א מתני' מערבין בדמאי ובמעשר ראשון שניטלה תרומתו ובמעשר שני והקדש שנפדו והכהנים בחלה ובתרומה אבל לא בטבל ולא במעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו ולא במעשר שני והקדש שלא נפדו השולח את עירובו ביד חש"ו או ביד מי שאינו מודה בעירוב אינו עירוב ואם אמר לאחר לקבלו ממנו ה"ז עירוב, וקיי"ל דיו"ט צריך עירובי תחומין … להמשך קריאה
א תנן נמי בהאי מסכתא בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח והכל ניקח בכסף מעשר חוץ מן המים ומן המלח, הנודר מן המזון מותר במים ובמלח מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה סומכוס אומר בחולין ולכהן בבית הפרס רבי יהודה אומר אפילו בבית הקברות מפני שהוא יכול לחוץ ולילך ולאכול הו"ל הוא ועירובו במקום … להמשך קריאה
א מתני' נותן אדם מעות לחנוני או לנחתום כדי שיזכה לו בעירובו דברי ר' אליעזר וחכ"א לא זכו לו מעותיו ומודים בשאר כל אדם שזכו לו מעותיו שאין מערבין לו לאדם אלא מדעתו אר' יהודה בד"א בעירובי תחומין אבל בעירובי חצרות מערבין לו לדעתו ושלא לדעתו לפי שזכין לו לאדם שלא בפניו, ומודים בשאר כל … להמשך קריאה
א מתני' בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח דברי ר' אליעזר ר' יהושיע אומר ככר היא עירוב אפילו מאפה סאה והיא פרוסה אין מערבין בה ככר באיסר והוא שלם מערבין בו ת"ר בכל מערבין עירובי תחומין בכל משתתפין שתופי מבואות ולא אמרו לערב בפת אלא עירובי חצרות לבד והא מתניתן לדברי ר' יהושע … להמשך קריאה
א בפרק חלון תנן בענין שתופי מבואות נתמעט האוכל מוסיף ומזכה וא"צ להודיע נתוספו עליהן מוסיף ומזכה וצריך להודיע וסוגיא דשמעתא בגמרא אם האוכל מין אחד אפילו כולה מזכה וא"צ להודיע ואם שני מינין ונתמעט מוסיף ומזכה וא"צ להודיע ואוקימנא לקמן בחצר של שני מבואות שמתוך שאתה מתירו במבוי זה אתה אוסרו במבוי האחר אבל … להמשך קריאה
א מתני' וכמה הוא שיעורו מזון שתי סעודות לכל אחד ואחד מזונו לחול אבל לא לשבת דברי ר' מאיר פי' דכיון דבשבת סעודתו על היין אכול טפי וכרעבתון דמי ולא בעינן אלא כחול דהו"ל סעודה בינונית, רבי יהודה אומר לשבת אבל לא לחול כלומר שתי סעודות כסעודות השבת דכיון דאית ליה בשבת בישרא וכוורא או … להמשך קריאה
א כיצד משתתפין בתחומין מניח את החבית ואומר הרי זה לכל בני עירי לכל מי שילך לבית האבל או לבית המשתה כל מי שקבל עליו מבעוד יום מותר משחשיכה אסור שאין מערבין משתחשך, וכבר פירשנו לעיל ענין החבית, אמר רב יוסף אין מערבין אלא לדבר מצוה מאי קמ"ל תנינא לכל מי שילך לבית האבל או … להמשך קריאה
א מתני' אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה כיצד מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עירובו בעיר קטנה או מי שהי' בעיר קטנה ונתן את עירובו בעיר גדולה מהלך את כלה וחוצה לה אלפים אמה ר' עקיבא אומר אין לו ממקום עירובו אלא אלפים … להמשך קריאה
