה

א אסור לעשות מלאכה במוצאי שבת או להדליק את הגר עד שיבדיל על הכוס או שיאמר בא"י אמ"ה המבדיל בין קודש לחול ואעפ"י שכבר אמר ברכו ומעריב ערבים וי"ח ברכות ולא הבדיל בתפילה אתה חוננתנו [הג"ה אבל אם הבדיל בתפילה מותר בעשיית מלאכה אבל באכילה ושתיה אסור עד שיבדיל על הכוס ובירושלמי פ' מקום שנהגו … להמשך קריאה

א אסור לשטוח בגדים לייבשן בשבת ואפילו בחדרו מותר לצאת במקטורן בשבת שהיו בה רצועות או קרסים בלולאות שנישברו וכורך המקטורן סביביו ואוחז בו אבל אם הלולאות נשברו והקרסים מוזהבות ותלויות בו אסור לצאת בהן ולא בטל אגב הטלית והוי משאוי: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א חביות שמטפטף יין או שמן בשבת מביא כלי גדול ומשימו תחתיו על הארץ לקבל הטיפטוף ואינו יכול עוד להביא כלים אחרים רק למזון שלש סעודות מקבל בהרבה כלים אבל בכלי אחד כל מה שיכול להציל מציל ובלבד שלא יקלוט הקילוח באויר אל הכלי אם נשברה הברזא בחביות שלנו שהן של עץ מותר לעשות הנקב … להמשך קריאה

א יצא קטן במנעל גדול פן יפול ויביאנו ולא תצא אשה במנעלים חדשים בשבת אם לא גסתה אותם שעה אחת מערב שבת לנסות אם הם כמידת רגליה כי היא מקפדת על כך ודילמא שלפא ומיתי לה אבל האיש אינו מקפיד ולא תצא אשה במנעל קרוע למעלה מטעם זה שולפין מנעל מע"ג האימים הוא הדפוס של … להמשך קריאה

א טיט שע"ג מנעלו לא יקנחנו בכותל מפני שמוסיף על הבנין אך בקורה או באבן מטלטל: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א הקש שעל המיטה לא ינענעו בידו אם לא שהוא ראוי למאכל [בהמה] (אחרת) הקש שעל המיטה אם היה עליו כר או כסת מע"ש מותר לנענעו בשבת ואעפ"י שאין ראוי למאכל בהמה: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א אסור לגרוף האיבוס ולנקותו בשבת לפני הבהמה ואפילו הוא של אבן או של עץ גזירה אטו של קרקע ומשוי נוטות אך מסלק את הפסולת קצת ונותן לה מספה יפה ואסור לכבד הבית בשבת אבל שולחן מותר וכן תיבה לגרוף פירורין ממנה או טיט או צואה מותר ומותר לשפוך מים על העפר כרי להרביץ העפר … להמשך קריאה

א אסור ליטול תינוק ודינר או אבן בידו שהוא דבר איסור מוקצה כי שמא יפול מידו ויחזירנו לו אביו ובקושי התיר התלמוד בבן שיש לו גיעגועין על אביו ביותר ודווקא באבן כובעים של לבדים שלנו ושל קש ושל נוצה מותר לצאת כהם לר"ה כשיש רצועה או משיחה בהן לקושרו תחת צווארו ואפילו בלא קשירה מותרין … להמשך קריאה

א דג מלוח אעפ"י שאינו מבושל מותר לטלטל בשבת אבל אין מלוח אסור לטלטלו אבל בשר בין מלוח בין טפל שאינה מלוח ואינה ממשל מותר לטלטלו עצמות מטלטלין מעל השולחן אם הן לחין וראוין לכלב או לבהמה אחרת וכן קליפין של פירות ואם אין ראוין למאכל בהמה מנער הטבלא והן נופלין וכן מעות שעל הכר … להמשך קריאה