א מתני' מי שהיה במזרח העיר ואמר לבנו לערב עליו במערב, במערב וא"ל לבנו לערוב עליו במזרח אם יש ממנו ולביתו אלפים אמה ולעירובו יותר מיכן מותר לביתו ואסור לעירובו, לעירובו אלפים אמה ולביתו יותר מכן, אסור לביתו ומותר לעירובו, הנותן את עירובו בעיבורה של עיר לא עשה ולא כלום נתנו חוץ לתחום [אפילו אמה … להמשך קריאה
א מתני' עיר של יחיד ונעשית של רבים מערבין את כולה של רבים ונעשית של יחיד אין מערבין את כולה אלא א"כ עשה לה חוצה כעיר חדשה שביהודה שישבה ה' דיורין דברי ר' יהודה ר' שמעון אומר ג' חצירות של שני בתים, ת"ר עיר של יחיד ונעשית של רבים ורה"ר עוברת בתוכה כיצד מערבין אותה … להמשך קריאה
א מתני' אין מודדין אלא מן המומחה ריבה למקום אחד ומיעט למקום אחד שומעין למקום שריבה ריבה לאחד ומיעט לאחד שומעין למרבה אפילו עבד אפילו שפחה נאמנין לומר עד כאן תחום שבת שלא אמרו חכמים בדבר להחמיר אלא להקל, מומחה פי' מלשון ומחה כלומר מקום משוה ומיושר, למקום שריבה אין למקום שמיעט לא אימא אף … להמשך קריאה
א אין מודדין אלא בחבל של נ' אמה לא פחות ולא יותר ולא ימוד אלא כנגד לבו היה מודד והגיע לגיא או לגדר מבליעו וחוזר למדתו הגיע להר מבליעו וחוזר למדתו ובלבד שלא יוציא חוץ לתחום ואם אינו יכול להבליעו בזה אמר רב דוסתאי בר' ינאי שמעתי שמקדרין בהרים, תנא לא פחות מפני שמרבה ולא … להמשך קריאה
א והדרינן למתני', איתמר רב הונא אמר נותנין קרפוף לזו וקרפוף לזו וחייא בר רב אמר אין נותנין אלא קרפוף אחת לשתי עיירות, גרסינן בנדרים הנודר מן העיר מותר ליכנס בתחומה ואסור לכנוס לעיבורה מנ"ל דעיבורא דמתא כמתא דמי אר' יוחנן דאמר קרא ויהי בהיות יהושוע ביריחו מאי ביריחו אילימא ביריחו ממש והא כתיב ויריחו … להמשך קריאה
א נותנין קרפף לעיר דברי ר' מאיר וחכ"א אין נותנין קרפף אלא לשתי עיירות בלבד אם יש לזו שבעים אמה ושיריים ולזו שבעים אמה ושיריים עושה קרפף את שתיהן להיות כאחת וכן שלשה כפרים המשולשין אם יש בין שנים החיצונים קמ"א ושליש עושה אמצעי את שלשתן להיות כאחת מה"מ דנותנין קרפף אמר רבא דאמר קרא … להמשך קריאה
א ת"ר המרבע את העיר ירבענה כעין צורת טבלא מרובעת כדי שיהא נשכר הריבוע והמרבע את התחומין שיש לו חוץ לעיר לכל רוח עושה אותן כמין טבלא מרובעת (דכי היכא) דבעינן שיהא התחומין מרובעין לכל רוח למראית העין כדי שיהא נשכר זויותיהן, וכשהוא מודד לא ימדוד מאמצע הקרן מפני שהוא מפסיד את הזויות אלא מביא … להמשך קריאה
א ת"ר המרבע את העיר וכו' האי שמעתא חזינא בי' כמה שקליא וטריא לכמה רבוותא ורובי' לפרושי שמעתא ולעיקר דינא דתחומין איכא מילי דלא בריר לן שפיר כמדובר למטה, ת"ר המרבע את העיר עושה כטבלה כדי שיהא נשכר את הריבוע וכדקיי"ל דעיר עגולה מרבעין אותה בריבועו של עולם אבל המרובעת א"צ לרבעה כריבועי עולם, המרבע … להמשך קריאה
א ת"ר הבא לרבעה לעיר מרבעה כריבוע העולם נותן צפונה לצפון העולם ודרומה לדרום העולם והרוצה לכוין צפון העולם יראה מקום העגלה בשמים והוא צפון העולם וכנגדה עקרב בדרום והמכוין ומרבע העיר המקום שהיא תחת העגלה היא הצפון ושתחת העקרב היא הדרום וכשנותן ימינו לדרום ושמאלו לצפון נמצא כנגדו מזרח ואחריו מערב, בא ר' יוסי … להמשך קריאה
א ת"ר אלו שמתעברין עמה נפש שיש בה ד"א על ד' אמות והגשר והקבר שיש בהן בית דירה ובית כנסת שיש בה בית דירה לחזנין, בית ע"ז שיש בה בית דירה לכומרים והאוריאות והאוצרות שבשדות שיש בהן בית דירה והבורגנין שבתוכה והבית שבים הרי אלו מתעברין עמה, ואלו שאין מתעברין עמה נפש שנפרצה משתי רוחותיה … להמשך קריאה
א והדר בעיר יכול לילך בשבת אלפים חוץ מכל הבתים שבעיר שמתעברים עמה או בית או גשר שיש בו בית דירה שיוצא חוץ לעיר כמו עיבור הבולט בכריסה של אשה וכשמעברין את העיר מוציאין את המדה בריבוע כנגד אותו יוצא ורואין כאילו נמשכת העיר עד אותו מקום ומשם ולהלן מודדין אלפים אמה תחום שבת וזהו … להמשך קריאה
א מתני' מי שיצא חוץ לתחום ואפי' אמה אחת לא יכנס ר' אליעזר אומר שתים יכנס שלש לא יכנס, מי שהחשיך חוץ לתחום אפילו אמה אחת לא יכנס ר' שמעון אומר אפי' ט"ו אמה יכנס שאין המשוחות ממצין את המדות מפני הטועין, תנא מפני טועי המדה, והלכתא כת"ק פי' טעמי' דר"ש דקאמר אפילו ט"ז אמה … להמשך קריאה
א מתני' מי שיצא לילך לעיר שמערבין בה והחזירו חבירו הוא מותר לילך וכל בני העיר אסורין דברי רבי יהודא ר' מאיר אומר כל שיכול לערוב ולא עירב ה"ז חמר גמל, פי' מי שיצא לילך לעיר שמערבין בה שיש לו לילך בה ע"י עירוב והחזירו חבירו הוא מותר לילך שעירב ברגליו וכל בני העיר אסורין … להמשך קריאה
א מתני' רבי יהודה אומר ר"ה שהי' ירא שמא תתעבר מערב אדם שני עירובין ואומר עירובי בראשון למזרח בשני למערב בראשון למערב בשני למזרח ואם עירובי בראשון בשני הריני כבני עירי ולא הודו לו חכמים ואינון ר' יוסי דסבר דשני ימים של ר"ה קדושה אחת היא וכו', והא מתני' דכתבינן לעיל אם אינו מכיר או … להמשך קריאה
א מתני', מתנה אדם על עירובו ואומר אם באו גוים למזרח עירובי למערב ואם באו למערב עירובי למזרח ואם באו לכאן ולכאן למקום שארצה אלך, לא באו לכאן ולכאן הריני כבני עירי, ואם בא חכם למזרח עירובי למזרח למערב עירובי למערב בא לכאן ולכאן למקום שארצה אלך לא בא לכאן ולכאן הריני כבני עירי רבי … להמשך קריאה
א נתגלגל חוץ לתחום, נפל עליו גל או נשרף, תרומה ונטמאת, מבעוד יום אינו עירוב, משחשיכה ה"ז עירוב ואם ספק ר' מאיר ור' יהודה אומרים ה"ז חמור גמל ר' יוסי ור' שמעון אומרים ספק עירוב כשר א"ר יוסי העיד אבטולמוס משום חמשה זקנים על ספק עירוב שהוא כשר, נתגלגל חוץ לתחום דקאמר אינו עירוב אמר … להמשך קריאה
א נתנו בבור האי בור דקאי היכא אילימא דקאי ברה"י פשיטא כי היכא דרה"י עולה עד לרקיע ה"נ נחית לתחת ואלא ברה"ר נתכוין לשבות היכא אי למטה הוא ועירובו במקום אחר הוא אלא הכא בבור העומד בכרמלית עסקינן ונתכוין לשבות למעלה ורבי הוא דאמר כל דבר שהיא משום שבות לא גזרו עליו בין השמשות, נתנו … להמשך קריאה
א נתנו באילן למעלה מעשרה טפחים אינו עירוב לפי שאין עירובו עמו ברשות אחד אלא העירוב ברשות אחר הוא ובעינן שיהא העירוב במקום שיכול להשתמש בו אבל אם נתנו באילן למטה מיוד טפחים ה"ז עירוב, נתנו בבור אפי' עמוק מאה אמה ה"ז עירוב נתנו בראש הקנה או בראש הקנדס כל זמן שהוא תלוש ונעוץ אפי' … להמשך קריאה