א כל כלי שמלאכתו להיתר מותר לטלטלו בשבת להכניסו מחמה לצל או שלא יגנב ואם מלאכתו לאיסור כגון קורנס של נפחים ודוגמתו מותר לטלטל אם הוא צריך לנוף הכלי או שצריך למקומו. אבל שלא יגנב אסור לטלטל ומחט נקובה מותר לטלטל כי ראויה היא ליטול בו הקוץ מרגלו ואם ניטל חור שלה או עוקצה אסורה … להמשך קריאה

א מותר לכבות לפידים ביו"ט כדי שלא יתעשן הבית וב"ש שלא יתעשן הקדירה (רוקח הגה) וכן מותר לכבות הנר ביו"ט מפני תשמיש המטה רוקח [הג"ה אבל בס"ה פסק דאין מכבין את הבקעת אפילו כדי שלא תתעשן הבית ואין מכבין את הנר מפני תשמיש המטה אבל כופה עליו את הכלי או עושה מחיצה בינו לבין הנר … להמשך קריאה

א פתילות שכבו ביו"ט [ראשון] (של) ר"ה או בשבת כשיו"ט לאחריו ביום ראשון וכן לפידים שהובערו וכבו אסורין להדליק הפתילות או להבעיר הלפידים שנית ביו"ט [שני] דהכיבוי הוא הכנה ונרות מותר להדליק ואם הודלקו מעיו"ט דר"ה או בערב שבת וכיבו אותם והדליקו אותם שנית מבעו"י ואח"כ נכבו מותרין להדליק כי כבר הוכנו מבחול וזהו דווקא … להמשך קריאה

א עבד או שפחה השואבין מים בשבת בשביל ישראל מבור שהוא בר"ה ומביא בבית ישראל אעפ"י שהבור רה"י עמוק ורחב ד' מותר וב"ש אם הביא מים מן הנהר שמותרין לשתות ודוקא שלא ציוהו ישראל להביא מים (אבל) [אלא] כשמביא מעצמו אעפ"י שבשביל ישראל מביא מותרים לשתות אבל לבהמה אסרה מתניתין והמחמיר ואין רוצה לסמוך על … להמשך קריאה

א פירות או דבר אחר הבא בשבת מחוץ לתחום בשביל ישראל זה מותר לישראל אחר ואותו ישראל הבא בשבילו אסור בכדי שיעשו בחול אע"ג דהוי איסורא דרבנן וליל מוצאי יו"ט א"צ להמתין כשיעור שהלך בשבת או ביו"ט ואם יש באותו המין במחובר לארץ אסור לכל ישראל לבו ביום ולערב בכדי שיעשו ולהמתין כמו שהי' יכול … להמשך קריאה

א השוחט תרנגולת ביו"ט ומצא בה ביצים גמורות הרי אילו מותרות. ואם ליבנו התבשיל ביו"ט בביצה שנולדה ביו"ט אסור ואם נתערבה אפילו באלף כולן אסורות לבו ביום: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואם ליקט גוי פירות ביו"ט ראשון בשביל ישראל או צד דגים חיה ועוף צריך להמתין בכרי שיעשו בחול למוצאי יו"ט שני כדי שלא ירויח במעשה יו"ט ואם נלקטו או ניצודו בשביל גוי וכן ביצה שנולדה ביו"ט ראשון הכל מותר ביו"ט שני מיד וה"מ בפסח שבועות סוכות אז הם מותרים אבל יו"ט של ר"ה דקדושה … להמשך קריאה

א גוי שליקט פירות לעצמו בשבת או ביו"ט או צד דגים חיה ועוף בשביל גוי אסור הישראל ליהנות מהם בו ביום ואפילו נשרו מאליהן ולמוצאי שבת או יו"ט מותרין מיד וא"צ להמתין בכדי שיעשו וכן מרחץ המרחצת בשבת ויו"ט אם רוב העיר גוים מותר למוצאי שבת ויו"ט לרחוץ בו מיד ואם רוב העיר ישראל מותרין … להמשך קריאה

א ישראל שבישל בשוגג בשבת יאכל הוא בעצמו ואפילו באותה שבת ודווקא שבישל דבר [שראוי] לכוס מקודם לכן שהוא מיני מאכל. אבל אם שחט בשבת או הדליק את הנר או עשה כבש אסור בו ביום לכל ישראל ובנוי איפכא אם הדליק הנר או עשה כבש או שאר מלאכות שעשה לצורך עצמו מותר לישראל להנות [ואם … להמשך קריאה

א מותר לומר לגוי כל המכבה את הדליקה אינו מפסיד אעפ"י שמתוך כך מכבה נר שעל השולחן כעין קריישיל מנער הטבלא ונופלת ואם [כבתה] אין זקוק ואין בכך כלום ודווקא כששכח שם מע"ש ואם המדורה בביתו על הקרקע כנגד פתח הבית והפתח סגור אביי לייט הפותחו. וטלית או מפה שאחז בהן האור נותן עליה מים … להמשך קריאה

א מצילין מפני הדליקה בשבת כל כתבי הקודש ואפילו למבוי מפולש ואם יש לו מעות או דבר אחר אצל כתבי הקודש מציל הכל עמהם ואם הדליקה בביתו אז מציל לחצר שלו כל חפיציו ובגדיו ומזונות אבל לחצר חבירו אין יכול להציל אעפ"י שיש לו עירוב לשם כ"א דווקא כלי תשמישו הצריכין לו לאותו יום ומזון … להמשך קריאה

א שיש לו טינוף על בגדיו בשבת מקנחה בסמרטוט ואין נותנין עליו מים אבל אם אין שם טינוף רק תינוק הטיל בו מים אז אין נתינת המים טהורין עליו קרוי כיבוס ומותר לעשות רק שלא יסחוט הבגד ועוד שהוא במקום מצוה ללכת בבגדיו להתפלל ואם ברזא התחובה בחביות כרוכה במוכין אסור למשוך היין באותו ברזא … להמשך קריאה

א קשר של קיימא שקושר שאין דעתו להתירו אסור לעשותו בשבת אבל אם דעתו להתירו בערב כמו מנעלים והדומים להם מותר וטוב לעשות עניבה חבל תלוי בצואר הסוס או הטור או פרה מותר לקושרו באבוס או איפכא שהרי דעתו להתירו בו ביום כשיוליך הבהמה לשתות אבל להביא חבל ולקשור ראש אחד באיבוס וראשו האחר לצואר … להמשך קריאה

א מי שיש לו חולי בשיניו לא יגמע בו החומץ לרפואה בשבת כדי לפלוט את החומץ לאחר שישהה בפיו אבל אם בילע החומץ מותר וכל האוכלין אוכל אדם בשבת לרפואה וכן שותה כל המשקין לרפואה אם הוא רגילות לאוכלן ולשתותן [בחול] בלא רפואה וסך בשטן על מכתו אפילו בשמן וורד ואסור לתת חמץ תוך המכה … להמשך קריאה

א מותר לתת מלח בשבת על נתחים של עוף או כמון או פילפל ואח"כ יתן יין או מים ואז ינענע הכל ביחד וכן לערב מים ומלח תחילה לטבל בו פיתן או כדי לשפוך על נתחים של עוף או לטבל בו בליל ראשון של פסח [שחל] בשבת טיבול ראשון [דטיבול ראשון אינו בחרוסת ער יבוא מרור … להמשך קריאה

א אסור למלוח צנון בקערה בשבת ולהשהותו קצת אבל מטבל הצנון במלח ואוכלו ואסור למתוח חוט של תפירה של בתי זרועות אחד האיש ואחד האשה אם לא שכל נקב מוקף תפירה שחלל הנקב של הבגד נראה אז הוא מותר: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il